ירי הקטיושות: מה עושים עם האזעקה?

בתי הקפה בשדרות הגעתון, רחובה הראשי של נהריה, היו אמש (יום ו') מלאים כמעט עד אפס מקום כמדי סוף שבוע. סיור ברחובות העיר לא מסגיר דבר על העובדה שכמה שעות קודם לכן, במרחק קילומטרים שניתן לספור על יד אחת צפונה ממנה, נפלו שתי קטיושות שנורו מדרום לבנון. 

הקטיושות נפלו בשטחים פתוחים ולא גרמו לנפגעים או לנזק.

 למרות החזרה המהירה לשגרה, עצם נפילת הרקטות והעובדה שכמו בימי מלחמת לבנון השנייה שוב לא נשמע אזעקה ברחבי העיר, החזירה רבים מהתושבים אל הימים לפני כשלוש שנים בהם ניחתו על העיר מאות קטיושות במשך כחודש.

אז מדוע לא הופעלה האזעקה אחר הצהריים בנהריה ובגליל המערבי? מסתבר שלא מדובר בתקלה ולא בחוסר עירנות של מפעילי המערכת. זהו הנוהל בימים של רגיעה. יו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון, אבי קרמפה, אמר הפורום "הביע בפני ראשי פיקוד הצפון את הסכמתו שמערכת האזעקה תפעל רק כאשר ישנו מידע מודיעיני על אפשרות לירי לעבר ישראל וזאת כדי למנוע אזעקות שווא".

חיילי צה"ל ויוניפי"ל בודקים את נפל הקטיושה (צילום: חגי אהרון)

"כולנו זוכרים מקרים שאירעו לפני כמה חודשים, בהם נשמעו אזעקות בגליל העליון והמערבי, עקב התרעות שווא. האזעקות גרמו לחרדה בעיקר בקרב ילדים וקשישים, רוקנו צימרים ובתי אירוח והתועלת בכך התגלתה כקטנה מול הנזק הרב", הוסיף קרמפה. "יש להגיב גם על אירוע חד-פעמי, אך התגובה צריכה להיות מדודה ולא כזו שתוביל להסלמה מיותרת". גם ראש המועצה האזורית מטה אשר, יהודה שביט, סבור כי "הערכות צה"ל הן אלה שצריכות לקבוע אם על מערכת האזעקה להיות במצב 'מיידי' או 'מושהה' כדי למנוע אזעקות שווא".

אך יש גם מי שחולק על דעה זו. ראש העיר נהריה, ז'קי סבג, וראש מועצת שלומי גבי נעמן, סבורים שמערכת ההתרעה צריכה להיות מחוברת בכל ימות השנה. "הירי היום מצריך תשובות. מחיר חיי התושבים בנהריה יקר וצריך לתת להם התרעה באמצעות אזעקה", אמר סבג ל-ynet.

בפיקוד העורף ובפיקוד צפון טוענים כי הפעלת המערכת נעשית בהתאם למידע מודיעיני שמחייב את הכנסת המערכת לפעולה ובמקרה הירי הזה לא היה מידע.

 "ראשי הרשויות מעודכנים באופן שוטף על המצב ומביעים את דעתם. המשימה שעומדת לנגד עינינו היא שמירת ביטחונם של תושבי הצפון", ציין גורם צבאי.

מקום נפילת הקטיושה הפך במהירות למוקד עלייה לרגל למשפחות מהאזור. האזרחים באו לראות מקרוב את הבור שהותירה הרקטה בשטח ששימש עד לפני מספר שנים כלול של אחד הקיבוצים. החיים ביישובי הגליל המערבי שבו במהירות לשגרת החיים. "אנו עומדים בפני החגים", מציין קרמפה "וזו הזדמנות להזמין את עם ישראל לבוא ולטייל בגליל, להתארח ולנפוש".