רונה רמון בהלווית בנה: אילן, אתה שומר על אסף
פחות משבע שנים אחרי האסון בו נספה אילן רמון - הישראלי הראשון בחלל - הובא למנוחת עולמים לצדו בנהלל בנו אסף, שהלך בדרכיו כטייס מצטיין בחיל-האוויר. האם רונה: "אני כועסת כל כך. הבטיחו לי לשמור על אילן, הבטיחו לי לשמור עליך". הנשיא סיפר שכשהצמיד לו את כנפי הטיס נשא תפילה: "אל תשלח ידך אל הנער"
לבית העלמין שליד מושב נהלל, המשקיף על בסיס רמת-דוד ועל עמק יזרעאל, עלתה שוב משפחת רמון. הפעם, כדי ללוות את אסף בדרכו האחרונה. פחות משבע שנים אחרי אסון ה"קולומביה", בו נספה אבי המשפחה אילן - הישראלי הראשון בחלל - הובא אחר הצהריים (יום ב') למנוחת עולמים לצדו הבן, שהלך בדרכיו כטייס מצטיין בחיל-האוויר, ונספה אתמול בהתרסקות.
אחיו של אסף, טל ויפתח, אמרו קדיש מול ארונו. טל גם נפרד ממנו מעל הקבר. כן נשאו דברים חברתו עדי, חבריו שרון ורון - ומפקד הטייסת של אסף. אחרונה לדבר הייתה האם והאלמנה, רונה. "השארתם אותי במלכודת", אמרה בבכי. "אספי שלי, זה הקבר שלי, והמקום שלי, הייתם צריכים לקבור אותי זקנה וחביבה, עם מיליון נכדים, אני כועסת כל כך. הבטיחו לי לשמור על אילן, הבטיחו לי לשמור עליך".
"אילן, אני יודעת שעכשיו אתה שומר עליו, אבל אני רציתי אותו עוד קצת איתי", הוסיפה רונה רמון. "אספי שלי, אני יודעת שאבא שומר עליך עכשיו, אוהב אותך, מחבק אותך, בשבילי אתה מלך העולם", אמרה, תוך שרבים בקהל הרב שהגיע הזילו דמעה. בתום ההספדים אף הושמע השיר "מלך העולם", שגם ליווה את המשפחה כאשר אסף סיים את קורס הטיס.
נשיא המדינה, שמעון פרס, ספד לאסף בנאום נרגש, בשם "אומה שלמה המומה ומוכת יגון, מדינה שלמה שותקת ודומעת". הוא פנה למשפחה, וסיפר שכשהצמיד לחזהו של אסף את כנפי הטיס של הבוגר המצטיין - רק לפני שלושה חודשים - נשא תפילה חרישית "אל תשלח ידך אל הנער".
ארונו של אסף רמון מלווה על-ידי חבריו הטייסים (צילום: חגי אהרון)
פרס אמר כי "עדיין מהדהדים באוזנינו ובאוזני, צליליו ומילותיו של השיר שליווה את אסף ואת חבריו במסדר כנפיים: 'כל מטוס שטס בשמיים, כל כוכב מאיר בעיניים, מזכיר לי אותך'.
והמילים שנגעו בלב כולנו, על מגרש המסדרים, מתרסקות עתה לנגד עינינו. הלב שהתרחב באותו יום של קיץ, יום חג ודגלים, מתכווץ עכשיו ומאיים להישבר".
"רונה - היית כבר גיבורה, היית ותישארי גיבורה. אין רונה אחרת. אין גבורה אחרת", הוא פנה במיוחד לאם הכואבת. "אני יודע שעוד לא נוצרו המילים שיכולות לרפא, עוד לא נולדו הדברים שבאו לנחם, כאשר אומה שלמה, על כל אזרחיה, כואבת היום ובוכה, איש על כתפי רעהו - אין בה כדי למלא את מקומן של פעימות הלב כאשר שומעים את צעדי הבן החוזר הביתה בסוף השבוע מהבסיס, והן אינן יכולות, בשום פנים ואופן, למלא את החסר, את המיטה הריקה, את ארון הבגדים והחולצה עם הכנפיים, את הצחוק המהדהד בחדרי הבית, את החיבוק ואת הנשיקה. את ה'שלום' ואת ה'להתראות'.
האבל נגע ברבים, גם אנשים שלא הכירו את המשפחה (צילום: חגי אהרון)
"היום כולנו משפחת רמון", הוסיף פרס. "ואתם, תחזרו אל התמונות שבאלבום של אבא, ואל צילומי החיוך שובה הלב של אסף יפה התואר - בעיקר אל הזיכרונות, אל רגעי התהילה בחלל ובשמים, ואל רגעי השבר בשמי טקסס ובהררי חברון. אל הפצע שלעולם לא יגליד, אל הכאב שלעולם לא ייפסק. לבנו השבור איתכם בכל דמעה זולגת, בכל זיכרון מעלה-חיוך, בכל רגע של כאב צורב. הנחמה רחוקה אבל יש במה להתגאות. יש למה לקוות".
הרב הצבאי שניהל את הלוויית אילן רמון
בהלוויה השתתפו, נוסף על בני המשפחה, גם חברים רבים, קצינים בכירים בעבר ובהווה מחיל-האוויר ומצה"ל כולו וכן בכירים בצמרת המדינה - בהם גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהניח זר על הקבר.
השליח האמריקני המיוחד, ג'ורג' מיטשל, הגיע אף הוא לנהלל. את הטקס ניהל הרב הצבאי, רנ"ג יואל חזן, מי שניהל גם את טקס הלוויה של אילן רמון.
ארונו של אסף נישא על כתפי שישה מחבריו הטייסים הצעירים, ומאחוריו צעדו רונה ולצדה טל, יפתח ונועה. לפני שהאחים אמרו קדיש, קרא הרב הצבאי הראשי, תת-אלוף אביחי רוצקי, פרק תהילים.
המנחמים הרבים בפתח בית העלמין (צילום: חגי אהרון)
משעות הצהריים המוקדמת החלו להגיע אל בית העלמין אנשים רבים, ביניהם חברים ובני משפחה, ולצדם גם אזרחים רבים שלא הכירו את רמון, אך האבל הכבד נגע גם בהם. "אני אזרחית מהשורה, שמרגישה הלם וכאב חד, ולכן הרגשתי שאני חייבת להיות פה היום", אמרה נורית רון מרמת ישי.
"המחשבות על רונה הכי חזקות"
לצדה של רון אנשים רבים שהגיעו ללוויה. איילה, מכרה של המשפחה, סיפרה: "היינו שכנים במשך מספר שנים, כשהם התגוררו ביישוב רעות. הגענו לכאן לפני שבע שנים כשאילן נהרג והיום אנחנו כאן, מלווים את אסף. מעבר למילים היפות של עוז, מופת וציונות, מסתתרים אנשים נהדרים שמי שזכה להכיר אותם מקרוב מבין עד כמה הם לא רק מילים יפות, אלא משפחה חמה וילדים נהדרים".
זה לצד זה, עד הנצח (צילום: חגי אהרון)
לדבריה, "מה שקרה גורם לך לחשוב האם זה סתם מזל רע או גורל. הכי חזק זה המחשבות על רונה, זה אובדן מסוג אחר. עכשיו כבר שום דבר לא יהיה דומה למה שהיה קודם".
במתחם המוצל שהקים הצבא בסמוך לקבר יושבת גם סמדר אור, המייצגת את הנהלת "אורט", שסיפרה כי לאחר שאילן נהרג, יצרה עמם רונה קשר כדי להנציח אותו בפרויקט לימודי, אך עד מהרה הפך הקשר לאישי. "גם הבן שלי טייס קרב והיא זו שהכינה אותי למה זה אומר להיות 'אמא של טייס'", אמרה.
אור סיפרה על הקשר עם רונה רמון.
"היא אמרה לי שיש לה ניסיון מה זה להיות אשתו של טייס - ואמא של טייס זה הרבה יותר קשה. היינו מדברות בינינו על הפחדים, על החששות, אך יחד עם זאת היא היתה תמיד אשה מאוד צנועה שלא מתרברבת, אף פעם לא נפנפה בזה שהבן שלה בקורס טיס".
מאז היוודע דבר האסון אמש, פקדו את בית המשפחה עשרות מכרים, קצינים וגם סתם אזרחים, שניסו לשווא למצוא את המילים המנחמות. "זה יום אבל לאומי, עם שלם בוכה" - תיאר גם ראש הממשלה את התחושות הקשות.
באחד הראיונות שהעניק, סיפר אסף רמון על רצונו להגיע לחלל, כמו אבא. "אני מאמין שכך ארגיש קרוב יותר אליו", הסביר. היום, באורח מצמרר, מתגשמת משאלתו.
לפנייה לכתב/ת 
