התביעה: "קצב נהג בדפוס פעולה של פיתוי וציד"
ביהמ"ש התיר לפרסם את נאומי הפתיחה במשפט האונס של הנשיא לשעבר. התביעה: "מערכת שיטתית פעלה כדי לאפשר לו לבצע את המיוחס לו ולדאוג שהמתלוננות יישארו שקטות ופוחדות". פלדמן: התביעה רוקמת תיאוריות שסותרות ממצאים
הנשיא לשעבר נהג כצייד כשבחר את קורבנות מעשי התקיפה המינית שבהם הוא מואשם - כך טענה פרקליטת התביעה במשפטו, בנאום הפתיחה שלה. משפטו של משה קצב אמנם מתנהל בדלתיים סגורות, אך בית המשפט התיר היום (ג') לפרסם את נאומי הפתיחה של פרקליטי שני הצדדים, מהדיון הראשון במשפט שנערך בשבוע שעבר. העדויות שנשמעו באותו יום, בין היתר של העדה המוכרת כ"ל' מבית הנשיא", יישארו חסויות.
בנאום הפתיחה של התביעה, טענה עו"ד רונית עמיאל, המנהלת את התיק יחד עם עו"ד ניסים מרום, כי קצב נהג לנצל את רום מעמדו על מנת לתקוף ולהטריד מינית את הכפופות לו, אותן בחר בתשומת לב.
היא הדגישה את השיטתיות שבמעשיו, תוך וידוא שקורבנות מעשיו ישמרו על שתיקה.
מנגד, בנאום הפתיחה של ההגנה, טען הסנגור, עו"ד אביגדור פלדמן, כי התביעה מנסה ליצור דמוניזציה של קצב וכי ההגנה הצליחה להשיג מסמכים המפריכים באופן ברור את עדותה של המתלוננת העיקרית - המוכרת כ"א' ממשרד התיירות".
מאז פתיחת המשפט העידה כבר מתלוננת נוספת, ומחר, ביום דיונים נוסף, צפויה להעיד עדה שהמקרה הספציפי שלה התיישן - אך היא התבקשה להעיד כדי להוכיח מטעם התביעה את שיטות הפעולה שקצב נקט לטענתה כלפי הנשים בהן פגע לכאורה.
"לא היסס להפעיל כוח"
בנאום הפתיחה שלה, הבטיחה עו"ד עמיאל כי "התביעה תביא ראיות על מנת לשכנע את בית המשפט, כי הנאשם נהג לנצל את רום משרותיו הציבוריות ואת המעמד שלו כשר וכנשיא המדינה, על מנת לתקוף ולהטריד מינית את הכפופות לו, אותן בחר בשימת לב. התביעה תציג בפני בית המשפט עדויות על פיהן נהג הנאשם כדפוס פעולה, לאורך שנים, בדרך פיתוי וציד, תוך שהוא משתמש ביכולת שלו לקרב אליו את העובדות, להתעניין בהן, להחמיא להן, לתת לכל אחת מהן, תחושה של נבחרת בעיני 'הבוס הגדול'".
לצד זאת, תיארה עו"ד עמיאל את "מנגנון ההשתקה", שהפעיל לכאורה קצב כלפי קורבנותיו - "מערך שעתיד להבטיח את שתיקתן במידה ומי מהן תחליט שהיא בכל זאת מדברת".
היא הסבירה כי "הנאשם ואנשי שלומו נהגו משך שנים לשמר ולעיתים לתעד, ביוזמתם, תיעוד שכל התכלית שלו, הוא לשמש אליבי ליום הדין, במידה ויגיע". היא הסבירה כי מדובר בתיעודן של הנשים מביעות לכאורה את רצונן בהמשך הקשר עם קצב גם לאחר המעשים.
עוד הוסיפה, כי המניפולציות כלפי המתלוננות נמשכו גם לאחר "התפוצצות" הפרשה, בצורה של תיאום עדויות ושיבוש הליכי חקירה: "עבודת מנגנון כוחנית הופעלה על ידי הנאשם ואנשי שלומו בתיק הזה, גם כדי להכפיש את המתלוננות, וגם כדי להלך אימים על המתלוננות ועל עדים אחרים... לא ניתן להתעלם מהשיטתיות שבה פעלה המערכת על מנת לאפשר לנאשם לבצע את המיוחס לו ולדאוג לכך שהמתלוננות תישארנה שקטות ופוחדות".
"תכלית המעשים השיטתיים של הנאשם הייתה להשיג את הסכמת המתלוננות למעשים", הוסיפה עו"ד עמיאל. "הנאשם איננו האנס הכוחני, עם הסכין בסמטה אפלה. לא היה צורך בדרך כלל בכוח פיזי, ודי היה ברום המשרה, על מנת לאפשר לנאשם לבצע את זממו במתלוננות. אבל כשנדרש כוח פיזי, כשהנאשם טעה לחשוב שדי במעט כוח כדי להשיג את ההסכמה הזאת וכדי להבטיח במקביל גם את השתיקה - הוא לא היסס להפעיל גם כוח כזה".
עו"ד עמיאל הבהירה כי במשפט יעלו ויעידו נשים רבות שנפלו קורבן למעשי קצב, בנוסף על השלוש שעניינן מופיע בכתב האישום. "כשתעיד כל אחת מן המתלוננות בפניכם, תוכלו להתרשם מכך שהנאשם ידע להתאים את מידת החיזור ואת מידת התקיפה לכל אחת מהן פי מידתה, על פי הערכתו את אופייה, על פי הערכתו את מידת התלות שלה בו, ואת היכולת שלה להתמרד לו. תובאנה בפניכם נשים שונות זו מזו, בהופעתן, בדרכי התבטאותן, באופן שבו הן פעלו וברושם שאותו הן מותירות".
"לא די באמירות - יש להוכיח את האישומים"
עו"ד פלדמן השיב מטעם ההגנה: "ניכר מבחינת התביעה ניסיון - שאני כבר אומר שנתנגד לו בצורה חריפה - ליצור דמוניזציה של הנאשם. דמוניזציה שמורכבת לכאורה ממעשים דומים, מהאמירות על 'מנגנון', מהאמירות על כוח, מהאמירות על מתלוננות כנועות ונכנעות, מהאמירות על שיטה, מהאמירות על מעשים מגונים. את האישומים יש להוכיח לגופם".
"ברגע שהתביעה מפזרת את טיעוניה אל עבר מעשים דומים מנגנוניים וארגוניים, אני אומר לעצמי, התביעה חשה חולשה", טען פלדמן, ותקף את כוונת התביעה להביא לעדות פסיכיאטר, שיתמוך בתזה שקצב הוא עבריין מין סדרתי.
"המשפט הזה ייחתך, כמו כל משפט", הוסיף. "העדות תעדנה, הן תחקרנה בחקירות נגדיות, הן יצטרכו להסביר בקולן ובעצמן מדוע הן אמרו דברים כאלה ואחרים במשטרה, מדוע השוטרים שחקרו אותן סברו שהן אינן אומרות אמת, מדוע עדויותיהן סותרות ממצאים אובייקטיביים ברורים, כמו הקלטות, פלטים, מכתבים".
פלדמן תקף את "תיאוריית הקונספירציה" של התביעה: "התובעת רוקמת תיאוריה לפיה הנאשם, כבר בשנת 1990 או קודם לזה, ציפה שיום אחד יהיה משפט, ואז הוא והמנגנון הכוחני שהוא מופקד עליו יצרו ראיות, יצרו מסמכים. העבירות שבוצעו, שמיוחסות לנאשם, הן עבירות משכבר הימים".
בהמשך התפתח דיון באשר לאנשים המורשים להישאר באולם המשפט, שכן זה נערך בדלתיים סגורות. השופטים עמדו על החלטתם לצמצם את מספר הנוכחים, כדי לשמור את הנאמר בחשאי. כאשר ביקש שותפו של פלדמן לצוות ההגנה, עו"ד ציון אמיר, להותיר במקום עוד מהפרקליטים בצוות, השיב השופט קרא: "לא, לא, לא, לא. כי עצם העובדה שהם עורכי דין ועכשיו הם רוצים להופיע על ייפויי הכוח, זה לא נותן להם את האפשרות".
עו"ד פלדמן נחלץ לעזרתו של אמיר: "אנחנו זקוקים להם. התיק הזה מתנהל בקצב. יש פה עורכי דין שמסייעים לנו בתיק ומשתתפים בישיבות של התיק, ואני מצהיר את זה. ההצהרה שלי היא הצהרת אמת ואני זקוק להם".