אלביט מערכות: נורבגיה החרימה, אירלנד קונה ציוד
כשבועיים אחרי שקרן ממשלתית בנורבגיה הטילה חרם על אלביט, חתמה עמה ממשלת אירלנד על חוזה לרכישת ציוד מעקב לרכבי ביטחון במיליוני דולרים. בעיתונות האירית נכתב כי: "הציוד של אלביט מגדיל את הדיוק ומתאים לפעילות תומכת שלום"
נורבגיה מחרימה את אלביט מערכות - אבל אירלנד קונה ממנה. כלי התקשורת האיריים דיווחו בסוף השבוע בהבלטה כי אלביט זכתה במכרז של ממשלת אירלנד בהיקף של מיליוני דולרים.
צבא אירלנד מסייע לכוחות האמריקנים באפגניסטן, ומסייע לאו"ם במשימות שונות של שמירה על השקט ברחבי העולם. המכרז כולל אספקת מעקב ציוד לצי כלי חדש של רכב משוריינים שממשלת אירלנד רכשה לאחרונה עבור כוחות הביטחון של המדינה - מחברת BAE סיסטמס הדרום-אפריקנית עבור 19.6 מיליון אירו. הפרסומים באירלנד ציטטו מסמכים של משרד ההגנה האירי, לפיהם יגדיל ציוד המעקב את הדיוק של הכוחות האיריים בירי ארטילריה. ציוד המעקב יכלול מכשירים שונים, כולל גלאי טווח לייזר, GPS וחיישני יום ולילה לטווח הארוך. בידיעות שפורסמו באירלנד נכתב כי "כוחות הביטחון מודעים לדרישה להגדלת הדיוק, כדי להימנע מנזק צדדי, במיוחד בפעילות תומכת שלום".
שר ההגנה האירי, ווילי או'די, הסביר כי "יש לנו מדיניות של דלת פתוחה ברכישת ציוד הגנה, והמכרזים שלנו הם תחרותיים".
מאז שאירלנד קיבלה את עצמאותה בשנת 1923 היא לא יצאה לאף מלחמה, אבל צבאה מסייע לכוחות נאט"ו באפגניסטן ועוזר לאו"ם במשימות שונות של שמירה על השקט ברחבי העולם. כוחות הביטחון של אירלנד רכשו מישראל לפני צי מזל"טים קטן מישראל תמורת 780 אלף אירו. שנה קודם לכן זכתה רבינטקס מערכות הישראלית בחוזה של 2.5 מיליון אירו לאספקת 12 אלף קסדות לכוחות ההגנה האיריים. אירלנד רכשה בעבר מחברות התעשייה הביטחונית הישראליות גם מערכת לבקרת אש ארטילריה, שעלותה מוערכת ב-1.5 מיליון אירו ותחמושת לרובי סער.
הנורבגים לא יהנו מהעסקה האירית
קרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה הודיעה לפני כשבועיים כי היא מוכרת את אחזקותיה באלביט מערכות כיוון שהיא מספקת ציוד מעקב לגדר ההפרדה. הקרן, המחזיקה נכסים בשווי 400 מיליארד דולר, פועלת על פי קווים מנחים אתיים הנקבעים בידי ממשלת נורבגיה. הקרן מנוהלת בידי הבנק הנורבגי המרכזי, ומטרתה להבטיח שימוש יעיל והוגן יותר בכספי הנפט הנורבגיים. בהצהרה מטעם ממשלת נורבגיה נמסר, כי הקרן מכרה את כל אחזקותיה באלביט מערכות, בשווי של 5.39 מיליון דולר, עוד בטרם פרסום ההחלטה. "אנו לא רוצים לממן חברות שתורמות באופן ישיר להפרות של החוקים ההומניטרים הבינלאומיים", אמרה שרת האוצר הנורבגית, כריסטין האלפורסן.
ההחלטה עוררה זעם רב בישראל. שגריר נורבגיה בישראל ננזף, ושר הביטחון, אהוד ברק, הביע את מחאתו בפני ממשלת נורבגיה. זאת, למרות שהקרן מחרימה גם חברות רבות נוספות מארה"ב ומדינות אחרות המספקות ציוד לפעילות צבאית שנויה במחלוקת, כולל בוינג ולוקהיד מרטין.