דו"ח: הכיתה הישראלית היא הצפופה בעולם

צפוף ולא מתגמל למורים: דו"ח שמפרסם היום (ג') "הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי" (OECD), חושף את מה שמרגיש כל תלמיד בישראל - הכיתות צפופות מאוד. ממוצע התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי בישראל הוא 27, לעומת 21 בממוצע ב-OECD. בחטיבות הביניים המצב קשה עוד יותר: 32.8 תלמידים בממוצע לכיתה בישראל, לעומת 24 תלמידים בממוצע בכיתה הבינלאומית.

הדו"ח מציג ניתוח השוואתי, הכולל עשרות נתונים וטבלאות על אודות הנעשה במערכות החינוך של 30 הכלכלות המפותחות בעולם. הנתונים מתייחסים גם לבתי הספר הלא-רשמיים בישראל, כיוון שהם נהנים מתקצוב חלקי של המדינה. בבתי ספר אלה מספר התלמידים נמוך במיוחד, ואם הם לא היו נכללים ברשימה, הייתה הופכת הכיתה בבית הספר היסודי הממלכתי בישראל לצפופה בעולם - עם כ-40 תלמידים בממוצע.

מהדו"ח, המתייחס לשנת 2007, עולה כי בעוד שבעשור האחרון ירד ממוצע התלמידים בכיתה הבינלאומית מ-38 ל-32, בישראל המגמה היא דווקא הפוכה - עלייה מ-27 ל-29 תלמידים בממוצע לכיתה. הכיתות הצפופות בעולם נמצאות בצ'ילה (32 תלמידים בממוצע) ובדרום-קוריאה (31). הכיתות "המרווחות" ביותר בעולם נמצאות ברוסיה - כ-16 תלמידים בממוצע.

כמה משתכר מורה?

גם בכל הנוגע לשכר המורים, מצבנו אינו מחמיא בלשון המעטה. ישראל נמצאת במקום ה-29 מתוך 32 וגובה השכר למורה בה נמוך ממחצית השכר הממוצע של המורה הבינלאומי. הדו"ח מתייחס כבר לנתוני שנת 2007, השנה שבה החלה להיכנס לתוקף רפורמת "אופק חדש", אך לדברי משרד החינוך את אותותיה של זו ניתן יהיה לראות רק בדו"ח הבא של ה-OECD, שיבדוק את נתוני השכר של 2009. זאת, משום שהרפורמה מיושמת באופן הדרגתי.

ממוצע ההכנסה למורה עם ותק של 15 שנות ניסיון בחטיבות הביניים ובהכשרה המינימלית הנדרשת, נאמד בישראל בכ-15 אלף דולר לשנה, בדומה למדינות הסוגרות את הטבלה - צ'ילה, אסטוניה והונגריה. בראש הטבלה ניצבות לוקסמבורג עם 89 אלף דולר בממוצע למורה בשנה, שווייץ וגרמניה כ-60 אלף בשנה, דרום-קוריאה ואירלנד - כ-55 אלף דולר בשנה.

עוד עולה מהדו"ח כי בעוד שהמשכורת ההתחלתית הממוצעת למורה בבית ספר יסודי עומדת על כ-28,600 דולר לשנה, בישראל ישתכר מורה מתחיל כ-14,099 דולר לשנה - בדומה לטורקיה. בראש הטבלה בקטגוריה זו נמצאות גרמניה ולוקסמבורג עם שכר של כ-43 אלף דולר לשנה בממוצע למורה.

גם בתיכון הפערים עצומים. משכורתו הממוצעת של המורה מתחיל בתיכון עומדת על כ-32,100 דולר לשנה, בעוד שבישראל ישתכר מורה זה כ-14 אלף דולר בלבד. מורה עם מינימום הכשרה אך עם מירב שנות הניסיון ישתכר בגוש ה-OECD כ-54 אלף דולר בממוצע לשנה, בעוד שבישראל ישתכר 23 אלף דולר בלבד. 

פרמטר אחר שנבדק הוא מספר שעות הלימוד להן זכאי התלמיד, וכאן מצבה של מערכת החינוך דווקא מעודד. ישראל נמצאת ה-9 מתוך 30 בכל הנוגע לממוצע השעות שנלמד בבתי הספר הממלכתיים ובמקום הראשון בכל הנוגע למספר השעות בבתי הספר היסודיים.

השקעה ציבורית בחינוך

עם זאת, בהקשר זה חשוב להדגיש את דברי שר החינוך, גדעון סער, שטען בראיון ל-ynet כי כשליש מזמן הלימודים בבתי הספר אינו מתקיים בפועל עקב "בזבוז". במקום הראשון בשעות לימוד נמצאות ארה"ב ומכסיקו ואחריהן ניו-זילנד, צ'ילה, סקוטלנד, חבר העמים, אוסטרליה וברזיל. ישראל ממוקמת לפני גרמניה, יפן, דרום-קוריאה, ספרד, בלגיה ואירלנד. מהדו"ח עולה כי בכל המדינות חלה ירידה הדרגתית במספר שעות הלימוד נטו (שעות הנוגעות רק ללימודים בכיתה).

מדו"ח OECD עולה כי השקעת הממשלה בחינוך מסך תקציבה תואמת את הממוצע במדינות המפותחות בעולם - כ-14%. התקציב השנתי של מערכת החינוך עומד השנה על 30.3 מיליארד שקלים - שני רק לתקציב מערכת הביטחון.

עם זאת, ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 32 בכל הנוגע להשקעה הכספית בתלמיד לשנה. בעוד שבארה"ב מושקעים בשנה 13,500 דולר בתלמיד, ובשווייץ 12,750 דולר בשנה - ישראל משקיעה 6,100 דולר בשנה בתלמיד. ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 8,857 דולר בשנה. לשם השוואה, את הטבלה סוגרת טורקיה עם השקעה של כ-2,000 דולר בשנה לתלמיד.

נתון מעניין אחר המופיע בדו"ח הוא שלמעט בריטניה וגרמניה, ישראל היא המדינה היחידה בה אחוז הלומדים באוניברסיטאות זהה בין קבוצות הגיל 55-64 ל-25-34 - כ-40%. ישראל נמצאת במקום הראשון מבחינת ההאטה בדרישה להשכלה גבוהה ובהעדפה לצעירים על פני מבוגרים שאין להם השכלה אקדמית. שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בישראל גבוה משמעותית מהממוצע במדינות OECD - 44% לעומת 28% בהתאמה.