בצל ההקפאה: אלה שבאים ואלה שעוזבים את יו"ש

איך תשפיע הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון על החיים בשטחים? האם היא תגרום לעזיבת זוגות צעירים המעוניינים לבנות את חייהם בשטחים? ומה יהיה על מחירי הדירות והבתים הקיימים? האם גם הם יושפעו מתהליך ההקפאה? ynet שוחח עם שתי משפחות הנמצאות בכיוונים מנוגדים: האחת - נואשה מההקפאה ותכננת לעבור למודיעין, והשנייה - מקווה להשתקע דווקא באריאל.

לימור והלל זרביב גרים מילדותם בהתנחלות נווה צוף, הסמוכה למודיעין. יחד עם רותם בת השנתיים, הם מתגוררים ב"אשכובית", שהיא דירת בטון בגודל 50 מ"ר שנבנתה לפני 30 שנה. לימור נמצאת בחודש השמיני להיריונה ובקרוב תתרחב משפחת זרביב פעם נוספת, אך האם יש לה סיכוי לבית בהתנחלות? לימור והלל סבורים שלא. הקפאת הבנייה בשטחים הובילו אותם להחלטה קשה - עזיבת נווה צוף לטובת מודיעין. 

גם החלטת ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק לאשר בניית 455 יחידות דיור נוספות למרות הסכם ההקפאה עם ארה"ב - לא עושה על הזוג זרביב רושם. "נתניהו מנסה להצטייר יפה מאוד בעיני הימין, אבל זה לא מה שקורה בשטח.

 לא עושים משהו שבאמת מקדם את ההתיישבות. לתת אישורים למקומות שקיימים בפועל כמו למשל מעלה אדומים, ממש לא נותן פיתרון לזוגות צעירים", אומרת לימור.

לפני כשנה החלה חברת "אמנה" לבנות בנווה צוף 12 יחידות דיור ומשפחת זרביב החליטה מיד להשתלב בפרויקט. "קיווינו להיכנס לבית אחרי החג, היינו כבר בשלב בחירת המטבחים. השלד כבר היה קיים ואז, לפני כארבעה חודשים, הופסקה הבנייה בצו בג"ץ לאחר עתירה של שלום עכשיו".

הלל ולימור זרביב עם רותם הקטנה (צילום: באדיבות נתנאל זרביב) 

"אריאל זה כמו תל-אביב"

למרות ההקפאה, יש מי שדווקא בימים אלה רוצה לחצות את הקו הירוק בכיוון ההפוך, אל תוך יהודה ושומרון. יניב וליאת בן-בסט, בני 30 ו-28, נישאו לפני כשלוש שנים ומאז מתגוררים בדירה שכורה בראשון-לציון. כעת, הם חושבים לקנות דירה ולמרות הדיבורים על ההקפאה, האופציה שממזרח לגדר ההפרדה נראית להם קורצת במיוחד.

"אצל כל זוג מגיע השלב שבו נכנסים להריון ומחפשים לקנות דירה. חיפוש קצר בראשון-לציון והאזור גילה לנו שאין שום אפשרות לזוג צעיר נורמלי לקנות דירה. אתה פשוט נדחף החוצה", מספר יניב. "ללכת דרומה או צפונה אנחנו לא יכולים כי העבודה של ליאת באזור רמת השרון. אנחנו לא יכולים להתרחק יותר מדי. ואז גילינו שיש עוד עיר רחוקה מהכותרות שנמצאת מזרחה - נגד כיוון הפקקים, אריאל. מקום נחמד ובמקרה יש לנו זוג חברים שעברו לשם מראשון-לציון".

בני הזוג בן-בסט החלו בחיפושים אינטנסיביים באריאל, אך באופן מפתיע המשימה התגלתה כלא פשוטה בכלל. "הפכנו את אריאל עם חברות תיווך ובלי. כנראה שלא גילינו את אמריקה - כולם שמו לב לאריאל. בוא נגיד שמי שקנה שם בית לפני שנתיים-שלוש עשה את עסקת חייו. בית צמוד קרקע שעלה לפני שנתיים וחצי כ-550 אלף שקל, מחירו כיום קרוב למיליון שקל", מספר יניב. "זה לא מחיר ריאלי גם לא לדירת שלושה חדרים בראשון-לציון. הביקוש באריאל כל-כך גבוה שעד לפני חודשיים בנו שם שלושה בניינים חדשים והם פשוט נחטפו. מודעות המכירה לא החזיקו שבוע. ממש כמו בתל-אביב, זה לא נורמלי".

בן-בסט אינו יודע אם ל"בהלה לאריאל" יש קשר להצהרות על הקפאת הבנייה בהתנחלויות. "אריאל היא מפלט שפוי לאנשים שמוכנים לנסוע עוד 20 דקות לעבודה. אם היו מאפשרים לבנות שם יותר - העיר הייתה גדלה מאוד.

 עד כמה שצירוף המילים 'איכות חיים בשטחים' נשמע מוזר, זאת המציאות. אני לא חובש כיפה, לא ימני ולא שמאלני. אני אדם שקם בוקר, הולך לעבודה וחוזר הביתה. חשובה לי הפינה השקטה שלי - לא אכפת לי איפה, העיקר שתהייה לי".

ומה אם האופציה לעבור לאריאל לא תתממש? "כנראה שנמשיך לשכור", אומר יניב. "לראשונה עלתה האופציה לעזוב את הארץ. אשתי מנהלת פרויקטים בחברת ניהול ואני מנהל שירות ביבואן רכב, אנחנו זוג צעיר שהצליח באופן יחסי ועדיין לא יכולים לקנות דירה בארץ. צריך שמישהו ימות וישאיר לנו פתק עם כמה ג'ובות כדי לקנות פה דירה".