פגעתם במכונית חונה? זו לא תאונה
ועדה ציבורית שבחנה את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ממליצה על מספר שינויים משמעותיים, שעשויים להביא לצמצום מספר המקרים המוכרים כתאונות, והגבלת סוגי כלי הרכב המוכרים במסגרת החוק. מומחים מזהירים: התיקונים לחוק ישרתו רק את חברות הביטוח
רכבתם על אופניים והתנגשתם במכונית חונה? ועדה ציבורית קובעת כי זו אינה תאונה דרכים, ולכן לא תהיו זכאים לפיצויים במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות. משרד המשפטים מפרסם היום (ד') את המלצותיה של ועדה ציבורית, שבחנה את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("פלת"ד") - חוק המסדיר וקובע את הפיצויים לנפגעים בתאונות. בדו"ח שהוגש לשר המשפטים, פרופסור יעקב נאמן, כלולות מספר המלצות לשינויים תקדימיים בחוק, ובהם צמצום מספר המקרים המוכרים כתאונות דרכים, הגדרת תקרה לפיצויים בגין אובדן כושר העבודה, וביטול ההכרה בתאונות שנגרמו במכוון.
כך למשל, הוועדה ממליצה כי רוכב אופניים שיתנגש במכונית חונה, לא יוכר כמי שנפגע בתאונת דרכים. גם מי שירכב על טרקטורון בחוף הים וייפגע בתאונה, לא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד. הוועדה גם ממליצה לקבוע כי מי שנפגע בתאונת דרכים במהלך ניסיון התאבדות, לא יוכל לקבל פיצויים מהמדינה. בנוסף, הוועדה סבורה כי יש לשקול את ההתייחסות לתאונות שבהן מעורבים כלי רכב שאינם עונים על ההגדרה המקובלת של "רכב מנועי" - כמו קלנועית, קורקינט ממונע או ציוד מכני הנדסי (צמ"ה).
_wa.jpg)
התנגשות ברכב חונה היא לא תאונת דרכים? (צילום אילוסטרציה: ירון ברנר)
לדברי מומחים, המלצות הוועדה - אם יאושרו - יביאו בעיקר להגדלת רווחיהן של חברות הביטוח, מבלי להקטין את תשלומי הפרמיות שמשלמים המבוטחים. "קשה לי להאמין שההמלצות יתבטאו בהוזלת הפרמיות", אומר ל-ynet עו"ד חיים קליר, המתמחה בתחום הביטוח. "על-פי נתוני משרד האוצר, רווחי חברות הביטוח בתחום הרכב גבוהים מאוד, וההמלצות האלה רק יגדילו אותם". יש לציין כי אישור המלצות הוועדה אינו מובטח, ולמעשה ניצבים בפניו מספר מכשולים משמעותיים - ובראשם, הסתייגויות רבות שהעלה אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, שהיה שותף בדיוני הוועדה.
מי דינו של קורקינט ממונע?
בראש הוועדה, אותה מינה ב-2004 שר המשפטים דאז יוסף (טומי) לפיד ז"ל, עמד השופט (בדימוס) עזרא קמא. במכתב לשר המשפטים, כותב קמא כי "עברו כ-34 שנים מאז חקיקתו של חוק הפיצויים, ואולם ההסדר המשפטי הקבוע בו טרם התייצב כהסדר יציב, כפי שניתן לראות מאלפי פסקי הדין שניתנים מדי שנה. בהצעות של הוועדה, שיווינו לנגד עיננו את תכלית החקיקה שהנחתה את המחוקק, ובעיקר ההיבט הסוציאלי שבבסיס החוק, אופיו המיוחד והשלכותיו על כלל הציבור".
הוועדה מציעה לערוך שינויים בכמה נושאים מרכזיים בחוק הפיצויים הקיים, ובהם ההבחנה בין סוגי השימוש השונים בכלי רכב, וכן הבחנה בין סוגים שונים של כלי רכב. ראשית, הוועדה מציעה לצמצם את מספר הסוגים של כלי רכב המוכרים כיום במסגרת חוק הפיצויים. כך מסבירים את העניין בוועדה: "מוצע להחליף את ההגדרה הקיימת (של רכב מנועי, ש.ה) בהגדרה חדשה, אשר תצומצם ותכלול רק את הכלים שייעודם העיקרי הוא לצרכי תחבורה".
במלים פשוטות, הוועדה ממליצה להפסיק את מתן הפיצויים בגין תאונות שבהן מעורבים כלי רכב שאינם משמשמים לצרכי תחבורה - כמו למשל, כלי רכב ייעודיים המשמשים לעבודות הנדסיות. הוועדה גם מעוניינת להעניק לשר המשפטים, בהתייעצות עם שרי התחבורה והאוצר, את הסמכות להוציא מחוק הפיצויים את ההכרה בכלי רכב שונים - כמו למשל, קלנועית, קורקינט ממונע או כסא גלגלים ממונע. המלצה נוספת נוגעת למקום התאונה: לדעת הוועדה, יש לצמצם את החוק, כך שיוענקו פיצויים רק בגין תאונות שאירעו במקום המותר על-פי חוק לתנועת כלי רכב. כך למשל, תאונת טרקטורון בחוף הים לא תוכר כתאונת דרכים.
רכב חונה הוא חפץ
בהתייחסות לעניין כלי רכב חונים, מסבירים בוועדה כי "כאשר ברכב לא מצוי איש, הוא לא נבדל מכל חפץ אחר שמצוי בכביש או לצד הדרך - כמו למשל, מכולה או עץ. לעומת זאת, כאשר מצוי ברכב אדם, על דרך הרוב, מטרת הימצאותו ברכב היא בשל כך שהרכב משמש כלי תחבורה". ולכן, מומלץ כי מעורבותו של כלי רכב חונה בתאונה, לא תיחשב כתאונת דרכים לצורך קבלת פיצויים.
עוד נקודה רגישה, מתייחסת לגובה הפיצויים שמקבלים מי שנפגעו בתאונות דרכים. הוועדה ממליצה לקבוע בחוק סכום בסיס, שישקלל את הפיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון, כמו למשל סבל נפשי. סכום זה גם אמור להגדיר את הפיצוי בגין "שנים אבודות" - קיצור חייו או תוחלת חייו של מי שנפגע בתאונה. על-פי מסקנות הוועדה, הסכום המרבי של פיצויים אלו, שייקראו "פיצויי השלמה", יהיה 290,000 שקל. חישוב הסכום מבוסס על השכר הממוצע במשק, שיעור החיסכון המשוער (לשכר ממוצע), גיל תחילת השתכרות (30 שנה), וגיל סיום ההשתכרות (67 שנה).
סעיף נוסף במסקנות שהגישה הוועדה לשר המשפטים, מתייחס לתאונות שנעשו במכוון - למשל, במהלך ניסיון התאבדות או התנקשות. חברי הוועדה מציעים כי מי שגרם לתאונה מכוונת, לא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד. עוד ממליצים חברי הוועדה כי מי שכוונה כנגדו תאונה - למשל, במסגרת התנקשות - לא יהיה זכאי לפיצויים. לטענת הוועדה, מטרת הסעיף היא "להקטין את החשש לשימוש ברכב לצרכי התנקשות".
לחברות אין אינטרס לשלם
"חלק מההמלצות פשוט מזעזעות", אומר ל-ynet עו"ד חיים קליר. "למשל, למה שלא יינתן פיצוי במסגרת החוק לילד שרוכב על אופניים, ופוגע במכונית חונה? הרי זו אחת מסכנות הדרך, ויש להכיר בה. גם הפיצוי המרבי המוצע בגין 'שנים אבודות' נמוך מדי. התוצאה של התיקונים האלה תהיה שחברות הביטוח ישלמו פחות, ויגדילו את הרווחים שלהן. מנגד, הפרמיות שמשלמים המבוטחים לא יוזלו".לדברי קליר, המלצות הוועדה גם לא יביאו להקלת ההליך המשפטי. "עד היום, כל תיקון שהוכנס לחוק הזה, רק הגדיל את הסרבול ואת ההתדיינות המשפטית - וכך יהיה גם במקרה הזה. למעשה, סעיף כמו הפיצוי המרבי בגין 'שנים אבודות' עלול אף להגדיל את הסרבול, ולהאריך את ההליך המשפטי". קליר מוסיף כי הארכת ההתדיינות המשפטית משרתת את האינטרסים של חברות הביטוח, שכן היא מגבירה את הרצון של המבוטחים להגיע להסדר.
"כיום, החוק לא יוצר שום אינטרס לחברות הביטוח לשלם", אומר קליר. "אין שום סנקציה נגד חברה שמוציאה את הנשמה למבוטח שלה. וזה מצב בלתי סביר. הרי בפועל, המדינה הפריטה את תחום ביטוח החובה לרכב, וחמש משפחות שולטות בכל שוק הביטוח. במצב שכזה, על חברות הבטיחות לפעול ברגישות, ומי שצריך לדאוג שזה יקרה - היא המדינה עצמה".
לפנייה לכתב/ת 
