פיצוי להורי יהודה כץ, כי צה"ל לא התייעץ עמם

יותר מ-27 שנים של חוסר ודאות, מאז הקרב ההוא בסולטן יעקוב בלבנון, ומשפחתו של יהודה כץ לא נכנעת - אבל גם לא זוכה להצלחה במאבקה בצה"ל. היום (ב') סירב בית המשפט המחוזי בירושלים לקבל את רוב תביעותיה בגין פתיחת ההליך להכרזה על שלושת הנעדרים כחללים. עם זאת, נפסקו לזכות בני המשפחה פיצויים בגין העובדה שלא נועצו עמם.

כץ שירת כתותחן בטנק במלחמת לבנון הראשונה, לצד זכריה באומל וצבי פלדמן.

עד היום נחשבים השלושה נעדרים, אך ב-2004 קבע הרב הצבאי הראשי דאז, תת-אלוף ישראל וייס, שהם אינם בין החיים, ויחד עם ראש אגף כוח אדם, אלוף גיל רגב, פתח בהליכים להכרזתם כחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. המשפחות עתרו לבג"ץ, ובהמשך נקבע בפשרה שהבנים יישארו בגדר נעדרים, והמאמצים להשיבם יימשכו.

למרות זאת, בתביעה שהוגשה לפני כשלוש וחצי שנים טענו הוריו, אחיו ואחותו של כץ כי הפעולות שקדמו לפשרה גרמו להם נזק, ודרשו פיצוי מהמדינה. בין היתר, ציינו את הידרדרות מצבה הבריאותי של אם המשפחה.

"המשאבים מוגבלים"

בהחלטתו כתב השופט יוסף שפירא כי מדובר בתביעה מיוחדת, עתירת רגישות ורגשות, אך דחה את טענת המשפחה כי היה צורך בראיות חדשות ומכריעות כדי להכריז על כץ כחלל. "נהפוך הוא, הדבר מלמד על הרגישות שגילו הנתבעים כלפי התובעים", הסביר.

שפירא גם דחה את טענת המשפחה על ההדלפות לתקשורת, וכתב כי כמו בכל גוף ציבורי גדול,

גם הצבא מעסיק אנשים רבים ללא יכולת לשלוט בכל פעולותיהם. הוא ציין שהמדינה עושה רבות כדי להחזיר את בניה לגבולם - חיים או מתים - אולם היות שהמשאבים מוגבלים, על המדינה להחליט היכן להשקיעם.

בנקודה אחת קיבל השופט שפירא את טענת המשפחה - על כך שלא התייעצו עמם לפני פתיחת ההליכים להכרזה על יהודה כחלל. אי מתן זכות עיון וטיעון, כתב, הוא בגדר רשלנות - ופסק פיצויים בסך 60 אלף שקל. לאלו יתווספו הוצאות המשפט, שבהן תישא המדינה, בסך 20 אלף שקל.