סירבתי לעבור בדיקת פוליגרף. מותר לפטר אותי?
בדיקת פוליגרף אינה נחשבת לראיה קבילה בבית הדין לעבודה, ובכל זאת נדרשים לעתים עובדים להתיישב מול מכונת האמת כדי להוכיח את אמינותם. מהם זכויותיו של עובד הנדרש להיבדק, וכיצד צריך לנהוג מעסיק החושד ביושר של עובדיו?
פנחס ודני עבדו ביחד במחסני חברת מוצרי תאורה גדולה. לאחרונה פנחס המצטיין והוותיק קודם לתפקיד סגן מנהל המחסן, ולדני העניין חרה עד מאוד.
הוא לא רצה להסתכסך עם פנחס פנים מול פנים, אך לא הצליח להתגבר על התסכול, עד שיום אחד, כאשר הבוס שלהם, ירון, מנהל המחסן, העיר על הבלאגן ברישומים, דני זרק ככה באוויר, ש "אולי זה בגלל שפנחס מוכר סחורה במזומן, בלי לרשום אותה"...
ירון המופתע ביקש מדני לפרט במה מדובר, ודני, שכבר לא רצה להצטייר כשקרן, המציא במקום סיפור על פנחס, שלפעמים נותן ללקוחות סחורה בהנחה, מבלי לתעד את המכירה, ואת התמורה לוקח לכיסו.
אמנם הסיפור ההזוי לא התאים כלל לדמותו של פנחס המסור, אך ירון היה חייב להיוועץ עם מנכ"ל החברה, שם נפלה החלטה: פנחס יתבקש להיבדק בפוליגרף, בהפתעה, ועל סמך תגובתו לבקשה, ותוצאות הבדיקה, יחליטו איך להתקדם בנושא, אם בכלל.
פנחס הגיב בתמיהה רבה: מדוע שירצו לערוך לו פוליגרף? אך ירון, שמלבד הסיפור לא היו באמתחתו הסברים או הוכחות, פשוט הסביר שזה הנוהל כשעולה שאלת אמינות של עובד בכיר, וביקש שפשוט ייבדק: "זה לא סיפור".
אך לפנחס מילות ההרגעה לא סייעו כלל וכלל: הוא היה משוכנע שירון גילה שבחודש שעבר, הוא עישן מריחואנה במסיבת הרווקים של גיסו...
פנחס - שכבר במסיבה עצמה התחרט על כך שהסכים לעשן - היה כל כך מפוחד ממכונת האמת, שאינסנקטיבית סירב להיבדק.
ירון, שנדהם מה"תעוזה" הלא אופיינית של פנחס, ושרצה לשמור על "המילה שלו" – מצא את עצמו מודיע לפנחס שאם לא יחזור בו מהסירוב, החברה תנקוט נגדו צעדים קשים.
המעמד המלחיץ והמפתיע גרם לפנחס להסס ולגמגם. ירון הסיק מהגמגומים, שהחשדות אכן נכונים, ושפנחס פשוט גונב ממחסני החברה, ולכן ביקש מפנחס לסיים את יום העבודה וללכת הביתה, ועכשיו.
פנחס ישב בביתו וניסה לשחזר את השתלשלות העניינים המהירה והתמוהה, ואפילו תכנן כבר להסכים להיבדק, כאשר בערב הגיע לביתו שליח עם לא אחר ממכתב פיטורים, בו נמסר לו, כי "לאור הנסיבות החמורות של פיטוריו", הוא אינו זכאי להודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים.
אשתו ההמומה, שאינה מצליחה עד היום להבין כיצד סגן מנהל מבטיח מסולק הביתה בבושת פנים ללא שעשה כלום (פנחס מסרב להסביר לה מדוע חשש מהפוליגרף), בטוחה שהוא מסתיר פרשייה נוראית, לפנחס אין כסף לעו"ד שיוכיחו את חפותו, הוא לא יודע מה להסביר לילדיו, ולמעשה חש כי כל עולמו סוגר עליו...
מה פנחס יכול לעשות?
בדיקת הפוליגרף
כולנו יודעים ש"פוליגרף לא קביל".
ואולם, קיימים הבדלים ניכרים בין קבילות הפוליגרף כראיה במשפט פלילי, במשפט אזרחי "רגיל", ובמישור היחסים שבין עובד למעביד (משפט העבודה).
מאמר זה יתייחס לסיטואציה המורכבת, בה הפוליגרף מבוצע במהלך העבודה השוטפת: כאשר עובד נדרש להתיישב על כסא זר, בחדר זר, כשאלקטרודות מוצמדות לגופו, שואלים אותו שאלות אישיות, ותוצאת כל המעמד הזה מועברת בסוף למעסיק שלו, ולא אליו...
מאחר והעובד אינו מעוניין לאבד את מקום עבודתו, הוא נמנע מלסרב לבקשת המעסיק, ונוצר מצב שעל אף "אי קבילותה" של הראיה, מעסיקים עושים שימוש רב בכלי זה, או אפילו רק באפשרות להשתמש בו.
ובל לנו לשכוח את הצד השני - מעסיק אובד עצות שעומד מול חוסרים בקופה או הדלפות למתחרים - והעובד שלו מכחיש כל קשר לעניין. המעסיק לא מעוניין לפטר עובד מצוין בשל שמועה לא מבוססת, אך חושש לתת לו צ'אנס, ולסכן בכך את העסק שלו... האם מכונת האמת תוכל לפתור את כל בעיותיו?.
על משמעות הסירוב להיבדק, האפשרות להגיש תוצאות בדיקה כראיה, שיקולים שעל המעסיק לקחת בחשבון טרם יציע לעובד להיבדק וזכויות העובד "הנחשד" - ראו בטור שלהלן.
המצב החוקי כיום
נכון לכתיבת שורות אלו, תוצאותיה של בדיקת פוליגרף אינן יכולות לשמש כראייה קבילה בבית הדין לעבודה, זאת בשל:
1. אמינות הבדיקה: הבדיקה מתיימרת לחשוף אמירת שקר בהתבסס על תגובות פיזיולוגיות לא רצוניות (לחץ דם, זיעה) של הנבדק, המעידות על אמירת שקר או אמת. ואולם, מאחר ולא ניתן כיום לבודד את כל הכשלים הפוטנציאליים שיכולים לשנות את התוצאה (ליקויים טכניים, התרגשות, ואפילו רעב!) - הבדיקה אינה נחשבת כאמינה ב-100%.
כך, אם פנחס היה נבדק והמכונה הייתה "מגלה" שהוא גנב מהמחסן, פנחס היה מפוטר לאלתר, ללא פיצויים, מצבו הכלכלי היה מורע, היה מוטל בו דופי חמור, משפחתו וחבריו לעבודה היו נרתעים ממנו, והכל ללא עוול בכפו ורק בשל טעות אנוש / טכנית... ! זהו מצב הרה אסון עבור עובד שאין לקבלו.
2. פגיעה בפרטיות: נקבע כי בדיקת הפוליגרף, המעמיקה אל הלא מודע של הנבדק, מהווה פגיעה בזכותו לפרטיות (גם מאחר ושואלים שאלות "בקורת" שיכולות להיות אינטימיות). כששוקלים את זכויות העובד הללו, מול זכות המעסיק שלו - הלגיטימית - לנהל את מקום העבודה שלו כמיטב הבנתו - בדרך כלל המעסיק הוא זה שיצטרך לוותר: ירון יכול היה למצוא דרך הוכחה אחרת, שתפגע פחות בפנחס (שכזכור, בשלב זה טרם הוכח שגנב).
למעסיק אסור לכפות את הבדיקה
נקבע כי למעסיק אסור לכפות על עובדו להיבדק.
שני עובדים שנחשדו בגניבה, אך לא נמצאה כל ראיה הקושרת אותם לעניין, חוייבו להיבדק בפוליגרף. האחד סירב והשני נבדק, ושניהם פוטרו. נקבע כי חיוב עובד לבצע פוליגרף ופיטוריו ללא שימוע אינם חוקיים, והם זכו בפיצויי פיטורים מלאים, פיצויים נוספים בגין "פיטורים שלא כדין", והוצאות משפט (עב (ב.ש) 1154/07).
ואולם, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אין לקבוע באופן גורף שכל דרישה של מעסיק מהעובד שלו להיבדק בפוליגרף היא אסורה, והבחינה צריכה תהיה פר מקרה, תוך שימוש במבחנים שיובאו במאמר זה.
האם מותר למעסיק לפטר את פנחס רק בשל סירובו?
למעסיק אסור לתת משקל לסירוב של העובד להיבדק, כאילו מהווה הסירוב הוכחה שהחשדות נגדו מבוססים.(ראו את פנחס שלנו), ובוודאי שאסור לו לפטר אותו על סמך כך.
לכן, מעסיקים שפיטרו עובד על סמך סירובו להיבדק בלבד, חוייבו על ידי בית המשפט לשלם לעובד פיצויים.
ואולם, ביהמ"ש ער לכך שמעסיק יכול לאבד אמון בעובד "החשוד": כך, למשל, נגד פנחס עומדת האשמה חמורה, והוא מסרב להיבדק בפוליגרף. מאחר ופנחס לא מסביר מנין נובע סירובו העיקש, הפרשייה מריחה מוזר... וירון מאבד אמון. הגיוני.
לכן, על מנת שלא לבצע הליך פיטורים לא חוקי שיעלה למקום העבודה הרבה כסף בדיעבד, ירון היה חייב לנהוג כך:
1. הוא היה צריך קודם כל לחפש הוכחות נוספות להאשמות (מלבד דבריו של דני, בעל אינטרס מובהק): מצלמות, חברת חקירות, תשאול עובדים ועוד (היזהרו מאד מהכפשת שם העובד ברבים טרם הובררה אשמתו עד תום).
2. ירון גם היה חייב, כפי שהוסבר בעבר, לבצע לפנחס הליך שימוע כדין, אשר בו יוענקו לו "ימי חסד", יספרו לו למה רוצים לפטר אותו וייתנו לו הזדמנות להתגונן.
גם אם המעסיק רוצה "להעיף" את העובד החשוד מיידית, עדיין עליו לתת לו אפשרות אמיתית להוכיח את חפותו, דווקא בכדי למנוע את פיטוריו המבישים והקלון שעלול לדבוק בו.
ומה לגבי בית הדין?
נקבע כי העובדה שעובד לא הסכים לערוך בדיקת פוליגרף, לא תהווה - בעיני בית הדין עצמו - שיקול כלל, ובמקרים רבים בתי הדין פשוט מסרבים להתייחס לעובדה שעובד סירב להיבדק (ומוציאים הבדיקה מתיק בית הדין).
ואם העובד מסכים - התוצאה קבילה?
כעקרון, בשל בעיית הקבילות של הבדיקה, ופערי הכוחות בסיטואציה בין העובד למעביד - הסכמת העובד להיבדק אינה "מכשירה" את הפוליגרף כראיה קבילה.
ואולם, מאחר ובחיי מסחר תקינים חייבים להשאיר פתח למצב בו עובד מחליט להיבדק ולשאת בסיכון, נקבע כי תוצאת הבדיקה תיחשב כראיה קבילה, רק במצב הבא:
1. העובד הסכים וחתם מפורשות, ומראש, על הסכמה ממשית לעצם הבדיקה;
וגם-
2. העובד הסכים מפורשות לכך שהתוצאה תוגש כראיה לבית המשפט בעניין הספציפי, ותכריע במחלוקת הניטשת.
שימו לב:
גם אם שני אלו יתקיימו, עדיין תיבחן ההסכמה בדקדקנות יתר, ולביהמ"ש יהיה שיקול דעת שלא לקבל את תוצאות הבדיקה: אם יוכח, למשל, שההסכמה הושגה תוך ניצול מצוקת העובד ("לא תחתום - נספר שגנבת, לא תקבל פיצויים"), שהעובד לא הבין את הבדיקה, או שבדיקת הפוליגרף עצמה הייתה פגומה - בכל המקרים האלו בית המשפט ייטה להתעלם מהתוצאה.
ואם ירון יוכיח שפנחס חתם בתחילת העסקתו בחברה על הסכמה גורפת להיבדק בפוליגרף?
זו עדיין לא הסכמה מחייבת לפי שני המבחנים שצויינו: היא אינה ספציפית ולא מהווה הסכמה לכך שהבדיקה תשמש כראיה בבית הדין לעבודה. בית הדין יבחן את נסיבות החתימה, הרלבנטיות שלה, ההסכמה העכשווית ועוד ויחליט בהתאם.
ההסכמה צריכה להיות הדדית
לאחרונה נידון דווקא מקרה הפוך, בו העובד הוא זה שביצע פוליגרף ללא ידיעת מעסיקתו, והגיש את תוצאות הפוליגרף לתמיכה בטענותיו. לבקשת המעסיקה, התוצאות נפסלו והוצאו מהתיק, זאת מאחר ולא נתקבלה מראש הסכמת 2 הצדדים (כולל המעסיקה) לקיום הבדיקה (עב (ת.א. 12412/08).
ואם העובד נתגלה כשקרן בפוליגרף? ניתן לפטרו מיידית ללא פיצויים?
לא. גם אם תוצאות הבדיקה היו קושרות את פנחס לגניבות - אסור היה לפטרו על סמך כך בלבד, וזאת מאחר והבדיקה אינה נחשבת למהימנה. מותר היה לפטר אותו רק אם ירון היה מוצא ראיות אחרות שמאששות את החשדות.
יתרה מכך - גם אם היה מתגלה כדובר שקר בבדיקה, אסור היה לשלול מפנחס את הזכויות המגיעות לו, שנועדו לקיים אותו בתקופת ניסיונו להשתלב מחדש בעולם העבודה. בעניין זה נקבע כי אקט הפיטורים כשלעצמו נחשב כעונש חמור מספיק, ומעסיקים צריכים להוכיח נסיבות חריגות שמצדיקות פיטורים ללא פיצויים (הפרת אמון ועבירות משמעת חמורות מאפשרות שלילת זכויות בתנאים מסויימים).
מעסיק של עובד בכיר שנחשד בגניבה מרשת מזון גדולה, התנה את המשך העסקת העובד בביצוע הבדיקה: "לא תעשה - תפוטר". העובד שסירב להיבדק פוטר ללא פיצויים, ותבע.
קודם כל נקבע, שההתנייה עצמה והלחץ שהופעל העובד לא היו תקינות. כמו כן הסתבר במהלך המשפט, כי נגד העובד הופצו בקרב העובדים שמועות כי הוא גנב "עגלות מלאות"... כאשר בפועל נתפס בגניבה של 4 מוצרים בודדים "בלבד". לאור זאת נקבע, כי את עונשו הוא כבר קיבל כאשר בוייש בפומבי, ולכן - למרות שהוכח שכן גנב מהרשת - הוא זכה בפיצויי פיטורים (מופחתים לחצי), וגם ב-10,000 שקלים בגין פיטורים שלא כדין...
לעומת זאת, לגבי ההודעה המוקדמת שלא ניתנה לו - נקבע שלא סביר לדרוש ממעסיק שישאיר עובד שנחשד בגניבה שימשיך ויפקח על עשרות עובדים (כאן הפיטורים התבצעו לאחר שתפסו אותו, בניגוד לפיטורים על סמך שמועה / פוליגרף בלבד – שזה אסור).
ואם פנחס היה מסכים שישללו לו את זכויותיו?
זה לא משנה.
כלל מרכזי במשפט העבודה הוא כי עובד לא יכול לוותר על חוקי מגן שמגנים עליו, כמו הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. כשמדובר בבדיקה לאו דווקא מהימנה, שיכולה להביא למצב בו פנחס התמים והבטוח בעצמו יסכים לשלילת זכויותיו, יתגלה כשקרן, למרות שלא גנב שקל בחייו - ויוותר ללא כל.... בית הדין ייזהר יותר מהרגיל.
סגן מנהל סניף ברשת מזון הסכים להיבדק על פי כל המבחנים וגם הסכים מפורשות שזכויותיו יישללו ממנו אם יימצא דובר שקר. הבדיקה העלתה כי הוא משקר, והוא פוטר מיידית, כולל הגשת תלונה למשטרה שפתחה תיק פלילי.
בית הדין קבע כי הפיטורים שבוצעו על סמך הפוליגרף בלבד, בוצעו שלא כדין: הבדיקה שנערכה מיידית ללא בדיקת החשדות לעומקם קודם לכן, והפיטורים ללא כל הוכחה אחרת - מנוגדים לדין.
גם לגבי ההסכמה - בית המשפט פסל את תוקפה, והוקיע את התנהלות המעסיק, שהסבה לעובד עוגמת נפש חריגה (התיק המשטרתי נסגר אחרי שנתיים, מחוסר אשמה). לעובד נפסק פיצוי בגין התקופה שהיה מובטל אחרי הפיטורים, פלוס 30,000 שקלים על עוגמת הנפש.
באותו מקרה היה במקום העבודה וועד עובדים, אשר יכול היה להגן על זכויות העובד, אך המעסיק לא טרח ליידע את הוועד בעניין. בעניין זה כדאי לדעת כי במקומות לגביהם חל הסכם קיבוצי כלשהוא, הליך הפיטורים מורכב יותר, וכולל למשל התייעצות מול וועד העובדים. גם במקומות לגביהם חל חוק ספציפי (למשל פוליגרף בבדיקת התאמה ביטחונית לתפקידים מסויימים) - יש לנהוג לפיו.
לסיכום
השימוש בפוליגרף בעבודה מצוי עדיין בשלבי הסדרה חקיקתית:
כך למשל, היועץ המשפטי לממשלה הוציא בשנת 2003 הנחיות ביחס לשימוש הפוליגרף על ידי רשויות המדינה: שם נקבע, כי אין להתיר בדיקת פוליגרף כאשר קיימת דרך אחרת ולגיטימית ומקובלת להשגת מטרות הבדיקה.
לעומת זאת הצעת החוק העומדת בשם: "איסור כפיית פוליגרף במסגרת יחסי עבודה", מציעה לאסור לחלוטין שימוש בפוליגרף במבחני קבלה לעבודה, ולגבי עובדים, מציעה לאסור כפייה, אך כן לאפשר בדיקה בנסיבות ספציפיות ולאחר שנתקבלה הסכמת העובד שמוגדרת שם.
בינתיים, עד שיתקבל חוק ברור, לירון אסור היה לנהוג כפי שנהג. בית הדין לעבודה, המסתמך בפסיקתו על פסיקות קודמות, ונוטה לצמצם את השימוש בפוליגרף, יבחן את זכויותיו הבסיסיות של פנחס: פרטיותו, שמו הטוב, כבודו, עיסוקו, זכויותיו הסוציאליות ועוד, מול הראיות שהיו בידי ירון, חוזה העבודה, ועוד, וסביר להניח כי ייפסקו לפנחס פיצויים מלאים, הודעה מוקדמת וכנראה שגם פיצויי "אקסטרא" לנוכח הנסיבות.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il
לפנייה לכתב/ת 
