מסע אל ארץ האבירים

"כן, בטח שאנחנו יודעים איפה זה. מה השאלה בכלל?" ניסיתי לגייס את הטון הכי אמין שלי, ובמהירות שלפתי את ספר המפות המרוט, שאני עדיין מתעקשת לסחוב איתי לכל מקום. ליתר ביטחון שאלתי כבדרך אגב מאיפה הוא ממליץ לנו לנסוע. מה אני אגיד לכם, זה כנראה המקום הכי רחוק - ומן הסתם הכי מקסים שיש לנו בארץ.

מה לעשות, אני מודה, זו הייתה הפעם הראשונה שבה נסעתי למצפה אבירים. כן, אבירים. נא לא להתבלבל (כמוני) עם מצפה אמירים, שלעומת המיקום של אבירים, הוא כמעט לב תל אביב.

אז אחרי שה-GPS כוּון ליעד הנכון, התגלגלנו בנחת בכבישי הצפון, ואט-אט הצלחנו להיפטר משאריות המתח המלווה את התנהלותנו הרגילה במרכז הארץ. נשמנו עמוק, וככל שהדרך התארכה וטיפסנו במעלה ההר אל עבר המצפה המבודד הזה, הלך החיוך הדבילי שהתלבש לנו על הפרצוף והתרחב.

כל עוד הם מוכנים להצטרף אלינו - כדאי שנהנה מהם

"מי אמר שאנחנו חיים במדבר? תראו כמה ירוק כאן", ניסיתי לעודד את שלושת הילדים שנדחסו במושב האחורי בדרכנו לחופשה הפרטית, והתעקשו לדעת אם בצימר יש חיבור מהיר לאינטרנט. כן, אני יודעת, מצפים מבודדים על גבעות מוריקות הצופות אל שום מקום מופלא מיועדים לזוגות שמביאים את קופידון לטיפול 10,000. מצד שני, בגילנו ובמצבנו הבנו שכל עוד הם מוכנים להצטרף אלינו - כדאי מאוד שנהנה מהם.

וכך מצאנו עצמנו נדחסים לצימר רומנטי, בגיבוי רעשני ומלא אנרגיות של שלושה מתבגרים (הקטן בן 10, אבל הוא הודיע שהוא בגיל ההתבגרות, ותוך כמה שנים זה יעבור לו).

אחרי שהשלושה הבינו שאייל חפר, המארח המקסים שלנו מ"מקום בלב", לא שמע על אינטרנט מהיר, וגם בחיבור לערוצי הטלוויזיה הוא לא בדיוק מאמין, לא נותרו להם הרבה אפשרויות, אלא להצטרף אלינו לפעילות משפחתית מגבשת.

ארבע על ארבע (עם שלושה ילדים!)

זכינו בשיעור נהיגה מזורז ברומנטיקאר, מעין גרסה משופרת ובטיחותית של טרקטורון, שנוסע לאט, אבל בעל עבירוּת שלא הייתה מביישת שום האמר מסוקס. כשמו כן הוא, ובמקום בלב מייעדים את רכבון השטח החשמלי הזה לזוגות מאוהבים, שמקבלים סלסלה עמוסה גבינות עיזים שעדנה אשתו של אייל מכינה; יין; ומפת שבילים עם סימנים מדויקים, שעוזרת להתמצא בנבכי הנחלים, הערוצים והשבילים באזור. מזל שיש גם מושב אחורי שניתן לחגור בו ילדים - אם אתם בני 40+ וכמונו מתעקשים על משפחתיות.

הוא לקח ילד אחד, אני שניים, וכך יצאנו לדרכנו המשפחתית בשני רומנטיקאר, ושלושה ילדים. שלא תגידו שלא אמרו לכם ולא סיפרו לכם: כך בדיוק נראים חיי הזוגיות הרומנטיים אחרי גיל 40. אבל את השקיעה המרהיבה שלמולה נסענו, אפילו שלושת המוסקטרים המתבגרים שלנו לא יכלו לקלקל.

הכי קרוב למקורות. ארוחת הבוקר (צילומים: חגי אהרון)

דרך עפר פראית ומקסימה חצתה שדות ויערות, בכיוון מערב. בדרך פגשנו עדרי בקר ועדרי צאן, שרעו בלי שאיש הפריע את מנוחתם. לפתע חצו את השביל שלושה שועלים שבלי למצמץ נעצרו באמצע הדרך, תקעו בנו מבט נוזף על שהעזנו להפר את הפסטורליה, והמשיכו בדרכם בנחת, מבלי לזכות אותנו במבט נוסף.

הדרך התפתלה במעלה הרכס של הר הגלילי, כשהים התיכון מנצנץ מולנו בגוונים רכים, ומבצר המונפור מזדקר משמאלנו, מצדו השני של העמק. נחל כזיב התפתל מתחתנו, מסתתר מתחת לשמיכה ירוקה ועבה של צמחייה סבוכה, שבינה לבין ארץ השממה שלנו אין דבר וחצי דבר.

כעבור כשעה של נסיעה אתגרית הגענו לחניון של מצפה גורן. השתקנו את הרומנטיקאר, שלפנו מצלמה והנצחנו את הרגע הקסום שבו קרני השמש האחרונות צבעו את המבצר המדהים הזה בגוונים עזים, והעמק כולו החל להשמיע נהמות של סוף היום. מה אני אגיד לכם - זה המקום הכי יפה בארץ. כן-כן, אני יודעת. אמרתי את זה גם על מקומות אחרים. נו, אז מה?

אחרי שטעמנו את הגרסה הרומנטית לטיול שטח, הגיע השלב לנסות גם את האופציה הטבעית של ארבע על ארבע. תודו שזה נשמע מבטיח: "טיול סוסים עם הנץ החמה". מיד התחלתי לפנטז כיצד בעלי היקר מחליק בקלות למגפיו המאובקים של קלינט איסטווד, ושועט מחוץ לחצרות האבירים בדהרות רמות. בפועל, זה נראה יותר כמו המגפיים של ברוך, אבל למה להיות קטנוניים? העיקר הכוונות והסוסים.

אחרי שהוא שימש על תקן של מדריך לנהיגת שטח, התגלה אייל חפר גם כמדריך רכיבה רציני ואחראי. כל אחד מאיתנו קיבל סוס אישי, בהתאם לתכונות האישיות שלו (ברור שאני קיבלתי את הגרגרן המרדן). מצוידים בכובעי רכיבה ובהנחיות ברורות לגבי רכיבת השטח, יצאנו לדרכנו אל תוככי סבך האלונים המקיף את מצפה אבירים מכל עבר.

יוצאים לדרך, אל תוככי סבך האלונים המקיף את המצפה

זה היה רגוע, זה היה שלו וזה היה רומנטי בדיוק כמו שזה נשמע. הסוסים היו ממושמעים (חוץ משלי), והילדים נהנו עד לב השמיים. אפילו בעלי היקר - שסיים את טיול הסוסים הקודם שלו עם גב תפוס, שהוריד אותו מהאוכף למשך עשור תמים - הבליח לעברי חיוכי עונג קלים. עם כל כך הרבה טבע וירוק מסביב, קצת קשה לקלקל טיול סוסים, אז פשוט נהנינו.

זו הייתה חוויה משפחתית מגבשת, לפרקים משעשעת ובתום שעתיים וחצי, ארוחת הבוקר שהמתינה לנו בפתח הצימר הייתה טעימה כפליים. אתם יודעים כמה קלוריות הסוסים הוציאו?

גורמה גלילי

הבעיה הכי גדולה של בחירת צימר מבודד בגליל נחשפת כשהבטן משמיעה אותות מצוקה ראשונים, ומיצי הקיבה מתחילים לעבוד שעות נוספות. מתישהו אחרי שעות בין הערביים הרגועות, בין הג'אקוזי לשקיעה, אתה מבין שעם כל הכבוד למגש הגבינות הגלילי והעשיר, אתה צריך משהו עם בשר לנעוץ בו את שיניך (כולל מנה אחרונה ויין).

ברוב המקרים מגלים שצריך לנסוע שעה וחצי לכל כיוון כדי להגיע למסעדת היוקרה האזורית. בתמורה, האחרונה מקלפת ממך עלות של חופשה משפחתית. למה? כי אם נסעת כל כך רחוק, סימן שתסכים גם לאכול את מה שיגישו לך, וגם לבלוע חשבון מנופח.

ובכן, באבירים הפטנט הזה לא תופס. כיאה למצפה מבודד שרוב חבריו עוסקים בתיירות ומתפרנסים מאירוח, נמצא בין 40 החברים גם המשוגע המתאים, שהשכיל לפתוח במקום מסעדת גורמה, המתבססת על התוצרת המקומית. מתוך אומץ לב ומחשבה הוא בחר לא להשתולל עם תמחור התפריט.

מכל צימר באבירים ייקח לכם 3 דקות להגיע ל"מורל" - מטבח גלילי הנמצא בהאנגר הנושק לגדר של היישוב (רק מבחוץ). הבת של השף והבעלים (ירון קריספין) מתפקדת כפיקולו, הבת של הצלם מהמצפה היא המלצרית. האווירה ביתית וחמה, אבל מצד שני מושקעת מאוד ורצינית.

3 דקות מכל צימר. מסעדת מורל במראה לא אופייני

אז נכון שארוחה זוגית לאור נרות עם יין נשמעת הרבה יותר טוב מאשר ארוחה משפחתית עם ילד אחד עייף, ילד שני שמעצבן את העייף, וילדה מתבגרת שלא מבינה למה היא צריכה לסבול את שני הקטנים. אבל זה מה שהיה, ואפילו הרכב של נבחרת שלמה לא העיב על המנות הנפלאות שיצאו מהמטבח של מורל.

אל תוותרו על חציל רז'אנו, מנה מופלאה עם שכבות נדיבות של גבינת פרמיז'אנו. ואם אתם לא בעניין של בשר, אז לכו בלי להסס על מוסר ים בתנור, עשוי עם לימון כבוש והרבה שום ויין. הסלט הטוסקני - לכאורה מנה סטנדרטית של סלט עגבניות עם מוצרלה - קיבל את הטוויסט המקומי הנכון, והותיר טעם של עוד. גלילי פילה עם עשבי תיבול, פלפלים קלויים וגבינת רוקפור היו כל כך טעימים, ששקלתי ברצינות לקחת אותם גם כמנה אחרונה.

מיטה חמה

בניגוד ליישובים צפוניים אחרים שבהם בעלי הצימרים מתחרים זה בזה, במצפה אבירים המבודד יש שיתוף פעולה הדוק ומלא בין כל הצימרים. אחד מפנה לשני, אחד מחזק את האירוח בעזרת השני, ובסך הכל, ניתן למצוא במקום את כל סוגי האירוח, בכל רמה אפשרית.

במקום בלב של אייל חפר תמצאו אירוח קמפינג (האוהל עליכם, אבל פינת הקפה, המקלחת, המטבח והשירותים - עליו); סוכת אירוח קבוצתית; סוכות רועים מקסימות, המזכירות את האירוח הפראי בספארי באפריקה, רק שאצל חפר הן שתולות בלבו של יער אלונים; ויש גם צימר בוקרים אחד וצימר משפחתי.

שלל אפשרויות לינה

נוסף על כך יש מבחר גדול של צימרים זוגיים או משפחתיים, בסגנונות עיצוב שונים - "אינדיגו" בנוי מאבן; "שמנת" היא סוויטה אחת עם מרפסות המשקיפות לכל עבר; "הבקתות של מרי"; "אגדה של בקתה"; ו"אצל חנהל'ה"  - וזו רשימה חלקית מאוד בלבד.

הרולס רויס של אבירים הוא כמובן "בית באבירים", שלקח את המושג אירוח זוגי עד לקצה העליון שלו, והגדיר מחדש את דפוסי הפינוק (המחיר בהתאם, אבל לא נראה שמישהו מתרגש מזה).

בשורה התחתונה, באבירים תוכלו למצוא מקום לשק שינה ב-50 שקל ללילה וטווח המחירים מטפס בהדרגה עד ל-2,500 שקל.

ואולי איזה סוביניר מהחופשה?

התושבים באבירים באמת חיים בסרט משל עצמם, מנותקים ממה שקורה בשאר העולם. עובדה, כל החנויות שביקרנו בהן היו פתוחות לרווחה אבל לא היה בהן איש. יש סחורה מקסימה, יש קופה עם עודף ולמי שאין מזומן ומעדיף לשלוח צ'ק בדואר, משאירים אפילו מעטפה מבוילת וסומכים עליו שהוא ידאג לשלם אחר כך.

וכך, בטיול הרגלי הפסטורלי שלכם בין בתי היישוב הקטן (קל, כי זה די מעגלי) תוכלו לבקר בחנויות הנמצאות בחצרות של בתי התושבים, ולקנות מתנה קטנה לילד שנשאר בבית (או לסבתא שהתנדבה לעשות בייבי-סיטר, אם אתם אנשים יותר פרקטיים מאיתנו).

ב-"Mandala Lighting", רנטה סינטיגו מוכרת גופי תאורה מעץ בעבודת יד, בצורת מנדלות. במגוון צבעים, בהזמנה מראש (יש תצוגה). 050-6333834

"מעשה בנגר" הוא המקום של ניר הררי, שמייצר כסאות אמריקניים "אדירון-דק" מעץ אורן. כסא-כורסא לגן, בעל מסעדי ידיים רחבים וגב קעור במגוון צבעים. בהזמנה מראש. 052-6448836

"יקב אגדה" של מירל'ה ודני קדר מייצר מבחר רב של יינות פרי. שיכר וליקרים העשויים, בין השאר, מרימון; שקד; פפאיה; צבר; דובדבן; אוכמניות; אננס; תפוז; אגס ותות שדה. נוסף על כך מייצרים יינות תבלינים: נענע, שמיר, פטרוזיליה ומרווה ויינות בטעמים מיוחדים כמו יין מרשמלו. בחנות, שגם היא פועלת בשיטת "עזור לעצמך, קח מה שתרצה ותשאיר כסף בקופה" יש גם ריבות, ממרחים, קרקרים ופינת טעימות. 050-4703818

מירל'ה קדר מציגה את תוצרתה

חצר פתוחה

במסגרת הפסטיבלים שעתידים לשטוף אותנו בחול המועד סוכות, החליטו במצפה אבירים שהגיע הזמן לפתוח גם את החצר האחורית שלהם לטובת כלל עם ישראל. "חצרות אבירים" הוא אירוע המתאים לכל המשפחה, שיתקיים ביום רביעי, 7 באוקטובר, החל ב-12 בצהריים ועד חצות.

חקלאים, יצרני מזון ואמנים מאזור הגליל יתכנסו לחגיגה של אירוח, יין, תרבות ואוכל, שבמהלכה יציגו את תוצרתם בחצרות בתיהם הפרטיים של תושבי אבירים. את כלי הרכב ישאירו המבקרים מחוץ ליישוב הקטנטן (כדי שתוכלו להוציא גם קצת קלוריות בהליכה מחצר לחצר, ומדוכן גבינות אחד לדוכן יין שני).

תבואו, תשתו משהו (אחרי שתמזגו בעצמכם)

במשך המסע הקולינרי יוזמנו המבקרים להתארח בגינות ובחצרות, להכיר את יושבי הבית, לטעום מהתוצרת שלהם ולראות מקרוב את אופי האירוח המשתנה ממקום למקום, מה שאומר שבכל מקום יהיה לפחות צימר אחד פנוי שממנו תוכלו להתרשם כדי שיהיה לכם קל לבחור, לחופש הבא. חגיגת הטעמים תכלול - בין השאר - יינות; ליקרים; גבינות צאן ובקר; ריבות וממרחים; מאפים; דבש; שמן זית ותבלינים.

לצד אלה תוצג תערוכה חדשה במסעדת מורל, הרכבי מוזיקה מקומיים יופיעו במשך כל היום, ויתקיימו טיולים מודרכים.

היקבים שישתתפו בפסטיבל של חצרות אבירים: הרי גליל; שטרן; רמות נפתלי; ברעם; לגזיאל; ענבא; עין תאינה; שניר ועמרם. בין יצרני המזון תוכלו לטעום מהתוצרת של: מקום בלב; בוסתן אברהם; מאפיית בית 77 אמירים; תנילי קרקר; הנוקד; שולמן מתוקים; סבא חביב; הרועה הגלילי; טוטסי  - מאפים ואחרים.

התשלום בכניסה יכלול את כל הטעימות שבדרך: מבוגר - 30 שקל, וילד מגיל 5 - 10 שקלים.

חצרות אבירים במצפה אבירים, טלפון: 054-7978552.

• הבהרה: הכתבת ובני משפחתה התארחו במקומות הנזכרים בכתבה במסגרת פרטית-משפחתית, ולא על חשבון גורם מממן כלשהו.