מסמך ה"סמולנים": באמת שכחנו להיות יהודים
הם בטוחים שהכיבוש משחית ושונאים את אוהדי בית"ר, אבל גם בוכים עם הדגל, לא סובלים משתמטים וחושבים ש"תהליך השלום האינסופי הזה גומר אותנו". במניפסט חדש, מחפשים שמואל הספרי ואלדד יניב את השמאל של פעם
מתי - ולמה - הפך השמאל לסמול? התרסקות מפלגות השמאל בבחירות האחרונות היכתה בהלם את הפוליטיקאים - ולא רק אותם. ההישגים הנמוכים שהשיגו מפלגת העבודה (13 מנדטים) ומרצ (שלושה בלבד) הותירו חברים רבים בשמאל הישראלי מבולבלים וחסרי בית פוליטי. חצי שנה אחרי הבחירות,
מנסים כמה אנשי שמאל לצאת מההלם, לאסוף את השברים, להסיק מסקנות ולהתארגן מחדש. אותם אנשים שמרגישים מפלגת העבודה ומרצ - וגם קדימה - לא מייצגות אותם עוד, מחפשים אלטרנטיבות, מסגרות חדשות, ובעיקר תשובות ודרך חדשה - הדרך חזרה לערכים הישנים של השמאל הישראלי.
נציגים בולטים של אותו חיפוש דרך הם גם המחזאי והתסריטאי שמואל הספרי ועו"ד אלדד יניב, יועצו לשעבר של יו"ר העבודה אהוד ברק. השניים חברו יחד בחודשים האחרונים והכינו מסמך פוליטי חדש, מניפסט אם תרצו, שנועד לצקת תוכן רענן לשיח הציבורי בכלל, ולזה השמאלי בפרט. תחת הכותרת "השמאל הלאומי", פורשים השניים, בשפה קולחת, שנונה - ושזורה בפרובוקציות - את הרעיונות שלדעתם עשויים להפוך את השיח הסוציאל-דמוקרטי לרלבנטי.
הבוקר (יום ד') החלו השניים, בעזרת בני משפחה, לחלק את המניפסט באתרים ציבוריים שונים בתל-אביב, דוגמת בתי קפה ומסעדות, במטרה לחשוף כמה שיותר מצביעים אל הרעיונות שגיבשו. חלקים נבחרים מהמסמך מתפרסים כאן לראשונה.
"איך הרשינו לימין לגנוב את דגל ישראל?"
"אנחנו שמאלנים", מעידים על עצמם הספרי ויניב. "נולדנו בארץ, היינו בתנועות הנוער, שירתנו בצבא, עישנו מילואים, מלחמות, ואנחנו חושבים שחייבים להפסיק את הכיבוש מחר. אנחנו משוכנעים שבן גוריון צדק. אנחנו מתעבים חזירים קפיטליסטים, מתרגשים כשדגל מונף וכשתזמורת צה"ל מנגנת את ההמנון, משתדלים להיות מוסריים ודמוקרטיים ולא סובלים משתמטים ואוהדי בית"ר. אבל בשנים האחרונות אנחנו לא מוצאים את עצמנו בהפגנות של השמאל... ומי האנשים האלה לידנו? ואיפה דגל ישראל, קיבינימט? איך הרשינו לימין לגנוב לנו את דגל ישראל, ואת ארץ ישראל ומדינת ישראל?".
השמאל בכיכר רבין. "מי האנשים האלה לידנו?" (צילום: ניב קלדרון)
את ההבדל בין הימניים לשמאלניים מגדירים הספרי ויניב כך: "ימני הוא שמרן. פטפטן. פולמוסן. מתנגד. בעיקר לכל שינוי. שמאלני הוא מהפכן. מעשי. פורץ דרך. מעז ומנצח. הימין מאמין שאם הקיים יימשך לנצח, כולנו ניגאל מידי שמיים. השמאל מאמין שאנחנו חייבים לגאול את עצמנו, בעצמנו. זו הסיבה שהציונות היא שמאלנית".
השניים מצביעים על הרגע בו החלה הקריסה: "השמאל מת במוצאי מלחמת ששת הימים", הם כותבים, ומסבירים כי מאז 67' עסק השמאל ב"שליטה, כוח ושלטון", וכתוצאה מכך זנח את ערכיו ו"הרקיב לימין". "כשעלה השחר של האימפריה הישראלית - שקעה שמשו של השמאל ונולד הסמול. הסמול הוא אות קין, גנאי למשת"פ, אוהב ערבים, עוכר ישראל, לא פטריוט. הסמולני אוכל חזיר ביום כיפור, אומו, קאפו ומה לא".
הם כופרים בנרטיב השמאלני לפיו השגת הסכם שלום היא הדבר החשוב ביותר למדינה: "איך עושה חתול? מיאו. מה רוצה השמאל? תהליך שלום... הפכנו את תהליך השלום לאחד אלוהינו". לטענתם, המטרה האמיתית היא "ביסוס מדינת ישראל כבית לחברת מופת", והשלום הוא רק אחד האמצעי. "אסור שתהליך השלום יהווה פטור מחתירה למטרה. ישראל צריכה להיות חברת מופת - גם בלי שלום. תהליך השלום האינסופי הזה גומר אותנו".
"השמאל לא מפגין כשמפעלים מתמוטטים"
הספרי ויניב תוקפים בארסיות את אנשי השמאל, בהתכתבות עם הלחישה המפורסמת של בנימין נתניהו לאוזנו של הרב כדורי: "השמאל ברובו באמת שכח מה זה להיות יהודים - הוא לא מפגין בהמוניו כשמפעלים מתמוטטים ועבדים נזרקים לרחוב, הוא לא מזיז את התחת ממש כשכהי עור נכשלים בסלקציות בכניסה לדיסקוטקים, הוא לא מניד עפעף באלפיו כשמתפרסמים דוחות העוני. הוא רק ממתין בסבלנות לקידום תהליך השלום. וזה מגוחך".
לשניים דעות מוצקות גם לגבי משתמטים משירות בצבא - "מגעילים", "טפילים" ה"מתחזים לשמאלנים" וגם "סתם חארות" ש"אסורים לבוא בקהל". יעד נוסף לחיציהם הוא הקפיטליזם, שלדבריהם, רק בישראל אינו נחלת הימין בלבד, אלא אף להיפך: "שמאל שונא חזירים שמתחזים לשמאל. אנחנו בשמאל רוצים שהעשירים יתביישו קצת. כמו פעם".
הם מציגים עמדה ביטחוניסטית קשוחה לגבי זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל, ומציגים עמדות לאומיות גאות כלפי ירושלים - אך למרות זאת, הם מודים בצער ש"הלוואי ואפשר היה לחיות בארץ ישראל כולה... אבל צריך להסתפק בקו הירוק שפעם הסכמנו עליו". זאת, כדי למנוע מצב של מדינה דו-לאומית עם שבה שורר "אפרטהייד".
אבל - בכל זאת שמאל - המילים הקשות ביותר במסמך שמורות למתנחלים: "מאז 67' שפכנו בשטחים בין מאה מיליארד שקל למאה מיליארד דולר. המתנחלים קברו במשך שנים בסעיפי התקציב את המספרים. למה הסתירו? כי ישראלי שהיה מגלה בזמן אמת כמה לקחו לו מהכיס או כמה קיצצו ממעונות יום כדי לממן כביש עוקף לאיתמר ז', היה יוצא לרחובות. ברמאות ובגזל, מהפה של הילדים שלנו, הם לקחו ושדדו ובנו את מפעל ההתנחלויות לדראון".
"אלה אדוני הארץ", מוסיפים הספרי ויניב. "לא חלוצים ולא נעליים. הם לא נטעו עץ ולא בנו בית. זה האחמדים שעשו עבורם את הכל. תגידו תודה לדומפה, ולרשטיין וזמביש. בשירקס, בקומבינות, שקרים, לחצים, איומים הם הפכו את ממשלות ישראל לדורותיהן לקבלן הביצוע של מועצת יש"ע. כבר שנים שהמתנחלים גורמים לנו לבנות את המדינה הפלסטינית שתקום - על חשבוננו".
"הם פועלים על דלק מסוג אחר, וקוראים לו משיחיות", הם מוסיפים. "המשיחיות היא דלק גרעיני, סם מעורר מסוכן, ויאגרה רוחנית. על מלחמת ששת הימים, הרגישו הדתיים ציוניים דחויים, 'דוסים', הילדים הלא מקובלים של החברה. עכשיו בא הנס הגדול של מלחמת ששת הימים והיכה בתדהמה את כולם. אך יותר מכל את הדוסים. בבת אחת הופיע אלוהיהם וניצח את אויביו. אחרי הפדיחה שלו בשואה - הוא חזר עכשיו ובגדול. הם יצאו מהישיבות התיכוניות ועטו על שטחי יהודה ושומרון ועזה בלהט משיחי בלתי ניתן לכיבוש. אף אחד לא הבין שבתוך ה'חלוצים החדשים' התנחלו שדים של טירוף משיחי. תחשבו על מוחות שטופים, זומבים מהופטנים, על חבורות של נערים חרמנים שהולכים לבעול את הארץ. הדור הצעיר של המתנחלים שכח מה זה להיות ציוני".
דרוש: מנהיג
ומי ינהיג את השמאל הלאומי כפי רואים אותו הספרי ויניב? "אנחנו מביטים שמאלה ושמאלה ולא מזהים אף אחד. אולי כי אנחנו מחפשים את האיש הלא נכון. מדינאי דגול אנחנו מחפשים, ראש ממשלה מנוסה, מהפכן סוציאליסטי, עסקן מפלגתי אנליטי ורמטכ"ל לשעבר - הכל בחבילה אחת. אנחנו פשוט צריכים איש חכם".
"יכול להיות שעכשיו הוא מנהל חברת היי טק. או ראש עיר, או מנהל בית ספר תיכון. על המנהיג להיות אחרי שירות צבאי מלא, בעל כישורי ניהול, איש משכיל, איש העולם הגדול והאיש הקטן. עליו להיות מסוגל לפתוח סידור, לצטט את נתן אלתרמן, ז'בוטינסקי וקרל מרכס. המנהיג צריך להיות מנוי בטוויטר ופייסבוק, סמסמן בלתי נלאה ותושב קבע בתרבות האינטרנט. הוא חייב להיות קשוב לדופק התקופה. הוא צריך להיות בן אדם. אסור שיהיה חזיר. הוא צריך להיות אמיץ, ולהיות חבר. הוא צריך להוביל, לא להיגרר".
אז מי הוא אותו איש? "יכול להיות שהמנהיג המיועד צריך להיות יצחק רבין. כמה חבל שהוא נרצח. אין ברירה. הגיע הזמן למצוא מישהו אחר. צעיר".
לפנייה לכתב/ת 
