חשיפה: הקפיאה ביציות - ותלד "בזמנה החופשי"

אמצע אוגוסט טסה א’ (הפרטים המלאים רשומים במערכת) עם קרובת משפחתה ועם הגינקולוג ד"ר אלי גבע לקייב, בירת אוקראינה. מטרת הנסיעה הייתה אחת: שאיבת ביציות והקפאתן במרכז פוריות פרטי בקייב, הליך המתאפשר באופן חוקי בישראל רק לנשים חולות במחלה ממארת, כי הן עוברות טיפולים שעלולים לפגוע בפוריותן.

א’ היא דווקא אישה בריאה לחלוטין. היא בת 40, רווקה, תושבת תל אביב, וככל הידוע היא הישראלית הראשונה שהחליטה לעבור הליך כזה בחו”ל מסיבות אישיות. "עד עכשיו הייתי עסוקה בקידום הקריירה המקצועית־אקדמית שלי וזה בא על חשבון מציאת בן זוג", היא מספרת בריאיון "למנטה". "מצד שני, כבר חמש שנים שאני חושבת על הקפאת ביציות. היה לי ברור שאיכות הביציות יורדת בצורה דרסטית עם הגיל ורציתי לוודא שכשארצה להביא ילדים עם בן זוג יהיה לי סיכוי לעשות זאת עם הביציות שלי. ההליך הזה יאפשר לי להרות בגילאים שבהם הפוריות היא עניין בעייתי. פניתי לחמישה גינקולוגים, חלקם מנהלי מחלקות בארץ. כולם סירבו לעשות זאת".

15 ביציות בהקפאה

הגינקולוג ד"ר אלי גבע הסכים להרים את הכפפה ולבצע את ההליך באוקראינה. שבועיים לפני הנסיעה היא קיבלה זריקות לעידוד ייצור הורמונים. בטיפול נשאבו מגופה 15 ביציות שהוכנסו להקפאה עמוקה. "את תחושת הפריון יכולתי להרגיש

 בסיום תהליך הזריקות לעידוד ייצור ההורמונים, ולאחר שאיבת הביציות פתאום נפתח בי משהו חזק ומשמעותי בלב”, היא מנסה לתאר את תחושתה. "אפילו בצוואה שלי רשמתי מה לעשות עם הביציות המוקפאות האלה במקרה שלא אשתמש בהן".

מה היו התגובות שנתקלת בהן מהסביבה?

"נתקלתי בהרבה תגובות שמרניות ושוביניסטיות. לא מקבלים כאן אישה שמנסה לשלוט בגופה ורוצה לתזמן את שלבי הפוריות שלה ואת מועדי הבאת הילד. היו רבים שלא הסכימו לרעיון של הקפאת הפוריות והפשרה במועד שאני אבחר".

את שלמה עם התהליך שעברת?

"לפני ההליך חשבתי איך אני עושה את זה לעצמי כשאני למעשה אישה בריאה. אבל היום אני מאושרת. אני אדם שלם יותר. הפסקתי לחשוש מהזמן שחולף. אני פחות מתוסכלת מכל עניין הזוגיות ואני יכולה לנסות ליצור זוגיות בריאה. אני חושבת שעשיתי החלטה בריאה שמגדילה את הסיכויים שלי להרות מהביציות שלי. עם זאת אני יודעת שלמרות השיפור הטכנולוגי בהקפאת הביציות זה עדיין תהליך בלתי שגרתי ויכולה להיות בעיה בהפשרת הביציות. אני חושבת שההליך צריך להיות מבוצע וממומן בארץ. לדעתי זה אבסורד שהמדינה אוסרת להקפיא ביציות במקרים כמו שלי".

תופעה שתלך ותתרחב

עלות הטיפול של א’ הייתה כ־3000 אירו, יותר מ־15 אלף שקל. ההקפאה במרפאת ”נאדיה” בקייב נעשתה בשיטה חדשה, שכבר מיושמת בעולם. בשיטה זאת שיעורי הישרדות הביציות גבוהים יותר לעומת שיטת ההקפאה שהייתה מקובלת עד כה.

 השיטה הישנה הביאה לשיעורי הישרדות נמוכים ביותר של ביציות שהוקפאו, וגם לא איפשרה להקפיא ביציות בלתי מופרות בזרע הגבר כהליך שגרתי, למעט מקרים חריגים.

זאת הסיבה שהמועצה לביו אתיקה במשרד הבריאות שוקדת בימים אלה על גיבוש מסקנותיה בנושא שימור פריון שלא לצורך רפואי. לדברי דוברת המשרד, לאחר שהנהלת המשרד תדון במסקנות ובהמלצות האמורות יתוקנו תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית) ויוצאו הנחיות בהתאם.

אגב, מעניין לציין שדווקא רוב הנשים הסובלות ממחלה ממארת ועוברות טיפולים שעלולים לפגוע בפוריותן, אינן מבצעות את ההליך, למרות שהחוק מאפשר להן לעשות זאת.

להערכת גינקולוגים בכירים ששוחחו עם "מנטה", הצעד חסר התקדים של א’ וד"ר גבע מבשר על תופעה חדשה שעשויה להתרחב בארץ: ישראליות בשנות ה־30 עד ה־40 לחייהן יבקשו מסיבות אישיות או מקצועיות לעכב ולשמר את הפוריות שלהן באמצעות הקפאת הביציות, כפי שקורה במדינות כמו איטליה, אנגליה, ספרד וקנדה.

הגינקולוג פרופ’ זאב שוהם, מומחה לטיפולי פוריות: "גברים שיש להם הפרעה ביצירת הזרע יכולים להקפיא זרע ולשמור אותו לתקופה שבה יהיו מעוניינים להשתמש בו. לעומת זאת, למרות שקיימת כיום הטכנולוגיה המתאימה, נשים לא יכולות לשמר את הפוריות שלהן על ידי הקפאת ביציות. קיים צורך חברתי של נשים לשמר את היכולת הביולוגית שלהן להרות. אני פוגש את הצורך הזה גם במרפאה שלי אצל נשים רווקות הנמצאות במחצית השנייה של שנות ה־30".

למה לגרום לאישה בריאה להסתכן בטיפולי פוריות?

"הסיבוכים בטיפולי פוריות, כמו זיהום ודימום הנגרמים כתוצאה מתהליך השאיבה של הביציות, הם קטנים ביותר. עם השיפור הניכר בטכנולוגיות המעבדה המטפלות בביציות ובעוברים אין צורך במספר רב של ביציות. לכן הגירוי ההורמונלי, שהיה אחד הסיבות לגירוי יתר שחלתי, הוא מינימלי וסיבוך זה מופיע היום לעתים די רחוקות. בישראל עוברות את התהליך בכל שנה יותר מ־20 אלף נשים, ומדובר היום בדבר שגרתי ודי בטוח. אין ספק שאם התהליך מסתיים בלידת ילד בריא, הרי שהוא מפצה על המועקה הנפשית והרגשית המלווה את הטיפול".

גאה להיות החלוץ

גם הגינקולוג ד"ר אלי גבע חושב שאין להפלות את האישה במקרה הזה. "כשם שלגבר יש אפשרות להקפיא זרע ולשמר את פוריותו, צריכה להינתן לנשים הזכות לשמר את פוריותן, גם אם נסיבות החיים והבחירות שעשו בחייהן לא איפשרו להן להרות בגיל צעיר". הוא בן 45, בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בעבר עבד במחלקות הנשים במרכזים הרפואיים וולפסון בחולון ואיכילוב בתל אביב, והיום הוא עובד כגינקולוג בשירותי בריאות כללית. בימים אלה הוא מטפל בשתי נשים ישראליות נוספות בנות 32 ו־37 המבקשות לעבור טיפול דומה לזה שעברה א’ בקייב. "אני גאה להיות החלוץ בארץ שעושה את זה", הוא אומר.

גינקולוגים בכירים טוענים שעדיין אין די ניסיון בעולם עם תוצאות מוצלחות של הריונות מביציות מוקפאות?

"עד תחילת 2008 נולדו יותר מ־100 ילדים בעולם מהפריה של ביציות מוקפאות. בבדיקת מקרים אלה לא נמצא שיעור גבוה יותר של מומים או הפרעות בהתפתחות אצל התינוקות. אמנם הניסיון בעולם מצומצם ומוגבל מכיוון שהשימוש לצורכי פוריות בביציות שהוקפאו חדש באופן יחסי, אבל צריך לזכור שהאנושות משיגה התקדמות רפואית בזכות פריצות דרך שהתקבלו ונוסו קלינית על בני אדם לפני שהיה ביסוס מדעי משמעותי ומלא לטכנולוגיה הרפואית"

.

אלא שהקפאת ביציות מסיבות אישיות־מקצועיות ולא רפואיות מעודדת למעשה ביצוע פעולה רפואית שיש בה סיכונים משמעותיים אצל נשים בריאות.

"כל נערה בת 25 שעוברת ניתוח להגדלת השדיים או הקטנתם עושה הליך הרבה יותר מורכב ומסוכן מאישה שעוברת הליך להקפאת ביציות. למה הגדלת שדיים לגיטימית יותר, כי ככה הפלסטיקאים קבעו?! זכותה של האישה להחליט על הפסקת היריון, הגדלת חזה והקפאת ביציות. זה לגיטימי בעיניי וזה דווקא חלק מתהליך שחרור האישה מהמחויבויות והמגבלות הביולוגיות. אסור שזה יהיה פרוץ, אבל זכותה לעשות את זה".

האם אין לך בעיה מוסרית שאתה עושה בקייב הליך שהחוק בישראל לא מתיר לעשותו בארץ?

"להפך. אני גאה בזכות שנפלה בחלקי לאפשר לנשים לממש את פוטנציאל הפוריות שלהן בזמן שיתאים להן. אני מקווה ומאחל שזה יתאפשר גם בישראל. חוץ מזה, יש לי אישור מהרשויות בקייב לבצע את ההליך הרפואי בנשים הישראליות".

אין לך בעיה עם זה שרק נשים אמידות יכולות לעבור את הטיפול הזה?

"לשאלות האלה הרי אין סוף. גם חלק מהבדיקות הגנטיות ובדיקות סקר לגילוי מומים אצל העובר לא ממומנות במסגרת השירותים הציבוריים שנותנות קופות החולים. השאלות האלה הן לא רפואיות אלא שאלות מוסריות וחברתיות והן מונחות לפתחה של המדינה. אנחנו מדינה קפיטליסטית ובעניין הזה הרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה.הרכבת דוהרת וזה רק ילך ויתעצם".

יולדת בת 60

הקפאת הביציות אינן ההליך השנוי במחלוקת היחיד שד"ר אלי גבע עושה. בשנים האחרונות הוא מבצע טיפולי פוריות במרכז הרפואי בקייב לנשים מבוגרות מגיל 51, הגיל המקסימלי המקובל בישראל לעריכת טיפולי פוריות אצל נשים. בעקבות טיפול כזה ילדה ביוני השנה ישראלית בת 60 את ילדה הראשון והפכה לאחת היולדות המבוגרות שהיו אי פעם בארץ.

האישה, חרדית תושבת מרכז הארץ, ניסתה במשך כ־40 שנה להרות באמצעות טיפולי פוריות ממושכים בארץ ובחו”ל.

בסופו של דבר היא הצליחה להרות באמצעות הטיפול לאחר שקיבלה ביצית מאישה אוקראינית. היא אינה היחידה. לדברי ד"ר גבע, השנה ילדו באותה הדרך שתי נשים חרדיות נוספות בנות 57. "מדי חודש אני מטפל בכעשר נשים שנוסעות לקבל ביציות בקייב. שליש מתוכן מעל גיל 50. כמחציתן חרדיות וכשליש מהן ללא בן זוג".

בארץ אין הוראות בחוק המגבילות את גיל האישה לעריכת טיפולי פוריות, אבל מהנחיות שונות של משרד הבריאות בנושאי הורות (כמו למשל באישור הסכמי פונדקאות, אישורי אימוץ וחוק הביציות המקודם בימים אלה) עולה כי המשרד ממליץ שהאם העתידית לא תהיה מבוגרת מגיל 51.

כידוע, בהיריון בגיל מבוגר יש יותר סיכונים לסיבוכים קשים הן אצל האם והן אצל העובר. ואכן, במחקר מקיף שנערך לאחרונה בבית החולים ליס ליולדות, נמצא כי היריון מעל גיל 45 מעלה את הסיכון לאישה ולעובר. במחקר שערכו פרופ’ יוסף לסינג, מנהל ליס, וד"ר אריאל מני, מנהל חדרי הלידה, נערך מעקב אחר 312 נשים (בגילאים 45־58) שילדו בליס בשנים 2001־2008. התגלה כי אצל היולדות והתינוקות היו סיבוכים וסיכונים גדולים וגבוהים הרבה יותר לעומת היולדות והתינוקות בגילאים צעירים יותר. כך, למשל, שיעורי האשפוז של יולדות מבוגרות בטיפול נמרץ בשל סיבוכים מסכני חיים גבוה פי שישה מאשר אצל יולדות צעירות, ואצל המבוגרות נולדים פי שמונה יותר תינוקות במשקל נמוך מ־1.5 ק”ג. עוד נמצא כי אצל יולדות מבוגרות הסיכון לסוכרת הריונית גבוה פי 25 מאשר באוכלוסייה הרגילה.

לד"ר גבע אין בעיה מוסרית עם זה. "אני לא פילוסוף אלא עושה רפואה", הוא אומר. "אני שולח את האישה לבדוק את כל גורמי הסיכון שלה, והטיפולים נעשים רק אם היא עומדת בכל הסטנדרטים הרפואיים להרות והיא לא נמצאת בסיכון. כל אישה נשלחת לבדיקות מקיפות ולקבלת חוות דעת מקצועית, כולל בדיקות גנטיות".

אחת מהשאלות על לידה אצל נשים מבוגרות היא גידול הילדים בגיל מבוגר. האם ההורים לעתיד דנים איתך בשאלות האלה?

"אותי לא שיתפו מעולם בשאלות האלה, אולי את הרב שלהם הם משתפים. אני נזהר שלא להיכנס למקומות האלה שהם לא חלק מהתפקיד שלי ואין לי בהן הכשרה. אני ’השליח’ שלהם. ככה הם קוראים לי: ’השליח’".

ד"ר גבע שותף גם לבחירת הנשים האוקראיניות שנותנות את הביציות. לדבריו, הן עוברות תהליך של מיון רפואי, כולל

 בדיקות מעבדה, בדיקות גנטיות וריאיון אישי. נוסף על כך, לפי התקנות באוקראינה הן צריכות לעמוד בשורה של קריטריונים: גיל (20־32), ללא היסטוריה של פיגור או מומים במשפחה ועוד. תמורת מכירת ביציותיהן הן מקבלות 500־1,000 אירו. מנגד, הנשים מישראל הנזקקות לביציות משלמות כ־5,000 אירו עבור כל הפריה.

ד”ר גבע: "הנשים הישראליות לא מכירות את התורמות האוקראיניות ולא רואות אותן, אבל אני מנסה לעשות התאמה פיזית ביניהן. לרוב ההורים חשוב רק שהילד יהיה בריא. אבל יש הורים שחשוב להם שהילד לא יהיה שונה מהם מהותית במראה הפיזי. הורים תימנים לא רוצים ילד בלונדיני. לעתים רחוקות יש כאלה שרוצים לממש פנטזיות של עצמם ומבקשים שתורמת הביצית תיראה כמו דוגמנית גבוהה ובלונדינית. ברוב המקרים מדובר בבקשות של בן הזוג".

.

אחת הטענות נגד תעשיית תרומת הביציות היא שיש כאן ניצול מעמדי של נשים עניות ממדינות עניות שעוברות בעצמן טיפולים הורמונליים ממושכים ומסוכנים ומוכרות ביציות לנשים אמידות ממדינות המערב.

"גם בארצות מתקדמות ביותר כמו ארצות הברית מקובל לתרום ביציות בתשלום ולא רואים בזה ניצול. אפילו משרד הבריאות בארץ מתכוון למסד את תרומת הביציות בחוק והוא לא רואה בכך ניצול של נשים עניות. כך משתמע מהצעת החוק שהמשרד מקדם בכנסת. למרפאת הפוריות בקייב יש קריטריונים מחמירים מבחינה אתית ואנחנו מקפידים על קוצו של יוד בקשר לבחירת התורמות, לפיצוי שלהן ולהגנה עליהן, כולל מימון של ביטוח רפואי והשגחה רפואית. חשוב לי לציין, שחלק מתורמות הביציות בקייב הן בעצמן רופאות, רוקחות, אחיות וגם מורות. כרבע מהתורמות הן בעלות תואר דוקטור".