שופטי בג"ץ על חוק טל: "המדינה גוררת רגליים"

מסר תקיף יוצא היום (ג') מבית-המשפט העליון נגד יישום "חוק טל", המסדיר את הפטור לאברכים משירות בצה"ל. אולם לצד הביקורת, דחו השופטים את ההכרעה בעתירות בנושא עד ינואר 2011.

השופטים אינם מסתירים את חוסר שביעות רצונם מהחוק. כך למשל הנשיאה

 דורית ביניש, הכותבת: "אין לי אלא להצטרף למורת הרוח שכולנו שותפים לה עקב היישום האיטי של ההסדר, הן לעניין הגיוס לצבא והן לעניין השירות האזרחי".

מדוע בכל זאת לא אומצו העתירות? השופטים מחליטים לתת למוסדות המדינה הזדמנות להשתפר: "הגענו לכלל מסקנה כי טרם שנקבע עמדה סופית באשר לחוקתיותו של חוק דחיית השירות ובאשר להארכת תוקפו למשך חמש שנים נוספות, יש לאפשר למנגנונים המיועדים ליישומו - שאך זה מקרוב קרמו עור וגידים והחלו לפעול - להוכיח את יעילותם או אי-יעילותם במבחן התוצאה למשך פרק זמן קצוב נוסף".

הגישור, הריחוק והניכור

בעתירות דן הרכב מיוחד של תשעה שופטים. השופטת אסתר חיות ציינה כי מאז הפסיקה הקודמת של בג"ץ, ב-2006, "נראה כי לא אצה הדרך לגורמים המופקדים על כך ברשות המבצעת וגרירת הרגליים נמשכת". עם זאת כתבה כי "לאחרונה ביצעה הממשלה שורה של מהלכים לקידום הטיפול בנושא, ובראשם הקמתה והפעלתה של מינהלת שירות אזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה".

השופטת חיות הציגה גם נתונים עדכניים, לפיהם בעוד שבמאי 2008 עמד מספר המשרתים בשירות האזרחי מבין דחויי השירות על 70 זינק המספר ל-705 ביוני השנה. "אך גידול זה, שהוא מרשים לעצמו, רחוק מלהצביע על השינוי המשמעותי הנדרש להוכחת הקשר הרציונאלי בין התכלית המשולבת שנועד החוק להגשים ובין האמצעים שנקבעו בחוק להשגתה, אם מביאים בחשבון את העובדה כי בשנת 2008 הגיע מספרם של דחויי השירות במסגרת הסדר תורתו-אומנותו ל-4,672 איש מבין המיועדים לשירות ביטחון".

השופטת איילה פרוקצ'יה הזכירה כי מאז חקיקת החוק חלפו שנים רבות, ולמרות שהממשלה לא ישבה בחיבוק ידיים ונקטה צעדים התחלתיים ליישום ההסדר, קשה לראות במהלכים שנעשו עד כה משום התקדמות של ממש. "הקצב האיטי והתוצאות החלקיות מעלים תהייה, החורגת ממימד הזמן בהפעלת המנגנון של החוק. הם מעלים שאלה, האם מלכתחילה האמצעים שחוק טל בחר בהם לצורך תהליך הגישור על פערי הריחוק והניכור בין המיגזר החרדי למיגזרי חברה האחרים הם מידתיים, או שמא הם מינימליסטיים מכדי להגשים את יעדיו החשובים של החוק".

"מתקשים לצאת מהמבוך"

השופט אליקים רובינשטיין כתב הוא מצטרף להחלטה יתר השופטים בלב כבד. "הרבה יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". לדבריו, מה שהחל בקימום עולם תורה לאחר השואה, הפך לסוציולוגיה של חברה שלמה שאינה נושאת כמעט בעול המרכזי במדינת ישראל, "ובטוחני שבסתר ליבם חשים בקושי ובמבוכה גם ראשי הציבור החרדי ורבים רבים מני ציבור זה, אלא שנכנסו למבוך שהם מתקשים לצאת ממנו".

"חוק טל" קרוי כך על שמו של השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש ועדה ציבורית אשר מונתה ב-1999 על-ידי ראש הממשלה דאז אהוד ברק, בניסיון להסדיר את הפטור משירות צבאי לבני הישיבות, ולעגנו אחת ולתמיד בחוק.

במסגרת ההסדר שנמצא, נדחה מדי שנה שירותם של האברכים עד גיל 22. לאחר

מכן, באפשרותם לצאת ל"שנת הכרעה", בה הם יכולים לעבוד או ללמוד מחוץ לישיבה בלא שיחויבו בגיוס. לאחר אותה שנה בוחר כל אברך אם לשוב לישיבה; להצטרף למעגל העבודה ולשרת שירות צבאי בהתאם למצבו המשפחתי (למשל, חרדי נשוי עם שני ילדים משרת 120 יום); או לבצע שירות לאומי של שנה וחצי. בכך למעשה מונצח הפטור לבוחרים להתמיד בלימודיהם, במסגרת עיקרון "תורתם אומנותם".

החוק אושר לראשונה בכנסת ביולי 2002, וחמש שנים לאחר מכן הוארך בחמש שנים נוספות. בעקבות כך הוגשו לבג"ץ חמש עתירות, ולפיהן החוק פוגע באופן בלתי מידתי בעיקרון השוויון, כאשר הוא מקנה פטור משירות למניין הולך וגדל של אברכים. בתשובת המדינה צוין כי השנה חל גידול דרמטי במספרם של תלמידי הישיבות, הממלאים את חלקם במסגרת של שירות אזרחי.