"חוק הגיור? ניתן לגשר על הפערים"
ועדת חוקה דנה הבוקר בתיקון לחוק הגיור, על פיו תעניק הרבנות את הסמכות לגיור גם לרבנים מקומיים. יוזם ההצעה, ח"כ רותם, הכריז: "אלחם שהחוק יעבור" ונציגי החרדים. גם ח"כ גפני סבור כי החוק טוב - "הוא לא מנוגד להלכה, הפערים לא גדולים"
"לא מדובר בחילוקי דעות ובהבדלים תהומיים שלא ניתן לגשר עליהם" – כך אמר הבוקר (ד') ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בדיון שהתקיים בוועדת חוקה חוק ומשפט בנוגע ל"חוק הגיור", לקראת הבאתו להצבעה בקריאה ראשונה. לדברי גפני, הוא לא מצא בהצעה סעיפים כלשהם המנוגדים להלכה, אך הוא מבקש להכניס בה שינויים טכניים שיימנעו מחלוקות מהותיות יותר בעתיד. יוזם ההצעה ויו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), הכריז בדיון: "אלחם שהחוק הזה יעבור".
על פי הצעת החוק, שהתנגדות החרדים אליה עמדה במוקד המשא ומתן הקואליציוני, תעניק הרבנות הראשית את הסמכות לגייר גם לרבנים מקומיים - בנוסף לדייני בתי הדין המיוחדים לגיור, זאת במטרה להקל את תהליך גיורם של מאות אלפי העולים הלא יהודיים החיים בישראל. עוד מציע רותם להפוך את ישראל כולה לאזור רישום אחד לעניין גיור, וכן למנוע את האפשרות לבטל את יהדותו של מתגייר לאחר שהוכר כך על ידי רשויות המדינה.
רק לפני חודשיים, במהלך דיון על החוק בוועדת הכנסת, פרץ עימות בין ח"כ גפני ליוזם ההצעה, לאחר שהראשון טען כי מפלגתו לא הייתה שותפה בניסוחו. בהמשך היום החרימו חברי סיעת יהדות התורה החרימו את ההצבעה על הקריאה הטרומית שהתקיימה במליאה, על אף ההסכם
"החוק הוא חוק טוב ויש בו מעלה גדולה, והיא שהוא מקבע לראשונה את מעמדה של הרבנות הראשית מבחינת הגיור", הסביר ח"כ משה גפני. לדבריו, המהלך יסכל את בג"ץ הרפורמים, הדורשים מהמדינה להכיר גם בגיורם מטעמם. "אני חושב שאתה עושה מעשה חשוב", אמר גפני לרותם. הוא הבהיר כי אם רבני הערים, האמורים על פי החוק לקבל לידיהם סמכויות גיור, יצהירו כי יפעלו על פי ההלכה הקובעת את קבלת המצוות כתנאי הכרחי לגיור – הוא וחבריו יתמוך בהצעה.
גפני הביע התנגדות לכל הקלה הלכתית בגיור, והסביר: "זה כמו לפתור את בעיית המים בהורדת הקו האדום במפלס הכינרת". עם זאת הוא הודה כי "קשה להסביר למי שלא מכיר את הסוגיה למה זה שלא משרת בצבא אלא משתמט ופרזיט הוא היהודי וזה שמשרת בסיירת מטכ"ל ומסכן את נפשו הוא הלא יהודי".
"אנחנו לא מחבקים את הגרים, אלא בוחנים אותם"
ח"כ דוד רותם מחה על היחס הקיים כיום כלפי המתגיירים, כאשר "אנחנו לא מחבקים אותם ולא מחייכים אליהם אלא בוחנים אותם". על ביטולי הגיורים אמר: "לא יכול להיות מצב שאדם הוכר כיהודי, נרשם כיהודי וחי בארץ כיהודי, ולאחר מספר רב של שנים, כאשר התיק שלו מגיע לדיון בבית דין רבני כלשהו, פתאום מכריזים שהוא בכלל לא יהודי".
בהקשר
זה הזכיר את פסק דין האח והאחות שניתן על ידי הרב הראשי לשעבר, שלמה גורן, ושזכה ל"מתקפה נוראית", כלשונו של רותם, מהרבנים החרדיים, כיוון שנעשה בו שימוש בביטול גיור שלטענתם אינו אפשרי. "שיעלו עם גרביים לקברו של הרב גורן לבקש סליחה", אמר יוזם החוק, "כשהם יעשו את זה אני אשקול לשנות סעיפים בהצעה. אי אפשר לומר עכשיו שהוא צדק כי עכשיו זה נוח".
ח"כ רותם הזכיר גם את רשמי הנישואים שאינם מכירים במערך הגיור, ואמר: "מדינה מתוקנת לא יכולה לסבול את אותו מצב שבו עובדי מדינה לא מכירים בתעודת המרה מטעמה". הוא אמר כי אמונתו הדתית של האדם אינה ערך מקודש כאשר מדובר בפקיד רשמי של מדינת ישראל.
ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד) טענה כי החוק לא יפתור את בעיית העולים הלא יהודיים החיים בישראל, מכיוון שסעיף הפשרה בין ישראל ביתנו לחרדים קובע כי רק הרבנות הראשית – שלטענתה נשלטת בידי הרב יוסף שלום אלישיב – תחליט אילו רבני ערים יוכלו לגייר. על כך השיב רותם: "לא מקובל עליי מה שאת אומרת שרב גדול בישראל אינו רואה את הבעיה ואינו רוצה לפתור אותה ... זו סמכות הרבנות ואני מאמין שמועצת הרבנות הראשית, שהייתי שותף לבחירתה, תשקול את הדברים הממלכתיים הרצויים".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הביע בדיון התנגדות לשלילת האפשרות לבטל גיור שבוצע, ואמר: "לא יכול להיות דבר כזה בשום תהליך שאין היררכיה של ערעור. זה משהו במהותה של פסיקה, במהותו של תהליך". לדבריו, ישנם מקרים בהם המתגייר קיבל על עצמו מצוות ביום חמישי, ובשבת כבר נצפה יושב במסעדה ומחלל את השבת. מקלב קרא להכניס להצעת החוק התייחסות מפורשת לקבלת תורה ומצוות כתנאי הלכתי הכרחי לגיור.
