ימין ושמאל, בין חוף לחוף. יהודי ארה"ב בתנועה

בחודש יולי זימן נשיא ארצות הברית ברק אובמה את ראשי הארגונים היהודיים לפגישה ראשונה בבית הלבן. המנהיגים הוותיקים עיקמו אף כשהבחינו במוזמן מפתיע למקום בו מנהלים את העולם: ג'רמי בן-עמי, העומד בראש J-STREET, ארגון ליברלי המרבה בחודשים האחרונים לתקוף את ממשלת ישראל - בעיקר בנושא ההתנחלויות - ולתמוך בעמדת אובמה. כשיצאו משם, עבר הוויכוח המתלהט לרחוב היהודי, לאינטרנט ולתקשורת.

זה החל במודעת עמוד שפרסמה "הליגה למניעת השמצה" ב"ניו יורק טיימס" ובעיתונים יהודיים ברחבי ארצות הברית, בשיאו של העימות בין אובמה לנתניהו על הבנייה בשטחים. "הדגשנו בפני אובמה במודעה שהנושא אינו ההתנחלויות, אלא הסירוב הערבי", סיפר ל-ynet המנהיג היהודי הוותיק, ניצול השואה איב פוקסמן, העומד בראש הליגה למניעת השמצה. בן-עמי הגיב במכתב הגנה מתוקשר על הנשיא.

"רבים מהיהודים אינם מוכנים לתמוך אוטומטית בכל החלטה ישראלית, צודקת או לא. אנחנו מתווכחים, וזה לא הופך אותנו לפחות פרו-ישראלים", מסביר בן-עמי בראיון ל-ynet.

"יש אנשים שמוכנים לוותר על כל השטחים - גם על אריאל ומעלה אדומים. אחרים מדברים על פתרון הגיוני יותר. אבל כולם מנסים לחשוב מהי הדרך הטובה ביותר להבטיח שישראל תשרוד עוד 61 שנים ושהנכדים שלי ישתתפו בחגיגות ה-200 של תל-אביב. כרגע ישראל על מסלול שבו אנחנו לא בטוחים בהישרדותה לאורך זמן. המפתח הוא הנושא הדמוגרפי, ואת זה הבינו אריאל שרון, ציפי לבני ואחרים".

אחד רוכש מודעה, השני זוכה לכותרת

שנה וחצי מאז הוקם J-STREET הצליח בן-עמי, עם צוות קטן ותקציבים דלים יחסית - אבל עם רוח גבית חזקה של ממשל אובמה - למצב את הארגון כגוף שגונב את הכותרות מ"שלום עכשיו", "ברית צדק ושלום" וארגוני השמאל הוותיקים האחרים שפועלים בארה"ב. המסר הוא "תומכים בישראל, תומכים בשלום".

אבל הם רוצים להיות הרבה יותר מעוד ארגון שמאל. לתודעה הציבורית פרץ J-STREET בגדול בזכות הדלפות לתקשורת שהנה-הנה קם מתחרה לאיפא"ק, למרות שבינתיים מדובר בזבוב קטן על אפה של השדולה הענקית שפועלת למען ישראל במשך שנים, מניעה חקיקה וכבר מזמן הטמיעה חותם היסטורי. "ניו יורק טיימס" הקדיש ל-J-STREET כתבה בת חמישה עמודים בסוף השבוע שעבר. פוקסמן, מנהיג שנון ומנוסה, מפרסם מודעה. בן-עמי, פוליטיקאי מהסוג החדש, זוכה לכותרות חינם.

התקשורת היא פן חשוב, אך התזוזות צומחות גם מהשטח. רבים מיהודי ארה"ב בעלי עמדות ליברליות ופרוגרסיביות חשים כי אין להם ייצוג אמיתי. גם לא מעטים בישראל חשים שאיפא"ק מושך ימינה יותר מעמדת הממשלה. יצחק רבין, שקידם את תהליך השלום עד שנרצח, לא ממש אהב את זה.

הישרדות היהודים באמריקה

פוקסמן מהליגה נגד השמצה מתקשה לבלוע ביקורת פומבית של יהודים נגד ישראל, ועמידה כמעט אוטומטית מאחורי אובמה. זוהי גם העמדה הפומבית של איפא"ק. לעומתם, ב-J-STREET ובארגוני השמאל הוותיקים טוענים שכמו שבישראל מתנהל ויכוח ער בין ימין לשמאל,

 יש לנהלו גם בארה"ב - ושזכותם לומר לנשיא שלהם כיצד הם רוצים שהוא יתנהל בנושא הישראלי-ערבי.

בן-עמי, כמו יהודים רבים בארה"ב, חושב שאובמה "עוזר להציל את ישראל מעצמה" ולקדמה לפתרון של שתי מדינות. הוא יליד ניו-יורק, שבשנות ה-90 עבד ארבע שנים בבית הלבן של ביל קלינטון, ואחר כך עבר לשלוש שנים לירושלים, שם פתח משרד יחסי ציבור עצמאי.

"היכולת של יהודים כמוני וחברי למצוא דרך נוחה וחיובית של יחסים עם ישראל, חיונית להישרדות של היהודים באמריקה, לא רק ליחסים עם ישראל", גורס בן-עמי. "אם לא נמצא דרך לנהל ויכוח ויחסים בצורה שהולמת את הערכים שגדלנו עליהם, אולי רק מי שנמצא בימין יישאר מיהדות אמריקה בעוד מאה שנה". הוא מבסס את דבריו על נתונים לפיהם 40 אחוז מיהודי ארה"ב אינם קשורים לבית כנסת, או לארגון יהודי או ישראלי כלשהו. בן-עמי מאמין שהוא בדרך הנכונה "לחבר אנשים מחדש עם ישראל ולהשאיר אותם במשפחה".

הרחוב החסר והתרומות הערביות

למה J-STREET? זהו שם מתוחכם למדי. מי שרוצה מזהה בו רחוב יהודי. להיות בלי, להרגיש עם. המקימים בונים על תמיכה מעבר לציבור היהודי. הרחובות בעיר התחתית של וושינגטון הם שתי וערב של מספרים ואותיות. הרחוב הבא אחרי I-STREET הוא K-STREET. הרחוב שחסר בבירת ארה"ב הוא J, ולדעת רבים בקרב היהודים זהו גם הארגון שהיה חסר להם, אחרי ששנים רבות לא מצאו בית בארגונים היהודים הקיימים.

למשרד החוץ בירושלים הגיעו מברקים על J-STREET כולל רשימה של כמה תורמים ערבים לארגון בסכומים של רבבות דולרים. איש מקצוע יהודי בוושינגטון ששרת בבית הלבן, אומר כי "איפא"ק הכריז מלחמה על J-STREET וזו הסיבה להדלפה של תרומות שוליות. בשגרירות בוושינגטון יש אנשים מיוחדים שמטפלים באוונגליסטים, אבל אף אחד לא נפגש עם גוף שאנשיו הם יהודים ציונים".

במשרד החוץ לא יודעים איך לאכול את J-STREET. השגריר לשעבר בוושינגטון סלי מרידור התעלם מהם. השגריר הנוכחי מייקל אורן, שמבין היטב את המפה הדמוגרפית היהודית שבה יש רוב מוחץ לשמאל (78 אחוז מהיהודים תמכו באובמה), בוחן את צעדיו בזהירות. בחודש הבא יתקיים בוושינגון הכינוס השנתי הראשון של J-STREET וישראל תצטרך לקבל החלטה - להשתתף או להחרים.

צעירים שותקים מחשש להתקפה

להדר סוסקינד, מנהל המשרד הוושינגטוני בזרוע הפוליטית של JCPA - ארגון הגג של 14 הארגונים היהודים הבכירים ו-125 ארגונים מקומיים ברחבי ארה"ב - דעה ברורה לגבי המצב.

 "אני מכיר הרבה צעירים שאומרים לי בתחילת השיחה שישראל זה לא הנושא שלהם, ומנסים להתחמק. אבל אחר כך הם מדברים שעה על ישראל, מגלים כמה אכפת להם ממנה וכמה כואב להם שהם לא יכולים לבטא את עמדתם בפומבי. מדוע? כי הם חוששים שיתקפו אותם כשונאי ישראל".

סוסקינד מכיר את המציאות אולי יותר טוב מכל אחד אחר בוושינגטון. הוא ישראלי, שהיגר עם הוריו בגיל צעיר לארה"ב, חזר לארץ לשירות צבאי ב"עורב" של גבעתי וחילק מאז את זמנו בין ארה"ב וישראל. לדבריו, "בישראל יש ויכוח פוליטי כל הזמן בין ימין ושמאל. כאן קשה לנהל ויכוח כזה, אבל עכשיו זה מתחיל לצאת החוצה". פוקסמן עצמו אינו חוסך ביקורתו מ-J-STREET: "אם הם פרו ישראלים כפי שהם טוענים, אז מדוע לא ראיתי תמיכה שלהם בישראל במלחמה בעזה כשישראל נלחמת על חייה? בינתיים לא ראיתי שום הצהרה שלהם על דו"ח גולדסטון. הם מתביישים?"