המ' להגנת הסביבה ידרג חברות על פי "מדד ירוק"

חברות הנסחרות בבורסה ייאלצו בעתיד קרוב לדווח לציבור המשקיעים לא רק על התנהלותן הכלכלית אלא גם על התנהלותן הסביבתית - בין היתר הסיכונים הסביבתיים הנשקפים להן וההשקעות שלהן בתחומי הסביבה.

דרישה זו היא חלק משורה של מנגנונים פיננסיים שגובשו במשרד להגנת הסביבה וברשות לניירות ערך. הן נועדו להביא להטמעת שיקולים סביבתיים בעבודתן של חברות ובאפיקי ההשקעה שלהן, ולגבות מהן מחיר בגין התנהלות סביבתית רשלנית, או השקעה בחברות העוברות על חוקי הסביבה.

כך למשל, מפעלים המצויים תחת צווים אישיים, הליכי שימוע ותביעות משפטיות, שהמשרד להגנת הסביבה שלל מהן היתרים או הקציב להן לוח זמנים לעמידה בתנאים, ייאלצו לדווח על כך לציבור המשקיעים, ולהסתכן באבדן השקעות וירידת ערך המניות.

בכנס בנושא זה היום (ב') בבורסה לניירות ערך, אמר השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, כי בכוונתו לקדם תקנות בנושא זה, לצד כלים פיננסיים נוספים שיבטיחו שהחברות הציבוריות יתחשבו בשיקולים סביבתיים. המהלך קשור, בין היתר, להיערכות של ישראל לקראת הצטרפות ל-OECD, שבמדינות החברות בו כלים שכאלה מיושמים כבר כיום.

מנגנון נוסף אותו חשף ארדן היה מעין "מדד ירוק". בסיועה של חברה חיצונית ידרג המשרד להגנת הסביבה את החברות המובילות בארץ על פי פעילותן בתחום הסביבה.

"מוצרים צריכים לשאת תג מחיר שמשקף את העלות האמיתית שלהם, כולל את המחיר שהם יוצרים בתחום איכות הסביבה - במידה והם מזהמים", הבהיר ארדן. לדבריו, "המדד הירוק" יפורסם ככל הנראה באתר המשרד להגנת הסביבה ויאפשר לציבור הרחב ולציבור המשקיעים לבחון את אופי פעילותן של החברות המובילות במשק.

מנגנון שלישי אותו מגבשים במשרד, אולי בעל ההשפעה המשמעותית ביותר מכולם - קשור להטמעת שיקולים סביבתיים במדיניות בתי ההשקעות המנהלים את קרנות הפנסיה. המטרה היא להבטיח שהקרנות לא ישקיעו את כספי העמיתים בחברות שביצעו עבירות סביבתיות, או שנמצאות תחת צווים או הליכי אכיפה. חברות שכאלה עלולות להיפגע כלכלית - ולגרור אחריהן הפסדים של הקרנות ואבדן של כספי העמיתים.

מהלך זה ייעשה בשיתוף פעולה עם אגף שוק ההון במשרד האוצר, המפקח על בתי ההשקעות, והוא צפוי להשפיע על מאות מיליארדי שקלים המצויים בקופות קרנות הפנסיה של הציבור בישראל.  

בשיחה עם ynet הסביר ארדן כי תהליך הדיווח על סיכונים והשקעות סביבתיות קיים כבר במדינות רבות באירופה, ובחלקן מדובר בהליך וולנטרי. "בישראל הנושא נמצא בחיתוליו וזוהי תחילתו של תהליך. אני מאמין כי הדרך הנכונה היא יצירת רגולציה חזקה שתוודא כי הדברים נעשים", הבהיר.

בכנס הובאו מספר דוגמאות מהעולם הממחישות את אפקטיביות החקיקה בנושא. במדינות רבות קיימת חקיקה או תקנות המחייבות את קרנות הפנסיה לדווח על מדיניות ההשקעות שלהן, ולחשוף האם הן משקיעות בחברות הנחשבות לסיכון סביבתי. בקליפורניה למשל, אומצה בשנת 2004 יוזמה של שר האוצר בשם Green Wave Initiative (יוזמת הגל הירוק) במסגרתה התחייבו שתי קרנות הפנסיה הציבוריות הגדולות במדינה לגלות אחריות סביבתית בהשקעותיהן.

מומחים בתחום שוק ההון מעריכים כי דווקא המשבר הכלכלי האחרון, במסגרתו התברר כי סיכונים רבים שלא נלקחו בחשבון פגעו באורח קשה בהשקעות, עשוי לסייע להצלחת התהליך, ולהביא חברות לבחון את אפיקי ההשקעה שלהם גם דרך משקפיים סביבתיות.