מה קרה באסיפת איגוד האינטרנט?

עשרות חברים באיגוד האינטרנט הישראלי הגיעו לאסיפה שהתקיימה הערב (ג') בתל אביב, בהם גם מספר חברי איגוד חדשים - בעלי אתרים ובלוגרים ישראלים, שהצטרפו בעקבות טור שפירסם כאן לפני שבועיים רועי שלומי, חבר האיגוד, מדריך ומרצה עצמאי בתחום המחשבים והטכנולוגיה.

יש לציין כי למרות בקשות חוזרות, האיגוד לא הסכים להזמין כלי תקשורת לסקר את האסיפה השנתית. לצורך סיקור האירוע שילמנו את דמי החבר השנתיים בסך 70 שקלים ורק

לאחר תשלום זה הורשנו להיכנס. ממש סמוך לכינוס האסיפה הוחלט כן לפתוח אותה לתקשורת ולזכות את חשבונם של כלי התקשורת המסקרים.

מה עושים באיגוד?

איגוד האינטרנט הישראלי הינו עמותה הפועלת ללא כוונות רווח משנת 1994 ואחראית על רישום דומיינים ישראלים (בסיומת il) - באמצעות מספר רשמי משנה שהואצלה להם סמכות הרישום, ניהול מחלף האינטרנט הישראלי (iix) המנתב את תעבורת האינטרנט הפנים-ישראלית ואירוח שרת DNS, דרכו מפענחים כתובות אינטרנט ולמעשה מנתב את הגלישה לישראל ומחוצה לה.

האיגוד מנוהל בהתנדבות, ומעבר לפעילות הטכנית של תחזוקת הרשת הישראלית, הוא עוסק, להגדרתו, בצמצום הפער הדיגיטלי בישראל ולייצוג ישראל במסגרות בינלאומיות בעלות חשיבות רבה לקביעת עתיד האינטרנט.

בין שאר פעילויותיו, מממן האיגוד פרויקטים בקוד פתוח (הקשורים בקידום האינטרנט הישראלי), עוסק בקידום נייטרליות הרשת, מקיים ימי עיון והעשרה בתחום האינטרנט בנוסף לכנס שנתי, ומשתתף במימון כנסים של גופים חיצוניים, מקדם את הרשת בקרב קשישים, במגזר הערבי ובקרב אוכלוסיות נוספות, פועל לקידום נגישות, פועל נגד חקיקה כמו חוק סינון האתרים, וחוק הטוקבקים - שביקש לחייב מגיבים להזדהות, תמך בחוק האוסר על משלוח דואר זבל ועוד.

לאן הולך הכסף?

בטורו, העביר שלומי ביקורת על השימוש שנעשה בתקציב למטרות חברתיות, ולא מתועדף לתחזוקה של התשתיות, על היעדר ביקורת מספקת מצד חברי האיגוד, ועל העובדה שבעלי אתרים שרוכשים שם מתחם בסיומת il לא יכולים להשפיע על ההחלטה מה יעשה בכסף ששילמו, אלא אם יצטרפו כחברי איגוד. 

רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט, שלח מכתב ברכה למצטרפים החדשים, ובו גם הגיב על חלק מהטענות של שלומי. לוי התייחס עובדתית לחלק מהטענות שהועלו בטור, פרש את

העובדות והפנה למידע נוסף באתר האיגוד.

לוי התייחס גם לאיגוד ולפעילותו באופן עקרוני, "האיגוד רואה את תפקידו כמאפשר, ‪ ,Internet enabler‬בחברה הישראלית", כתב לוי, "אנו רואים עצמנו כגורם מרכזי לפעילות הורדת חסמי גישה לאינטרנט , ולייצוג החברה האזרחית, כצלע שלישית בשיתוף הממשלה והסקטור העסקי", ובהמשך המכתב סקר את הפעילות החברתית של האיגוד.

הנשיא סוקר את הפעילות

לוי סקר זאת גם באסיפה שנמשכה החל משעה ארבע אחר הצהריים עד שעות הערב את פעילות האגודה בשנה האחרונה בתחומים הנ"ל, וכן הזכיר את מאגר המידע על האינטרנט הישראלי אותו האיגוד מעוניין להקים.

האפיון עבור המאגר החל להיכתב ב-2006, ובחודש דצמבר הקרוב יוזמנו מגישי הצעות להביא מצגת בנושא לבאי כנס בנושא. לוי ציין כי אף אחת מהפעילויות הללו אינה של האיגוד בלבד, וכי העבודה נעשתה בשיתוף פעולה עם גופים אחרים.

כחצי שעה מתחילת הדיון ביקש גדי שמשון, חבר איגוד ואיש תוכן ברשת, ביקש לא "לרדת לרמת הגירסה של ה-HTML" בסקירת הפעילות. חבר אחר באיגוד קם ואמר שאנשים באיגוד תרמו, והוא דווקא מעוניין במסגרת האסיפה לשמוע את הדברים. גם שלומי ביקש בשלב מסויים לדלג על הסברים על מבנה האיגוד - ולהתמקד בפעילויות של השנתיים האחרונות.

למה IL יותר יקר מ-COM.?

אחרי לוי עלה לנאום דורון שקמוני, חבר ועד והנהלת האיגוד. שקמוני סקר את שירותי התשתית שמספק איגוד האינטרנט לחברות בישראל, ובהם שרת ה-IIX, שרתי ה-DNS ורישום שמות מתחם ב-il.

שקמוני ציין כי 95 אחוז מרושמי שמות המתחם החדשים עושים זאת באמצעות רשמים מוסמכים, ולא ישירות באיגוד. לדבריו, האיגוד משאיר את המחיר גבוה באופן מלאכותי בשביל לא להתחרות ברשמים - וממליץ לעבוד דרכם.

שקמוני התייחס לביקורות על מחיר של שם מתחם בסיומת il, שהינו יקר יותר משם מתחם בסיומת com. לדבריו, השוואות כאלה אינן מדוייקות, וראשית יש להשוות את המחיר לרישום של סיומות בינלאומיות אחרות.

אולם גם בהשוואה זו אמר שקמוני שיש לקחת בחשבון את גודל השוק ומספר האתרים הרשומים, שכן ככל שיש יותר אתרים רשומים - העלות השולית לכל דומיין יורדת. יחד עם זאת, שקמוני ביקש שלא לפרט את התחשיב המדוייק לפיו נקבע מחיר של 80 שקלים (כ-20 דולר) לשנה עבור שם מתחם, וסירב להגיד כמה מהעלות הזאת מועבר מהרשמים אל האיגוד.

בנוגע להסתרת פרטי הרישום של אתר, בדומה לשירותים המוצעים בעולם, אמר שקמוני כי הנושא סבוך ונידון גם בעולם. ברגע שיסוכם קונצנזוס, יעקוב אחריו גם המרשם הישראלי.

האם הכנס השנתי גורם להפסד של חצי מיליון?

שקמוני נשאל מדוע איגוד האינטרנט עוסק גם בלובי נגד חוק המאגר הביומטרי. לדבריו, הוא החל להופיע בכנסת ולפעול נגד החוק כמומחה פרטי לאבטחה, אולם בהמשך דן על כך עם הנהלת האיגוד, והמסקנה אליו הגיעו היא שהאיומים שהחוק הזה מטיל נוגעים גם למטרות האיגוד. שלומי טען כי לא מוגדרת מטרה באיגוד הנוגעת לפרטיות האזרח.

בהמשך נסקר הדו"ח הכספי של האיגוד, וכן הוצג סיקור של המבקר. אמנם האיגוד לא נמצא בהפסדים, אך דב אלפון, עורך עיתון "הארץ" וחבר באיגוד, ציין כי הכנס השנתי שמקיים האיגוד, ועל השתתפות בו נגבה תשלום נפרד, גורם להפסדים של חצי מיליון שקלים.

רימון לוי ציין כי אחת ממטרות האיגוד היא העשרת ידע, וכי הכנס משרת את הקהילה המקצועית ומביא אורחים מחו"ל במחירים זולים.

הדו"חות אושרו

חלק ניכר מהחברים החדשים, שהותשו מהדיונים, נאלצו לעזוב לפני שלב ההצבעות. הדו"ח המילולי שסוקר את פעילות האגודה אושר ברוב של 41 חברים - מול שבעה מתנגדים.

הדו"ח הכספי אושר אף הוא ברוב של 40 חברים. כמו כן אושר המשך עבודה עם רואה החשבון הנוכחי של האיגוד, שנבחר לפני חמש שנים. רימון לוי קרא מעל הבמה למתנגדים להמשך המינוי, להתנדב להקים ועדה שתבדוק אם יש חלופות טובות יותר.