שתף קטע נבחר

 

יש תור לדיור: הורים וששת ילדיהם על הדשא

אם לא יימצא פתרון בימים הקרובים - יחגגו שמונת בני משפחת ארבון מירושלים את ראש השנה על הדשא מול משרד החוץ. "אני רוצה שמישהו ישים לב אלינו, אני מתחננת שלפחות יהיה לנו איפה להיות בחגים", התחננה אם המשפחה. במשרד השיכון מודים כי יש מחסור בדירות בדיור הציבורי בירושלים

המשאלה של משפחת ארבון מירושלים לשנה החדשה מאוד פשוטה - קורת גג. מזה כשלושה שבועות מתגוררים זוג הורים וששת ילדיהם, בני שלוש עד 15, באוהל מול משרד החוץ בירושלים, זאת למרות שהם זכאים לדיור ציבורי. אבל תור הממתינים ארוך והסיכוי שאת ראש השנה יעשו על הדשא עולה מיום ליום. "רק שיהיה לנו קורת גג, לפחות להעביר את החג, שהילדים יוכלו לשמוח", אמרה ל-ynet יעל, אם המשפחה.

 

אביב ויעל, בני 38 מירושלים, התגוררו בעבר בדירה שכורה. הוא - למרות נכותו - עבד בשיפוצים וניהל מסעדה והיא עבדה כקוסמטיקאית. אך עם השנים מצבו הבריאותי של הבעל הידרדר והוא החל לקבל קצבת נכות מהביטוח לאומי, האשה לא יכלה להתמיד בעבודתה, מפני שלא יכלה להרשות לעצמה תשלום למטפלת. בשל מצבם הכלכלי, הם עזבו לפני יותר משנה את הדירה ששכרו ועברו להתגורר בדירת חדר וחצי של אמו הקשישה והחולה של אביב בירושלים. בשל מצבה של האם הם עזבו את דירתה - הישר לאוהל מול משרד החוץ.


שלושה שבועות על הדשא בירושלים (צילום: דודי ועקנין)

 

המשפחה זכאית אמנם לדיור ציבורי, אך התור ארוך. לטענתם, הם גם לא יכולים לממש סיוע לשכר דירה שהוענק להם, כי חשבונם מוגבל וללא המחאות אף אחד לא מוכן להשכיר להם בית. הם פנו למשרדי ממשלה ולפוליטיקאים רבים, אך התוצאה בשטח לא השתנתה.

 

"אנחנו ניסינו להתפרנס ולעמוד על הרגליים בכוחות עצמנו, שנים לא ביקשנו כלום מהמדינה, אבל המצב הפך לבלתי אפשרי. אני עובדת במשרה חלקית, כדי שיהיה לי זמן לטפל בילדים ומשתכרת כ-2,400 ש"ח ובעלי מקבל קצבה", סיפרה יעל. "ניסינו לשכור דירה, אפילו מאוד קטנה. אבל אף אחד לא מוכן, כי אנחנו מוגבלים בחשבון הבנק. גרנו בחדר אחד במשך שנה, חמותי לא יכלה לגשת לשירותים בלילה, כי מזרונים היו פרוסים בכל הבית. עכשיו אנחנו גרים ברחוב, אני מנסה להפוך את זה למשחק עבור הילדות, כאילו באנו לפיקניק, אבל בפנים הלב נקרע. אני רוצה שמישהו ישים לב אלינו, אני מתחננת שלפחות יהיה לנו איפה להיות בחגים".

 

אביב, נכה בשתי רגליו, החל תוכנית שיקום בביטוח הלאומי שדרכה למד בקורס הנדסה. מאז שעברו לרחוב הוא נאלץ להפסיק את ההכשרה: "אני חייב להיות עם המשפחה שלי, אני מפחד להשאיר אותם לבד. פניתי לכל כך הרבה מקומות, אבל גם אם קיבלתי התייחסות, שום דבר לא זז. אנחנו משתמשים בשירותים של החניון של בית משפט, עובדי משרד החוץ מביאים לנו אוכל ומאבטחים שלהם מים חמים לקפה. אישתי מקלחת את שתי הילדות הקטנות שלנו בגיגית ואנחנו הולכים להתקלח אצל אמי או חברים. אני כבר מיואש. לפחות שהיו מסדרים לנו מקום לחגים".

 

המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה של העירייה. כך עובדת סוציאלית, שהיתה במקום כתבה בדו"ח: "שני בני זוג מוגבלים בבנקים ואין להם כל אפשרות להביא ערבות בנקאית או סיוע מבני משפחה. הם קיבלו סיוע לשכר דירה, יצויין כי כל סיוע כזה לא יכול לממן שכירות ולו של חדר אחד. כל פתרון, אשר איננו במסגרת דיור ציבורי לא יסייע למשפחה".

 

"2,000 ממתינים לדיון ציבורי"

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "ועדת אכלוס ציבורית אישרה, כחריג ולפנים משורת הדין, בקשתם לקבלת דירה בשיכון הציבורי בירושלים, שכן הינם בעלי דירה בעבר. למשרדנו מחסור בדירות מתפנות בכלל ובעיר ירושלים

בפרט זאת מול תור ארוך של זכאים שאושרו לפתרון דיורי זה וממתינים שנים בתור לקבלו. משרדנו ער למצוקת הדיור ומאשר לזכאים הממתינים לדירה, קבלת סיוע מקסימלי בשכר דירה בסך 1,550 שקלים לחודש, לצורך שכירת דירה בשוק הפרטי. משפחת ארבון זכאים לסיוע זה, אך אינם מממשים אותו מסיבות השמורות עימהם". עוד אומרים במשרד כי המשפחה דחתה את תוכנית ייחודית "שכירות ארוכת טווח" - המיועדת לתת מענה למשפחות רבות המעוניינות לצאת ממעגל תור הממתינים הגדול לקבלת דירה בשיכון הציבורי ולחילופין להסתייע בקבלת סיוע מוגדל בשכר דירה.

 

במשרד השיכון אומרים כי כרגע ממתינות כ-2,000 משפחות לדירה בדיור הציבורי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הבנות מתקלחות בגיגית
צילום: דודי ועקנין
גרו בצפיפות של הסבתא
צילום: דודי ועקנין
מומלצים