"ונתנה תוקף" של פריד
לפני 20 שנה הלחין יאיר רוזנבלום את הפיוט המרגש והקדיש אותו ל-11 הרוגי קיבוץ בית השיטה במלחמת יום כיפור. לקראת הימים הנוראים תש"ע, בחר המגה-סטאר החסידי אברהם פריד לחדש את השיר. האזינו!
אחד הפיוטים המרגשים ביותר בתפילות הימים הנוראים, שמאחוריו סיפור קשה וקורע לב, הוא "ונתנה תוקף" שנאמר בתפילות ראש השנה בנוסח האשכנזי, ובתפילת יום כיפור בחלק מהנוסחים הספרדיים. אל המילים המעוררות של הפיוט חיבר לפני 20 שנה יאיר רוזנבלום לחן נוגע במיוחד, שהוקדש לזכרם של 11 בני קיבוץ בית השיטה שנהרגו במלחמת יום כיפור.
אברהם פריד, שנחשב לאחד מגדולי הזמרים החסידיים כיום, חידש את השיר שהלחין רוזנבלום בהופעה שערך לפני כעשר שנים, והרטיט את לבבות הקהל. מאז הוא לא שב לשיר את הפיוט. לפני כשנה וחצי, לקראת הופעה חגיגית בהיכל התרבות בתל-אביב, החליטו פריד ואנשי ההפקה ב"במה כהלכה" להוסיף חומרים ישראלים לרפרטואר - ובחרו לחזור ל"ונתנה תוקף".
יובל סטופל, מאנשי ההפקה של פריד בישראל, מספר: "חיפשנו שיר מוכר שיאפשר מתן ביטוי ליכולות הקוליות של פריד. נזכרנו בפיוט ונתנה תוקף והתברר שהוא כמעט ולא זכר את הלחן. פריד למד מחדש את השיר והביצוע בהופעה היה מוצלח מאוד וזכה למחיאות כפיים סוערות". היום (ג') שוחררה הקלטה של השיר להשמעה, מתוך DVD שייצא בקרוב.
בשנים האחרונות מגלה פריד עניין רב בשירים ישראלים שיכולים להתאים גם לקהל הדתי. מלבד הלחן של רוזנבלום, ב-DVD של פריד יופיעו גם ביצועים שלו לשירים "מישהו הולך תמיד איתי" של עופרה חזה ו"רק תפילה אשא", שביצוע מיוחד שלו - יחד עם חנן יובל - העניק בלעדית ל-ynet.
מעבר לכך, פריד עמל על אלבום חדש שבו הוא משתף פעולה עם אמנים ישראלים מוכרים, בהם עמיר בניון ואריאל זילבר.
על "ונתנה תוקף"
הפיוט "ונתנה תוקף" מיוחס לרבי אמנון ממגנצא. המסורת מספרת כי הוא נדרש על-ידי הבישוף ממגנצא להמיר את דתו וביקש שלושה ימים כדי "לחשוב על כך". ואולם, מייד אחר-כך נקף אותו מצפונו על שלא סירב מיד להיענות לדרישת הבישוף ולפיכך החליט שלא התייצב לפני הבישוף בבוא הזמן שנקבע לו.
כשהובא בעל כורחו לפני ההגמון ביקש שיקצצו את לשונו ("שלא דחתה מיד את הדרישה להתנצר"). ההגמון ציווה לקצץ את רגליו, ("שאיחרו לבוא אליו") ובהמשך גם את שאר איבריו. קצוץ איברים הובא בראש השנה לבית הכנסת והתפלל את תפילת "ונתנה תוקף", שחיבר אז. עם סיום התפילה הוציא את נשמתו. כעבור שלושה ימים נתגלה בחלום לקלונימוס בן משולם, לימדו את הפיוט וגזר עליו להפיצו בכל קהילות ישראל.
מילות הפיוט
וּנְתַנֶּה תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיֹם
וּבוֹ תִּנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּוֹן בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ
וְתֵשֵׁב עָלָיו בְּאֱמֶת
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַּיָּן וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וָעֵד
וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה
וְתִזְכֹּר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת
וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא וְחוֹתָם יַד כָּל אָדָם בּוֹ
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָׁמַע
וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחֵזוּן
וְיֹאמְרוּ הִנֵּה יוֹם הַדִּין לִפְקֹד עַל צְבָא מָרוֹם בַּדִּין
כִּי לֹא יִזְכּוּ בְּעֵינֶיךָ בַּדִּין
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן
כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ
כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפֹּר וְתִמְנֶה וְתִפְקֹד נֶפֶשׁ כָּל חָי
וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיָּה וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן
כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן
מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת
מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְּקִצּוֹ
מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ
מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה
מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא
מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה
מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה
מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ
מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יְטֹּרֵף
מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר
מִי יַעֲנִי וּמִי יַעֲשִׁיר
מִי יֻשְׁפַּל וּמִי יָרוּם
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה
כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ קָשֶׁה לִכְעוֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה
וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלוֹ
אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְיוֹדֵעַ יִצְרָם
כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם
אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר
בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר
כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה
וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף
וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם
אֵין קִצְבָּה לִשְׁנוֹתֶיךָ וְאֵין קֵץ לְאוֹרֶךְ יָמֶיךָ
וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵילוֹם שְׁמֶךָ
שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ
וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְמֶךָ
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ
כְּסוֹד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקֹּדֶשׁ
דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קוֹרְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקֹּדֶשׁ