מנהל התיכון: אסף היה הטוב שבחבורה
אסף רמון למד בתיכון בליך ברמת-גן. "הוא היה הטוב שבחבורה, אני לא מסוגל לחשוב עליו בזמן עבר", אומר היום המנהל
הפעם האחרונה שמנהל תיכון בליך ברמת-גן, גיל פרג, שוחח עם בוגר בית ספרו, אסף רמון, היתה ממש לאחרונה, לאחר שאסף סיים בהצטיינות את קורס הטיס. רמון הצעיר, שסיים את לימודיו בתיכון ב-2006 לא הבין את המהומה סביב קורס הטיס. "הוא היה ענו וצנוע, לא הבין את ההתרגשות. היה ברור שהוא רוצה להמשיך במורשת אביו, אולם לא נגענו בנקודה הכואבת הזו", אמר המנהל ל-ynet.
הטרגדיה של משפחת רמון - עדכונים נוספים ב-ynet:
- בנו של אילן רמון נהרג בהתרסקות מטוס F-16
- הרגע שבו נעלם אסף רמון ממסכי המכ"ם
- "מקווה להיות אסטרונאוט כמו אבא"
מתוך ספר המחזור (צילום רפרודוקציה: עופר עמרם)
כשהמעבורת קולומביה התרסקה, היה אסף בן 15. הוא הצטרף לתיכון בליך בכיתה י"א, כאשר שבו מארצות הברית. גם אחיו של אסף, טל, סיים את לימודיו בבליך. האח השני יפתח לומד אף הוא בבליך, והאחות נועה לומדת בבית ספר יסודי. בקול שבור, ספד מנהל בית הספר: "הכרתי אותו מצוין. אסף היה הטוב שבחבורה, אני לא מסוגל לחשוב עליו בזמן עבר. הוא היה בוגר שלנו שהיה פשוט מופלא ונעלה. בחור מדהים. כולו טוב לב, מסור לחברים, למשפחה ולמדינה. תלמיד חכם וחרוץ בצורה יוצאת דופן, אוהב אדם, ולמרות תכונותיו הנעלות ולמרות שהיה יפה תואר, הוא מהצנועים באדם שהכרתי, הלב נשבר כשאני מדבר איתך, הוא היה דמות מאוד דומיננטית בבית הספר".
המנהל מספר על הפעילות הענפה של אסף ומשפחתו בהנצחת מורשתו של אילן רמון ז"ל: "רמון לקח למעבורת את דגל בית הספר ולאחר מותו, החלה המשפחה בהנצחתו בבליך". הוא ממשיך: "אסף היה גאוות כולנו וגאוות המשפחה, אני מתקשה לחשוב על הרגע שניפגש עם התלמידים, חבריו, ונדבר איתם. לא פוגשים אנשים כאלה, זה אדם שעשוי מחומרים אחרים".
כשמנהל בליך מדבר על אסף, הוא נזכר: "הדבר המרכזי אצלו זה החיוך הצנוע. הוא מעולם לא ניסה להתבלט בשום צורה, אבל הוא היה יהלום שנצץ, כמו שאביו היה ובמותו הטרגי היכה את כל המדינה בהלם, לא רק משום שהיה האסטרונאוט הישראלי הראשון אלא בשל תכונותיו - שילוב נדיר של עוצמה אינטלקטואלית ורגשית עטופה בענווה תמימה ופשוטה. בכך גם אסף דומה לאביו".
בהספד על אסף, בחר המנהל לצטט מהמשנה, "כשמת שמואל הקטן, שהיה חכם וצנוע כמו אסף, היו חכמים אומרים: 'על זה נאה לבכות ועל זה נאה להתאבל'. על אסף באמת ראוי לבכות ולהתאבל. עוד נכתב במשנה: 'כשהמלכים מתים מניחים כתריהם לבניהם, כשעשירים מתים מניחים עושרם לפניהם. שמואל הקטן נטל כל חמודות של העולם והלך לו'".
חברתו ללימודים: הוא אדם שלא שוכחים
טלי אביב למדה עם אסף, "הוא היה פשוט גיבור ואדם מדהים, גאון וחכם ומוכשר, הוא תמיד חייך, תמיד מוקף חברים, הוא סיפר לנו שהוא רוצה להמשיך את הדרך של אביו, אבל לא ידעתי שהוא גם ימשיך את הטרגדיה. הוא תמיד בלט בשכבה, עם חיוך גדול, הוא היה טוב לב, עזר לכולם, הצטיין בלימודים, כמו גם בצבא בקורס טיס. באמת אפשר להגיד עליו שהוא ילד טוב, יש לי הרבה זכרונות ממנו כי הוא אדם כזה שלא שוכחים. בצבא קצת נותק הקשר איתו, כי הוא הקדיש את כל כולו לשרות הצבאי".
סמי שמואל היה מחנכו של אסף כשלמד בכיתות י"א-י"ב, והכיר אותו בשנים שבהן התכונן להמשך הקריירה הצבאית בדומה לאביו. לדבריו, "אסף למד בכיתת המצטיינים, הכתה המדעית של בית הספר, הוא היה תלמיד יוצא מן הכלל ובן אדם אדיר, היו לו מלא חברים שאסף אותם מכל מיני מקומות - מהצופים, מבית הספר. השיחה האחרונה שלנו היתה בקורס טיס, היא היתה מאוד קצרה, סיפרתי לו ששמעתי שהוא מצטיין בקורס ושהוא בין הטובים, אולם הוא שתק ולא אמר מילה, הייתי צריך ממש לחלוב ממנו את המידע הזה, פשוט היה מלח הארץ, כמו שאוהבים לומר, זה מי שהוא היה בהתגלמותו.
"היו לנו המון שיחות במשך השנתיים האחרונות. הוא היה ילד צנוע, שקט ואיכותי ברמה שלא תיאמן", המשיך המורה. "כל מה שהשיג הוא השיג בשקט, לא הרגישו אותו, גם כשעזר ותמך באחרים הוא עשה זאת בצנעה, מבלי שיידעו, מתוך כוונה אמיתית לעזור".