50 יתומי צה"ל ציינו בר-מצווה - נועה רמון נעדרה
חודשיים אחרי שהעניק לאסף רמון את אות החניך המצטיין במסדר הכנפיים, נשא הנשיא דברים במפגש המסורתי עם יתומי צה"ל, שמגיעים למצוות. "בכל אחד ואחת מכם נושבת רוחו של ההורה שנפל", אמר - והתרגש עמם לשמוע את מילות השיר: "כל מטוס שטס בשמיים, כל כוכב מאיר בעיניים, מזכיר לי אותך"
"זהו יום מרגש מאוד לכולנו. נפל אחד מטובי בנינו, בן לאחד מגדולי בנינו. אנחנו מרגישים מאוחדים וגאים, ועוד משפחה גדולה ומרתקת מצטרפת לציבור שיושב כאן" -
כך אמר הבוקר (יום ב') נשיא המדינה שמעון פרס, בפתיחת טקס ברי מצווה ובנות מצווה ליתומי צה"ל, שנערך כמדי שנה בבית הנשיא. כ-50 יתומי צה"ל הגיעו לטקס המרגש, אך חסרונה הבולט של אחת העיב עליו - אחותו של אסף רמון ז"ל, נועה בת ה-12, שנעדרה מסיבות ברורות. פרס יגיע בהמשך היום להלווייתו של רמון, ויהיה הנואם המרכזי בה.
הנשיא והיתומים, התמונה המסורתית (צילום: גיל יוחנן)
אף לא עין אחת נותרה יבשה באולם למשמע השיר "תמיד יחכו לך" - אותו השיר שהושמע במסדר הכנפיים לפני חודשיים בלבד, אז העניק הנשיא את אות החניך המצטיין וכנפי הטיס לאסף. "כל מטוס שטס בשמיים, כל כוכב מאיר בעיניים, מזכיר לי אותך", שרה הזמרת - והדמעות ניגרו כמים.
בנאומו פנה הנשיא אל היתומים עצמם: "אתם בנות ובנים למי שהקריבו את נפשם למען המדינה כדי להבטיח חיים, חיי כולם, כדי לבנות מדינה מיוחדת במינה, מדינת ישראל. גדלתם בבתים יודעי כאב וראויים לגאווה, גדלתם כאשר אתם עטופים באהבה ובדאגה כאחת, מחובקים על ידי האומה כולה. בכל אחד ואחת מכם נושבת רוחו של ההורה שנפל".
עוד איחל להם: "השתדלו להיות יוצרי חברות טובה, אנשים חרוצים וסובלניים כאחד, אמצו התחשבות הדדית והקפידו על עזרה לזולת ולחלש. התרחקו מפיתויים מופקרים, מסכנות רחוב ומאלימות, היו נדיבי לב, אדיבים ורחבי דעת והסבו גמול של נחת ליקרים לכם".
פרס עם אסף רמון במסדר הכנפיים לפני כחודשיים (צילום: חיים הורנשטיין)
אלון זוהר, חתן בר מצווה ששכל את אביו אמיר, מפקד פלוגה בחטיבת הנדסה שנפל בעת שירות מילואים בהיתקלות באזור יריחו לפני כתשע שנים, נשא דברים:
"כמה ימים לפני שנפלת הייתי בן ארבע, ועוד ליווית אותי לגן כמו שעשית כל יום. אחרי שלושה ימים התעוררנו לבוקר אחר. מה יכול להבין ולדעת ילד בן ארבע? נשארתי עם אבא אבל לא חי. גדלתי מאז שנהרגת ואומרים שאני דומה לך מאוד - וזה טוב, כי אתה בתוכי. הלוואי והיית יכול לראות אותי. יש לי המון מה לספר, אבל הכי אני רוצה לרוץ ולחבק אותך, ושתרים אותי על הכתפיים כמו שהייתי קטן".
"קשה לתאר במילים מה זה לגדול בלי אבא", כתב אלון זוהר בטור מיוחד ל-ynet לרגל האירוע. "החסר הגדול כל כך מתחדד היום ובתקופה זאת של גיל ההתבגרות וההגעה למצוות".
בסיום הטקס יצאו הנשיא והילדים לתמונה המסורתית בגינת משכן הנשיא.
לפנייה לכתב/ת 
