לראשונה: ארה"ב במועצת זכויות האדם של האו"ם

ארצות-הברית השתתפה היום (ב') לראשונה כחברה בכינוס רשמי של מועצת זכויות האדם של האו"ם, בהסבירה כי החליטה לנסות לקדם דיאלוג בגוף שממנו נמנעה כה ואשר אותו ביקרה בתוקף. ממשל בוש סלד באופן פומבי מהגוף שעסק בשנים האחרונות בעיקר בגינוי ישראל, תוך התעלמות מופגנת מעוולות בשאר מדינות העולם.

ארה"ב נבחרה למועצה בת 47 המדינות ביוני, אחרי שבתקופת כהונתו השנייה של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש נטשה את מושב המשקיפה שהיה לה. "נשאף לדיונים שיהיו שקולים, ממוקדים ופתוחים לכל נקודות המבט והגישות", אמרה למועצה עוזרת מזכירת המדינה האמריקנית, אסתר ברימר. היא הכירה בכך שעברה של ארה"ב בתחום זכויות האדם "לא מושלם", וקראה לחברות המועצה לנסות "לסיים את המושב עם מנגנון זכויות אדם חזק יותר מכפי שהיה לנו עד כה".

ההחלטה במאי לשוב לגוף הפועל מז'נבה אחרי שלוש שנים של ריחוק היוותה שינוי משמעותי במדיניות החוץ האמריקנית, שבאה במסגרת שאיפתו של הנשיא ברק אובמה להגביר את שיתוף הפעולה עם האו"ם. בנאומה במועצה לא הזכירה ברימר את ישראל ולא את החרם האמריקני על המועצה, אך חזרה על דברי הילרי קלינטון מהשבוע שעבר, לפיהם ארה"ב תומכת במאבק למען חופש הביטוי, נגד חוסר הסובלנות ובאפליה.

בחודש מרס אישרה המועצה הצעה מצד מדינות מוסלמיות, בקריאה להעביר חוקים ברחבי העולם כדי להגן על הדת מפני ביקורת - מהלך שגרר ביקורת תקיפה מצד פעילים למען חופש הביטוי. המועצה, הנשלטת על-ידי מדינות אפריקניות ואיסאתיות, חסמה ביקורת כלפי מדינות כגון זימבבווה, סודן וסרי לנקה, אך העבירה שלל החלטות ביקורתיות כלפי ישראל על יחסה לפלסטינים.

מאז הוקמה המועצה לפני שלוש שנים, היא קיימה חמש

 ישיבות דחופות בעניין ישראל. רק ארבע ישיבות שכאלה כונסו כדי לדון במשברים במדינות אחרות: מיאנמר, סודן, סרי לנקה וקונגו. להחלטות המועצה בעיקר ערך סימבולי, במיוחד מבחינת המדינות המתפתחות, שאליהן מעוניין ממשל אובמה להתקרב.

דוברת ארגון זכויות האדם הבינלאומי "Human Rights Watch", ג'ולייט דה-ריוורו, אמרה כי המבחן האמיתי של המועצה יהיה כאשר תדון בדו"ח בנוגע להפרות זכויות האדם במהלך מבצע "עופרת יצוקה" של צה"ל ברצועת עזה מוקדם יותר השנה. הביקורת על בעלת בריתה במזרח התיכון הייתה בין הסיבות העיקריות לכך שהממשל הקודם החליט לפרוש מהמועצה ביוני 2008.