מעדן חלב, בעונג רב. אבל מה הערך הבריאותי שלו
אם בעבר כולנו גדלנו על "האמת המוחלטת" שמוצרי חלב טובים לבריאות, כיום רבים המומחים שחולקים על כך. ומה אומרים על העניין מאריכי החיים בעולם? בלי לקרוא מחקרים רפואיים, מסתבר שהתזונה שלהם הייתה דלה מאוד בחלב. כתבה נוספת בסדרה: 100 שנים של בריאות
נראה כי כל מי שגדל בארץ חונך על ברכי הידיעה הברורה, שמוצרי חלב חיוניים לבריאות שלנו. אולם בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות המטילים בכך ספק. מצד אחד משרד הבריאות ממליץ על אכילת מוצרי חלב מדי יום ומרבית הדיאטניות מצדדות בכך, ומצד שני יותר ויותר מחקרים מצביעים, לכאורה, על הנזקים העלולים להיגרם מאכילתם. לכתבה זו גייסנו שני רופאים מובילים, המציגים את שתי הדעות ההפוכות, וצירפנו את מה שאומרים על כך מאריכי החיים בעולם.
המלצה בעייתית
"מוצרי חלב מכילים את אבות המזון העיקריים ומהווים מקור עיקרי לאספקת סידן, החשוב כל־כך לגוף. הקביעות נגד מוצרי החלב הן הטעייה של הציבור", אומר פרופ' יונה אמיתי, יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה,לשעבר מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות ורופא בכיר בבי"ח הדסה "הר הצופים". לדבריו, "הורדה מוחלטת של מוצרי חלב, מכל סיבה שהיא, זו המלצה בעייתית מאוד לבריאות ויש להימנע ממנה ככל הניתן".
לעומתו טוען ד"ר דן קרת, רופא ונטורופת במסגרת שירותי רפואה משלימה ב"אסף הרופא" ו"בכללית משלימה": "מוצרי חלב פרה, כפי שנמצאים כיום במרכולים, גורמים יותר נזק מתועלת לבריאותם של רוב האנשים. הם עשירים במרכיבי מזון, כגון חלבון מהחי, שומן מהחי, או חומרי הדברה, הקשורים לעלייה בסיכון למחלות. גם בעלי החיים בטבע אינם אוכלים או שותים חלב לאחר גיל הינקות, וצריכת חלב של בעל חיים אחר אינה מוכרת אצלם כלל".
עניין של זמן
בגיליון "לאישה" המתפרסם השבוע מציגים שני הרופאים את דעתם ההפוכה לחלוטין לגבי השפעת מוצרי החלב על חוזק העצמות, בריאות הלב, מחלת הסרטן, גדילה בריאה, אלרגיות ואף השמנה. בנושא אריכות חיים, בו מתמקדת סדרת כתבות זו, מביא פרופ' אמיתי את הנתון הבא: "במחקר שפורסם ביולי השנה בכתב העת היוקרתי HEART וכלל מעקב אחר יותר מ-4,300 אנשים במשך 65 שנה, הראו חוקרים מבריטניה, שאנשים שניזונו בילדותם מכמויות גדולות יותר של מוצרי חלב וסידן, נהנו מירידה משמעותית בתמותה משבץ וירידה בתמותה הכללית".
ד"ר קרת קורא את אותו מחקר ורואה את הדברים אחרת: "באותו מחקר נרשם כי מרבית הנחקרים שהרבו באכילת מוצרי חלב בילדותם, לא אכלו כך בבגרותם. נראה שהנתונים מחזקים את ההשערה שלצריכת כולסטרול בגיל הצעיר (מחלב אם כאופציה עדיפה) יש יתרון בהסתגלות הגוף לטיפול יעיל יותר בכולסטרול, מה שמהווה יתרון בשנים הבאות. בנוסף, עלינו לזכור כי מוצרי חלב שהיו נפוצים בשנות השלושים בבריטניה וסקוטלנד (אז הנחקרים היו ילדים), יוצרו מחלב בקר שגדל, טופל ואכל אחרת, ועל כן הכיל יותר אומגה 3 ופחות חומרים מזיקים. מבחינתי, המסקנה שאפשר להגיע אליה מהמחקר היא שכדאי לאכול מוצרי חלב טבעיים בתקופת הילדות, ובבגרות להמעיט באכילת מוצרי חלב מתועשים".
החשש מהורמונים
צרכני בריאות רבים חוששים מכמות ההורמונים הקיימת במוצרי חלב. ד"ר דנית שחר, דיאטנית וד"ר לאפידמיולוגיה, חוקרת ומרצה על תזונה בגיל המבוגר ועל אפידמיולוגיה תזונתית באוניברסיטת באר שבע, המעודדת אכילת מוצרי חלב בריאים, עושה לנו סדר בעניין: "בחלב פרה יש כמות גדולה של הורמונים באופן טבעי, כי היא כל הזמן מניקה או בהריון. סביר מאוד להניח, שבשל גודלה של הפרה וכמות החלב שהיא מייצרת, יהיו שם יותר הורמונים מאשר בחלב עזים או כבשים. עדיין לא ידוע מה השפעתם של הורמונים אלה על הבריאות שלנו, ולכך צריך להיות מודעים".
תזונה דלת חלב
מאריכי החיים אותם חקרנו לא קראו את המחקרים ולא נדרשו לדילמות מעין אלה. מוצרי חלב היוו רק 2% מתזונתם של האוקינאווים ביפן. בסרדיניה מעט מוצרי החלב שנאכלו, יוצרו ממי הגבינה (כגבינת ריקוטה) או גבינות שמנות, שיוצרו מהחלב עצמו (כגבינת הפקורינו). אפילו כשלומדים לעומק את התזונה הים תיכונית המסורתית, המצוטטת על ידי הממליצים על מוצרי חלב, מגלים שהם אכלו בעיקר יוגורט טבעי, ובכמות השווה בערך לגביע אחד (100-200 גרם) בלבד ליום. בכל המקומות מקור מוצרי החלב היה בעיקר מעיזים וכבשים שרעו באחו, אכלו עשב ולא תערובת, וטופלו בדרכים מסורתיות. דרך גידול זו גורמת לחלב להיות בריא הרבה יותר, בעיקר בשל איכות השומן. במוצרי חלב אלה יש חומצות שומן בריאות מסוג אומגה 3 ומעט יחסית אומגה 6, לעומת מוצרי החלב הרגילים, המכילים בעיקר אומגה 6 לצד רמות זניחות בלבד של אומגה 3.
אז מה ההמלצות בארץ?
בארץ ניתן למצוא מוצרי חלב טבעיים, הדומים מאוד למה שאכלו מאריכי החיים בעולם. אם באמת רוצים להיות נאמנים למקור, צריך להקפיד על שלושה דברים לפני שקונים את המוצר: 1. לוודא שהמוצר אורגני (חייבות להופיע שתי חותמות – האחת מטעם משרד הבריאות, והשנייה מטעם הארגון המפקח), 2. לוודא שהחלב הוא חלב עיזים או כבשים הרועות בטבע ואוכלות עשב (ורק כמות זניחה של תערובת להשלמה), 3. שהוא ללא תוספות של חומרי טעם, ריח מלאכותיות או חומרים משמרים.בבדיקה שעשינו בשווקים מצאנו כמה יצרנים העומדים בכל הכללים הללו, ואת מוצריהם ניתן למצוא בקרוב למאה נקודות מכירה בארץ (לרוב בחנויות טבע). עם זאת, צריך לקחת בחשבון שרוב רשתות המזון לא משווקות אותן, ולכן יש גם מקום להתפשר על מוצרים מחלב עיזים או כבשים עם תקן פחות מחמיר.
בגיליון "לאשה" המתפרסם השבוע תוכלו לקרוא בהרחבה על דילמת החלב
לכל הכתבות בסדרה לחצו כאן
אופיר פוגל הוא ראש תחום נטורופתיה במרפאת שיר"מ, בית חולים "אסף הרופא", מחבר הספר "הלב - המדריך המלא לבריאות ולשיקום" יחד עם פרופ' רפי קרסו.
