עדיין לא דבש: השנה הבאה של הבנקים

לפני שנה, בערב ראש השנה הקודם, אף אחד לא רצה להיכנס לנעליהם של מנהלי הבנקים. היה זה שבועיים בלבד לאחר התמוטטות בנק ההשקעות ליהמן ברדרס האמריקני, וקיומם של בנקים רבים בעולם עמד בסימן שאלה.

"ישבתי בבית מול מסכי המחשב ועקבתי אישית אחרי העברת הכספים בפיקדונות הבינלאומיים של הבנק", מספר אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, על אותם

ימים בראיון מיוחד שמתפרסם היום במוסף ראש השנה של "כלכליסט". "חששנו שנהיה מופתעים מהתמוטטות של אחד הבנקים הזרים. ההרגשה היתה שאנחנו נמצאים על סף התמוטטות של הכלכלה הגלובלית".

שנה לאחר מכן, וכולם מסכימים כי המערכת הבנקאית הישראלית הוכיחה במשבר יציבות מרשימה - בוודאי בהשוואה למערכות בנקאיות אחרות בעולם, שנזקקו לתוכניות חילוץ נרחבות של ממשלות.

עם ההתאוששות במצב הכלכלי, תחילה העליות בשוקי ההון ובהמשך החזרה לצמיחה צנועה ושיפור במדדי הפעילות העסקית, הבנקים כבר חזרו להציג ברבעון השני רווחים נאים. לקראת השנה החדשה, "כלכליסט" מציג את האתגרים העומדים בפני המערכת הבנקאית בשנה הקרובה.

1. מי מספר 1?

מנכ"ל בנק הפועלים החדש ציון קינן הציב לו ולעובדיו יעדים ברורים: לחזור להוביל את המערכת הבנקאית בישראל, בין השאר ברווח הנקי, בתשואה להון ובשווי שוק. הדרך עוד ארוכה - בנק לאומי מוביל בכל שלוש הקטגוריות הללו, אבל המטרות שהגדיר קינן יעצימו את התחרות בין שני הבנקים החזקים.

הבנק עוד מלקק את פצעיו מהעימות עם בנק ישראל, והמינויים החדשים שמעון גל ולילך אשר-טופילסקי צריכים להסתגל לתפקידיהם כראש החטיבה העסקית וראש החטיבה הקמעונאית, בהתאמה. אבל אחרי זה - הקרב הגדול על ההגמוניה במערכת הבנקאית ייפתח.

2. מי יירש את איתן רף?

במאי 2010, אחרי 15 שנה בתפקיד יו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי, עתיד איתן רף לעזוב את תפקידו. עד למועד זה יצוצו בתקשורת שמות רבים של מועמדים מטעם עצמם למשרה היוקרתית. ואולם, לזהות היו"ר החדש יש גם קשר הדוק לשאלת השליטה בבנק.

האם המדינה תנסה למכור השנה את אחזקותיה בבנק לאומי, ואם כן, באיזה אופן? האם היא תשאף ליצור גרעין שליטה ואולי תעדיף למכור את המניות לציבור בבורסה? בכל מקרה, היו"ר החדש של לאומי יצטרך להסתדר עם המנכ"לית הדומיננטית גליה מאור, שמנהלת את הבנק מ-1995. ואולי בכלל תבקש מאור לעבור לשמש יו"ר פעילה, וראש החטיבה העסקית רקפת רוסק־עמינח תמונה במקומה למנכ"לית?

3. הרגולטור מבקש שקט תעשייתי?

אין ספק שהשנה החולפת במערכת הבנקאית היתה "שנת הרגולטור". המפקח על הבנקים רוני חזקיהו ליווה את הבנקים במהלך המשבר הכלכלי, ונוסף על כך הוא גם הגדיל את דרישותיו להון המוחזק על ידיהם ולהיקף הדיווחים שהם מעבירים לו. שיא פעילות הפיקוח על הבנקים היה, כמובן, בפרשת יו"ר בנק הפועלים דני דנקנר - שהודח כפי שדרשו הנגיד סטנלי פישר וחזקיהו, למרות מאבק מתמשך של בעלת השליטה בבנק שרי אריסון, שהתנגדה להדחתו של יו"ר הדירקטוריון.

לפחות כרגע נראה כי אחרי האש והלהבות של פרשת דנקנר, בפיקוח מבקשים כעת לייצר שקט תעשייתי בהתנהלות מול הבנקים. הכל טוב ויפה, אבל המבחן לשימוש בכוח הרגולטור יהיה כאשר אחד הבנקים יחליט לבצע מהלך שבפיקוח ייתפס כמסוכן. כדאי גם לזכור שאחת המסקנות של חזקיהו מהמשבר הכלכלי היא כי "אין תחליף לפיקוח הדוק על הבנקים".

4. דיסקונט והבינלאומי - לקראת פתרון?

דו"חות הרבעון השני הביאו לשיא את העימות בין צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי, לבין בנק דיסקונט המחזיק ב־26.4% ממניות הבינלאומי. בינו פנה באחרונה למפקח על הבנקים רוני חזקיהו והממונה על הגבלים עסקיים רונית קן שיקדמו פתרון שבמסגרתו ימכור בנק דיסקונט את אחזקותיו.

בינו ידוע כמנהל מו"מ קשוח - כל כך קשוח עד שנראה שבדיסקונט נבהלו קצת ובחרו באופציה של "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה": הבנק הבהיר כי לא מתקיים כל מו"מ בעניין ומיהר לבצע ביטול חד צדדי של הפרשה למס שביצע בעבר על השקעתו בבינלאומי.

יו"ר דיסקונט שלמה זהר העביר את הקרב אל עמודי העיתונים, שם סיפק לכל דורש ציטוטים שבהם הבהיר כי הבנק "לא יאפשר פגיעה באחזקתנו בבינלאומי". האם במהלך השנה הקרובה יצליח חזקיהו לקרב בין הנצים ולהביא לנוסחה שבמסגרתה ימכור דיסקונט את אחזקותיו בהדרגה?

5. האם הבנקים ירחיבו את פעילותם בעולם?

בראיון החג ל"כלכליסט" אומר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס: "מה שבעיקר שמר על מערכת הבנקאות הישראלית במשבר הוא המקומיות שלה. אבל אם אחת המסקנות של המשבר היא שפעילות הבנקים חייבת להישאר ברמה המקומית - זו טעות".

השוק המקומי ימשיך להוות את הבסיס לפעילות הבנקים, אבל בנק הפועלים ובנק לאומי יהיו חייבים להשקיע בהרחבת פעילותם בזירה הבינלאומית, אם יבקשו להציב לעצמם שיעורי צמיחה אתגריים. גם כאן יתנהל דיון מול חזקיהו, שיבקש לוודא שהפעילות הגלובלית החדשה תתאים לתיאבון הסיכון של הבנקים.

6. האם מניות הבנקים ימשיכו במגמת העלייה?

לאחר שצנח לשפל ב-9 במרץ, זינק מדד הבנקים תוך חמישה חודשים לשיא של 1,074 נקודות, עלייה של 115%. עם זאת, מאז רשם המדד ירידה קלה ודשדוש - עד אתמול, שבו נרשם זינוק של 3%.

"אני מעריך שבשנה הקרובה מניות הבנקים יעלו יפה וייתנו למשקיעים תשואה עודפת על השוק", אומר יובל בן זאב, סמנכ"ל המחקר בכלל פיננסים ברוקראז'. "מה שידחוף את מניות הבנקים למעלה הוא בעיקר הצפי לשיפור בכלכלה המקומית. נוסף על כך, עליית הריבית עתידה לשפר את תוצאות הבנקים דרך רווחי המימון וזה ייתן להם עוד דחיפה".

7. איך ייראו הבנקים בעידן באזל 2?

ואולם, הוראות באזל 2 לא ישפיעו רק על הלימות ההון. יישום הנדבך השני בהוראות, זה שמתייחס לשיפור ניהול הסיכונים והממשל התאגידי, מעניין לא פחות. חזקיהו מקיים פגישות עם הדירקטוריונים של הבנקים בדגש על נושאים אלו, כשברקע עומדת ביקורתו החריפה על דרך פעולתו של דירקטוריון בנק הפועלים בפרשת התפטרות המנכ"ל צבי זיו ומינוי ציון קינן כמחליפו במרץ האחרון.

סוגיה מעניינת נוספת שתתברר בקרוב היא מינוי מנהל סיכונים ראשי בכל אחד מהבנקים. כרגע, הפיקוח על הבנקים דורש שמנהל הסיכונים הראשי יהיה חבר הנהלה בלתי תלוי ושתהיה לו זכות וטו על תהליכי קבלת ההחלטות בבנק. מיותר לציין שהמנכ"לים של הבנקים לא ממש מתלהבים מהרעיון הזה.

8. האם כל החגיגה הזאת מוקדמת?

אחרי העליות יוצאות הדופן בבורסה בחודשים האחרונים וטפטוף האינדיקטורים המאקרו־כלכליים החיוביים בזה אחר זה, הגיעה מסיבת העיתונאים הדרמטית של לב לבייב בסוף אוגוסט. קשייו של בעל השליטה באפריקה ישראל הזכירו שהמשבר, שהושווה בעוצמתו ל"שפל הגדול" בשנות השלושים של המאה הקודמת, לא נעלם כל כך מהר.

סכנת הנפילה של לווים גדולים עדיין מאיימת על הבנקים, והם עתידים להגדיל השנה את הפרשותיהם לחובות מסופקים - שעמדו ברבעון השני של שנת 2009 על שיעור נמוך מהצפוי. הבנקים בישראל התגאו במהלך המשבר כי מה ששמר עליהם, בהשוואה לבנקים בעולם, הוא האופן השמרני שבו הם מכלכלים את צעדיהם. עוד כמה רבעונים של שמרנות לא יזיקו לאף אחד.