שנה סוערת בציונות הדתית: עדיין מגזר אחד?

אז מה היה לנו השנה?

חשוון: ynet חושף כי תנועת בני עקיבא מתנתקת מלהקת הבית המיתולוגית – "צוות הווי" – זאת על רקע המחלוקת ההלכתית על ההיתר לשמוע שירת נשים.

טבת: מחלוקת סביב שילוב הנשים במפלגת "האיחוד הלאומי": היו"ר יעקב כץ (כצ'לה) הודה כי "אילו הייתה אישה ברשימה, הייתה בעיה עם התמיכה של תלמידי החכמים הגדולים". בבית היהודי מנצלים את ההזדמנות לעוד כמה עקיצות ולגיוס קולות הנשים.

ארגוני הנשים תוקפים את מכון פוע"ה לאחר שהמרצים בכנס השנתי בנושא רפואת האישה ופיריון היו גברים בלבד. ראש המכון, הרב מנחם בורשטיין, בתגובה: "פניתי בעבר אל מורי ורבי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל ואל ייבדל לחיים מורי ורבי הגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א והם פסקו לנו שאין זה מן הצניעות שאישה תעמוד בפני מאות רבות של רבנים ותרצה, עם תנועות גוף, בפניהם. פניתי גם לפוסקים רבים ולא מצאתי פוסק בעל סדר גודל שיתיר לנו להביא אשה שתרצה בכנס מסוג זה".

אדר: ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) טוען כי הרבנים אינם מאפשרים לפוליטיקאים חופש פעולה בענייני דת ומדינה ולא מעניקים להם "רשת ביטחון הלכתית". לדבריו, הציונות הדתית כולה לא הייתה קמה אם מנהיגיה הרוחניים לא היו מורדים ברבניהם ה"אגודאים", והיום הוא מצפה ל"רבנות אמיצה" שתגבה את נציגיה בכנסת גם אם המהלכים שהם יוזמים אינם "מושלמים" מבחינה הלכתית.

אייר: המהפכה הפמיניסטית בציבור הדתי עולה מדרגה: הרב חיים נבון, רב קהילת השמשוני במודיעין ומרבני ישיבת הר עציון ("הגוש"), מציע לשלב נשים בתפקידי רבנוּת ופסיקת הלכה בהם שימשו באופן מסורתי גברים בלבד. לדבריו, יש לפעול לקידומן בתחום זה בתהליך איטי וזהיר שייבחן "תוך כדי תנועה", ואם יעלה יפה – תוכלנה הנשים לכהן בעתיד גם כרבניוֹת קהילה.

ynet חושף: הרב דב ליאור והרב זלמן מלמד, מבכירי הרבנים בציונות הדתית, מחרימים את האירוע המרכזי של יום ירושלים בישיבת מרכז הרב בגלל השתתפותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הנהלת הישיבה דחתה על הסף את האולטימטום שהציגו לה הרבנים בעניין.

תמוז: הרב שלמה אבינר, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית, קורא לציבור הדתי לקחת חלק באירועי המחאה השקטים נגד חילול השבת בחניון קרתא בירושלים. בשיחה עם ynet אמר הרב אבינר: "אני כן חושב שצריך להשתתף, וגם תלינו על כך פתק אצלנו בישיבה. אני עצמי לא הייתי בעצרת אבל אני מבין שהייתה שקטה ומכובדת. להפגנות אלימות לא צריך ללכת".

הרב יהושע שפירא, מבכירי הרבנים החרדים-לאומיים, יוצא במתקפה חסרת תקדים נגד המגמות הליברליות בציבור הדתי-לאומי, ומאשים חלקים ממנו ב"ניאו-רפורמה". בהקלטה שהגיעה לידי ynet מציין שפירא בהקשר זה את הגישה הרואה ב"בני עקיבא" תנועת נוער מעורבת לכתחילה, את פסקי ההלכה המתירים "הריון ללא חתונה וחתונה ללא הריון" וכן התארגנויות פמיניסטיות וחד-מיניות. "על זה צריך לקרוע - גם את הבגד וגם את הציבור", אמר הרב, "אנחנו לא יכולים להשלים עם רפורמה!". הוא הוסיף כי הפילוג הפוליטי במחנה הדתי הוא "רק דוגמית" לקרע שעוד צפוי להתרחש.

עימות דתי-חרד"לי נוסף – הפעם במכללת "ליפשיץ" להכשרת מורים בירושלים: ראשי המכללה הדתית החליטו לחזור בהם ממינויו של נשיא חדש, זאת לאחר שרבנים מהזרם החרד"לי בציונות הדתית איימו שלא לשלוח אליה עוד את תלמידיהם. הסיבה: הנשיא הנבחר, פרופ' שמואל גליק, לימד בעבר במוסד המכשיר רבנים קונסרבטיבים.

הרב יובל שרלו, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית, מחולל (שוב) סערה בפסק הלכה חדשני, וקובע כי לאדם עיוור מותר למשש את פניה של בחורה שאיתה הוא נפגש למטרת חתונה, על אף איסור הנגיעה בין גבר לאישה שאינם נשואים. "זו הדרך של העיוור להכיר את בת הזוג", הסביר הרב, "למעשה, זו הדרך של העיוור להכיר את בת הזוג, ואולי אף ניתן לומר שהוא מחויב למגע הזה".

אב: הרב יובל שרלו, מגבש מסמך הלכתי פרטני ומקיף שנועד לאפשר את שילובן של הנשים בתפילות ובחיי הקהילה, תוך חתירה לשוויון המרבי שמאפשרת ההלכה. הואמציע להקים מערכת רבנית שתדון בסוגיה וקורא לחבריו להשתתף בה יחד עם הנשים. לדבריו, על הרבנים לברר את עמדת ההלכה בנושא זה לכתחילה, במקום להיגרר אחר הציבור הנשים או למאבק כוחות עימן - אותו הוא מכנה "אסון להלכה". בין ההצעות: לחייב את שיפוץ המבנה כדי להתאימו למתפללות, לעודד אותן לרקוד עם ספרי תורה, לאפשר ליתומות שבהן אמירת קדיש יחד עם הגברים, וכן לקיים שיעורי תורה מפי נשים לכלל המתפללים.

ירושלים: ל-ynet נודע כי ערב ההכרעה על זהות מועמד הציונות הדתית לתפקיד רב העיר, יש מי שמערער על סמכות פורום הרבנים המיוחד שהוקם לבחירתו. לטענת מתנגדיו, רוב חבריו מזוהים עם הזרם החרד"לי, ואין בו ייצוג לנשים, אנשי אקדמיה ונציגי ציבור - "בשר מבשרה של הציונות הדתית", כהגדרתם. כעת הם מזהירים כי אם הרכב הפורום לא ישתנה לא בטוח שיראו עצמם מחויבים להחלטתו: "ייתכן שנריץ מועמד משלנו לרבנות העיר".

אלול: הסערה סביב קליטת עולי אתיופיה בבתי הספר בפתח תקווה מעוררת דיון נוקב סביב סוגיית פיצול החינוך הממלכתי דתי והקמת בתי הספר הפרטיים. האגף החרד"לי, התומך בחינוך הפרטי, טען כי תומכי הממ"ד הסיתו את כלי התקשורת נגדם.

קוה: להעלות את השיח לפסים מעמיקים

נשיא אונ' בר-אילן, פרופ' משה קוה, שישא

את דברי הפתיחה בכנס, מסר ל-ynet לקראת האירוע: "מעולם לא נרתעתי ממחלוקות ועימותים רעיוניים ובלבד שיתנהלו בדרך מכובדת והגונה. לצערי, חלק מהויכוחים שאנו עדים להם היום מעל גבי אמצעי התקשורת השונים חורגים לעיתים מעבר לכך ובמקום לדון לגופם של עניינים נוגעים בגופם של אנשים. אני מקווה שהדיון בבר-אילן יתרום תרומה חשובה לשיח ויעלה אותו על פסים מעמיקים ומעוררי מחשבה ועשייה".

נשיא האוניברסיטה המארחת הוסיף כי "אין זירה מתאימה יותר לעסוק בסוגיות המטלטלות כיום את הציונות הדתית מאשר אוניברסיטת בר-אילן, שבאמצעות שלל חוקריה המעולים, עוזרי המחקר והמתמחים, עוקבת זה שנים רבות אחר ההתפתחויות, השינויים והמהפכים המרתקים המתחוללים בציונות הדתית. בר-אילן היא המודל האידיאלי לאיך ציונות דתית צריכה להראות ולהתנהל ולכן היא האכסניה טבעית".

יום העיון, בהנחיית אבי רט - ראש מכון ש"י באוניברסיטה ואיש ynet יהדות, ייערך בחסות לשכת נשיא בר-אילן פרופ' משה קוה, שישא את דברי הפתיחה, ובחסות ynet והמכון לחקר הציונות הדתית ע"ש זרח ורהפטיג של הפקולטה למדעי היהדות.