אבן גבירול מעולם לא היה אופנתי יותר

אבן גבירול הוא הרחוב הכי מתוקשר בעיר - בגלל ההתרחשות הפוליטית-חברתית בכיכר רבין, בגלל רצח רבין והאנדרטה ובגלל בניין העירייה הצמוד לבריכה שמזרקה בה.

הרחוב משתנה כל כמה מאות מטר, ומאפשר הצצות ופניות לרחובות המתנקזים אליו - כמו קפלן ודיזנגוף, ארלוזורוב, ז'בוטינסקי ונורדאו - כולם היו ציונים ומייסדים נלהבים.

אבן גבירול הוא הרחוב שלי, וציר התנועה המרכזי שלי, במה להתרחשות שגרתית יומיומית. אני אוהבת את הרחוב הזה, כי יש בו מהכול - חנויות חדשות לצד חנויות של פעם, בתי קפה, מסעדות ותיקות וחדשות, ומקומות לאוכל מהיר ומשובח בשלל טעמים: סושי ואטריות, עוף בגריל, כריך או המבורגר. שווארמה ופלאפל. יוגורט וגלידה.

אני יוצאת ל"סידורים" ברגל או באוטובוס בין לונדון מיניסטור לגן העיר, שיש בהם ריכוז של חנויות ובוטיקים לשטוף ת'עיניים, יש גם בוטיקים קטנים כמו גרדרובה (מספר 35) או בראבו (מספר 46). אני חולפת על פני חנויות שוקולד כמו דסקלידס (מספר 40) או ולנטינו (מספר 85 ו-149).

אני הולכת להופעות בצוותא (מתחם zoa, דניאל פריש 1). קולנוע הבית שלי הוא גת (בפינת ציטלין). אני עוברת פה בדרכי למוזיאון תל אביב הסמוך. הרחוב מוביל אותי לסינמטק וליהודה הלוי, לסביבת מגוריי הקודמת.

בכל פעם מחדש אני מרגישה קצת כמו בחו"ל

אני שותה קפה בבראסרי (מספר 70). קונה לחם בבייקרי בחצי מחיר בין 19:00 ל- 20:00 (מספר 72). שם בכל פעם מחדש אני מרגישה קצת כמו בחו"ל, ואלה רגעים קטנים של נחת. אם אני רוצה גבינה מיוחדת, יש במכולת גבינות (מספר  53). אני קונה סופגניות ברולדין (מספר 24), ואוכל אורגני בחנות המרהיבה החדשה עדן מרקט בגן העיר, תחרות לניצת הדובדבן הוותיקה והצפופה.

אבן גבירול. הרחוב משתנה כל כמה מאות מטר (צילומים: אלישבע זלצר)

כשאני מוצאת חבילת צמר, אני מוסרת אותה להומלסית הסורגת. אבן גבירול הוא הבית שלה ושל עוד כמה הומלסים, שכולם מכירים. גם המנגנים שמתייצבים מדי בוקר במקומות קבועים הם חלק ממראה הרחוב. הטרנד הנוכחי שמקצר מרחקים הוא קורקינט חשמלי, קטנוע חשמלי ואופניים חשמליים, ואפשר כבר לרכוש אותם בכמה מקומות ברחוב (מספר 35 וגם באופני יהודה, במספר 113).

בדרך אני קונה קיצפיות בקונדיטוריה הוותיקה עדית (מספר 85). לחם קימל בתושיה (מספר 60). ספרים ב"לוטוס" (מספר 77). כלי מטבח אצל שיגריס (מספר 11) או בקסרולה (מספר 121). גלידה בפאפה אלדו (מספר 107). בוטיק חביב עלי הוא סוויטי (מספר 149). לפעמים אני משחקת בבאולינג (מספר 124).

לפעמים אני צועדת ללב פארק הירקון דרך רחבת מילנו, או יורדת לחוף דרך שדרות נורדאו, ומנופפת לתיירים באוטובוס האדום שחולף פה. הרחוב התחדש וכבר אפשר שוב לרקוד בו, כדברי השיר סמבה אבן גבירול: "קומי קומי נצא לרחוב/ אור עולה והבוקר קרוב/ הירח פה לא יפול/ סמבה אבן גבירול..."

מי אתה שלמה אבן גבירול?

לא מזמן בחרה הוצאת ספרות מופת עברית להוציא לאור את יצירתו של רבי שלמה אבן גבירול (1058-1021) - אחד היוצרים הבולטים בתקופת תור הזהב של השירה העברית בספרד - ולהפכו משם של רחוב לנוכחות חיה בתרבות העברית החדשה. מעניין מה היה אומר למראה שיריו המודפסים על חזית מרכז הקניות במגדל המאה (מספר 124), בין סלקום לשופרסל שלי.

אבן גבירול היה משורר מיוסר. חייו היו מלאים סבל גופני ונפשי, בדידות ותסכול. הוא חי רק 37 שנים במאה ה-11. מתוך מצוקותיו יצר שירה שיש בה שימוש גאוני בשפה העברית, מקוריות אינטלקטואלית, ויכולת לבטא רגשות המרגשים את הקורא גם כיום.

בפסטיבל העוד 2007 העלו ברי סחרוף ורע מוכיח ערב מיוחד עם שירי אבן גבירול. לאחר הצלחת המופע החלו בהקלטת האלבום החדש ''אדומי השפתות''. בתקופה שבה הפיוטים היהודיים העתיקים זוכים לפריחה בישראל, הם הלחינו ועיבדו מחדש את שיריו.

איפיון הרחוב

זהו אחד הרחובות המסחריים הראשיים בעיר, שהוקם בשנות ה-50 על בסיס דרך יפו - סומייל, וציר תנועה ראשי מצפון לדרום. אורכו כ-2,700 מטר ורחובות ראשיים רבים מובילים אליו. אבן גבירול הוא המשך ישיר של רחוב יהודה הלוי ההיסטורי.

בחירת שמו כהמשך ליהודה הלוי אינה מקרית - שניהם משוררים יהודים מספרד של ימי הביניים. הרחוב מהווה גבול בין רובע הצפון הישן לצפון החדש, ומחבר בין צפון העיר למרכזה. זהו רחוב רחב ואחיד במראהו - משני צדיו בנייני מגורים של 4-3 קומות מעל קומה מסחרית, ולאורך כל חזיתות הבניינים בנויה אכסדרה המאפשרת מעבר מקורה להולכי רגל.

השימוש ברחוב שהתחדש ו"התרחב"

על תכנון הרחוב שוחחתי עם פרופ' אדריכלית יעל מוריה ממשרד מוריה-סקלי, שהיה אחראי לפרויקט השיקום. "התכנון נתן לנו הזדמנות לבחון מחדש את האופן שבו אנו מתנהלים ברחוב, ולהבין את האחריות האישית שלנו במרחב הציבורי, שבו מתרחשים חיינו הפרטיים והציבוריים", אומרת מוריה.

"מטרת התכנון הייתה להפוך אותו מציר תנועה לרחוב, לעשות בו סדר חדש, לנקותו ולסלק כל מטרד ויזואלי שהופך גורם מזהם, וליצור לו זהות אבן גבירולית מוגדרת ותחושת רוחב ונדיבות. ככל שהרחוב יהיה יותר פונקציונאלי ונקי ממטרדים מיותרים - כך הוא יאפשר בסיס נוח להתנהל בו ולתחזק אותו".

מוריה מדברת על מרחב העשוי קומפוזיציה של טריטוריות - במרכז נוסעים כלי רכב על אספלט שקט בנתיבים שהוקטנו, כדי שאפשר יהיה להרחיב את המדרכות. אי התנועה החדש, שנקרא מפרדה, קטן ונמוך, ואין סימון על אבן השפה הרחבה.

כך נוצר אפקט של "הטעיית העין", כדי ליצור תחושת מרחב. למשתמשים השונים סומנו על המדרכות רצועות בגווני אפור - להולכי רגל שנעים, עורכים קניות או דוחפים עגלות ילדים. רצועה כהה סומנה בעבור רוכבי אופניים ורכב דו-גלגלי לא ממונע. כפתורי נירוסטה מסמנים את הטריטוריה של בתי הקפה ויושביהם.

חלוקה זו לרצועות דורשת התבוננות כדי להבין את מקומך במרחב, ולהרגיש חלק מהשלם. האדריכלית מקווה שמשתמשי הרחוב החדש יתחשבו זה בזה. "הרחוב במתכונתו החדשה רחב ומזמין, דורש מאיתנו להתנהל במרחב בתשומת לב ולשים לב מי מצדדינו ומי מאחורינו, תוך התחשבות באחר שנע בו, כדי שלנו יהיה מקום בו. כשניתן את המקום לאחר - גם לנו יהיה מקום", אומרת מוריה.

נשתלו עצי מייש נותני צל, ונקבעו עמודי תאורה ותחנות אוטובוסים, ספסלים גבוהים (אזכור ל"ברזלים") וכסאות נמוכים ליד שפת המדרכה - מיקומם נקבע כך שלא יפריעו לשאר המשתמשים. וזה עובד, למרות שאני מרימה גבה - מי ירצה לשבת על ספסל לצד הכביש, ברעש ובזיהום. אבל תמיד כשאני עוברת, הכסאות תפוסים.

אנשים ברחוב אוהבים להרגיש חלק מההתרחשות ולהיות בעמדת צפייה. כעת, כשחלק הארי של הרחוב כבר חוּדש, הניגוד לעומת הבניינים הישנים והמוזנחים לאורכו זועק. חידוש הרחוב סחף אחריו כמה בעלי בניינים ועסקים שרצו להתחדש אף הם, אך אלה עדיין במיעוט. זה הרגע שבו עיריית תל אביב צריכה למצוא דרכים כדי לקדם את השיפוץ של חזיתות הבניינים. אם תרימו מבט לבניין ששופץ בחן רב במספר 52-50, תראו כמה יפה הרחוב יכול להיות.

אנדרטת תומרקין בכיכר רבין

מיצב וידיאו על שיפוץ הרחוב

השיפוץ החל ביוני 2006, שנה לאחר שעברתי לגור ברחוב מאנה. פינת מאנה נהפכה "מחסן" זמני של צינורות, רשתות וגלילי בטון. הרחוב נהפך אתר בנייה גדול, ולי כדיירת, כבר שלוש שנים, לא קל לצאת מדי יום, ולהתנהל בתוך החורבן והרעש.

השיפוץ התקדם ונעשה כעת בין ז'בוטינסקי לפנקס. זו חווייה עירונית אחרת, לצאת בלילה ולהתבונן בחפירות הנערכות בחלקו הצפוני של הרחוב, ובכלים הכבדים שנעים פה. כך חשבו גם האמנית והאדריכלית ורד פלוק, ואמן הווידיאו והקולנוען עדו פלוק, יוצרי המיצב "אבן שפה".

במשך חצי שנה עקבו מצלמותיהם אחרי השיפוץ בשעות שונות של היממה, כדי להמחיש את השתנות המקצב העירוני, גם בשעות הקטנות של הלילה, שבהן הרחוב נסגר ונהפך אתר בנייה עתיר דחפורים, מנופים וכלי סלילה גדולים.

מי שמתעניין בתהליך שיפוץ הרחוב יוכל לרכוש את ה-DVD המעניין בעמותת האדריכלים, רחוב המגדלור 15 ביפו. טלפון: 03-5188234.

מוקדם בבוקר הרחוב עוד שקט, הרבה משאיות משנעות מזון וציוד לבתי הקפה, המסעדות והעסקים. בבתי הקפה שותים קפה ראשון של בוקר וקוראים עיתונים. לקראת 09:00 מתחילה שעת ארוחות הבוקר בבתי הקפה. כדי להיות חלק מהתרחשות הרחוב אנשים מוכנים, אפילו נהנים, לאכול לחם וחביתה, גבינה לבנה וסלט קטן, בתוך כל הרעש. בעת השיפוץ הגדול ראיתי אנשים שאכלו ודיברו בסלולרי, כשלידם פועלים קודחים בשוחות.

לחם בחצי מחיר בבייקרי, כמו בפריס

שעת הצהריים היא שעת העסקיות. כל אחד מפתח העדפות לפי מיקומו הגיאוגרפי - בעלי חנויות ואנשי עסקים מעונבים שעובדים לאורך הרחוב, חיילים ועוברים ושבים, ומי שגר פה, בוחרים מההיצע הגדול - מסעדות או מקומות לאוכל מהיר.

לאורך הרחוב אוכלים הרבה פלאפל. ריכוז גבוה של פלאפליות נרשם בין ארלוזורוב לפינת הדסה - מיקומך על הציר יקבע איפה תאכל את הפלאפל שלך, והמבחר עצום. מהצהריים ועד הערב ריחות עזים עולים פה.

גם סביח ושווארמה הולכים טוב - השמן והרזה בפינת קפלן (מספר 20) או דבוש בפינת צייטלין, הם מהמפורסמים. יש גם אוכל בריא ישראלי ואורגני, פלאפל סביח היפו (מספר 64) ומיצים של שינקין (מספר 82) לצד rebar, משקאות בריאות (מספר 84) ובודהה בורגרס (מספר 86), לצד פיצה והמבורגר.

דוכן שווארמה. אנרגיה של מזון מהיר

יש גם טעמים בהשראה בינלאומית כמו למון גראס (מספר 22), קרפצ'יו וגוצ'ה. ריבר (מטבח אסיאתי, מספר 30) וג'ירף (מספר 49). צ'וריפן הכריך השולט בדרום אמריקה (מספר 38), רד בורגר והסושייה (מספר 54), ו-gonoodles צמוד לתפוח אדמה (מספר 54). מסעדת איל פסטיו שאנשי שגרירות איטליה אוכלים בה, וגם לוקחים פסטה טרייה הביתה (מספר 27) וכתר המזרח הוותיקה (מספר 113).

ולקינוח, גם רשתות של יוגורט וגלידה התמקמו פה - יוברי, אייסברג (מספר 24) והסיציליאנית (מספר 63), וניליה (מספר 98) ופאפה אלדו (מספר 107). ואלה רק דוגמאות.

בלילה, בחסות החשיכה, הכול נרגע ומשתנה - התפאורה, המוסיקה והתפריט. מפות לבנות נפרשות על השולחנות בכמה מסעדות. האורות מתעמעמים, קבוצות של חברים מזמינות מקום מראש ומגיעות לחגוג אירוע. מהמשרדים יוצאים בחברותא לארוחת ערב לסיום יום עבודה.

בבית ציוני אמריקה, בצוותא ובמרכז ענב מעל גן העיר יש הופעות מדי ערב, וזו הזדמנות לאכול משהו לפני או אחרי ולהאריך את הבילוי. בבתי קפה חביבים כמו נונה (מספר 44) או המשוגעת, נפגשים לדייטים. ויש חידוש: בסניף של "קפה קפה" (מספר 38) יש צגי מחשב על השולחנות. אם ראית מישהי שמצאה חן בעיניך ויושבת בשולחן 8, תוכל לכתוב לה הודעת צ'ט ולהזמין אותה להצטרף לשולחן שלך.

רחוב מסחרי עם יחס אישי

אבן גבירול הוא אמנם רחוב ראשי ומסחרי, אך בדירות מעל קומת המסחר גרים דיירים רבים ומפתחים יחסים אישיים עם בעלי העסקים שאצלם הם קונים. מי שגר בין פרישמן לנצח ישראל ובין צייטלין לרחוב השופטים יודע שהקניות הן על בסיס יחס אישי: רני המכולתניק שגר בעצמו במעונות מאיר, מכיר ומשרת במסירות כבר 18 שנים את כל השכנים וילדיהם שגדלו, ועושה להם משלוחים. השכנים המבוגרים, שמתקשים לצאת, מתקשרים אליו והוא דואג ומביא להם גם פריטים מבית המרקחת ומהירקן ממול (מינימרקט מאנה, מספר 61).

דיירים רבים ומפתחים יחסים אישיים עם בעלי העסקים שאצלם הם קונים 

כולם גם מכירים את אלי ויעקב בחנות החשמל הצמודה, שנותנים שירות תיקוני חשמל לדיירי השכונה. כששכנה מזעיקה אותם, הם סוגרים את החנות, ועולים מיד על האופניים לתקן קצר או משהו שהתקלקל. במעבדה הדיגיטלית פיתוח בזק נותנים שירותי צילום כבר 20 שנה. בפרפומריה "פינת היופי" הקליינטים קבועים (מספר 63).

גיורא הסנדלר נמצא פה 18 שנה והוא משחיז סכינים, משכפל מפתחות, מתקן נעליים וגאה ברשימת לקוחותיו (מספר 59). ותתפלאו שהחנויות הקטנות האלה תמיד מלאות! הדיירים פה פיתחו העדפה ברורה לרשת "הסיציליאנית" (מספר 63), קונים זרים של פרחי בר ב"פרח הגפן"(54), לחם בארז (מספר 52) או בתושיה, שוקולד מריר משובח אצל אלי השוקולטייר הצמוד ב"קרדינל"(מספר 60), וכולם מכירים את הלימונדה המיוחדת ב-maya (מספר 54).

בפינת ארלוזורוב אצל גרי מבחר המשקאות בסיטונאות ליינות ולמשקאות חריפים (מספר 97), הרבה שכנים מתכנסים בימי שישי ל"קבלת שבת שכונתית" - טעימות בירה עד הסוף המר ב-17:00. גם "קו" המספרה של חיים, (מספר 151) היא נקודת מפגש שכונתית.

פינוק על ארבע

בעלי החיים מתפנקים בתל אביב בעשרות חנויות לחיות, שבהן יש אוכל, צעצועים, ואביזרים לחיות המחמד שלכם. כשמתעוררת בעיה רפואית ניגשים ל"וטרינר תורן" פתוח 7/24 (מספר 119). וטיפוח היופי? לפני כשנה פתחה אנה מקום שהוא ספא וטיפוח לכלבים, שבו היא מנקה ורוחצת, מטפלת ומפנקת את יקיריכם על ארבע.

האנדרטה לרצח רבין למרגלות בניין העירייה

אנה בעלת שני כלבי ענק מסוג בלק ראשיין טרייר ששמותיהם ויקי וקייזר. הוא אלוף ישראל ואלוף לוקסמבורג (בתערוכות הוא אלגנטי, ביומיום הוא זרוק עם צמה וקוקיות). הם צמודים אליה ומהווים את התפאורה החיה של המקום, כל מי שעובר ורואה אותם - נעצר ומחייך.

אנה מתמחה בטיפוח כלבים והכנתם לתחרות וחושבת שזו אמנות לשמה. היא מומחית בסירוק מקצועי ובתספורות גזע, ומטפלת גם בכלבים מעורבים. בקיץ היא עסוקה בתספורות קצרצרות המועדפות על כלבים תל אביביים ובעליהם (מספר 117).

• אלישבע זלצר היא עיתונאית רחוב. אתם מוזמנים לבקר בבלוג שלה
  

• לכל הכתבות של "תיירת בתל אביב"