המחאה האיראנית בטוויטר: כך זה נראה גרפית
גלעד לוטן, ישראלי החבר בצוות פיתוח ליישומים חברתיים של מיקרוסופט, פיתח כלי הממחיש גרפית את התפשטות החדשות בטוויטר בזמן המהומות באיראן
רשת הזעיר-בלוגים Twitter זכתה בתהילת עולם בחודש יוני בזכות התפקיד החשוב שמילאה בעקבות הבחירות באיראן. האופוזיציה ואנשי העם האיראני שמחו על תוצאות הבחירות ואופן ניהולן, השתמשו בה כדי להעביר לעולם מידע על המחאות וההפגנות, ואופן דיכוין האלים על ידי כוחות המשטרה. העדכונים זרמו מהשטח בזמן אמת, על אף
ניסיונות הממשלה באיראן לסנן תכנים "בעייתיים" ולחסום את זרימת המידע אל מחוץ למדינה.
גלעד לוטן, מפתח ומעצב ב-Microsoft Startup Labs, צוות מומחים המפתחים יישומים חברתיים עבור מיקרוסופט, פיתח כלי ויזואליזציה הממחיש את אופן התפשטות העדכונים בנוגע לתוצאות הבחירות דרך טוויטר - וזה מרשים.
מהפכת ההודעה החוזרת
הכלי הוויזואלי מאפשר לשחזר כיצד הופצו גלי המחאה בזמן אמת בין משתמשי טוויטר, ומבהיר עד כמה קשה לחסום הפצה של מידע המתפשט באופן מבוזר על ידי משתמשי קצה. בדברי ההסבר שלו לפרויקט, כותב לוטן כי המהפכה האמיתית היא האופן בו המדיום מאפשר לאנשים להפיץ את החדשות בנושאים הקרובים ללבם. האופן בו משתמשים הופכים לסוכני הפצה של חדשות ולמעורבים גלויים בתהליך הפרסום (בניגוד למשלוח כתבה במייל, למשל) היא הבשורה האמיתית, לדעתו.
לוטן עשה שימוש ב-Processing, שפת עיבוד המבוססת על קוד פתוח, כדי להציג 372 "שיחות" שנערכו בטוויטר בין ה-14 ל-24 ביוני השנה. הפרויקט, הקרוי ReTweet Revolution, ממחיש את אופן התפשטות המסרים מאיראן באמצעות הפצה חוזרת (Retweet). הוויזואליזציה מתחילה בלילה
שלאחר יום הבחירות באיראן ומסתיימת עם שוך המחאה העיקרית. כל עדכון בטוויטר (tweet) משויך לדיון מסוים על פי הקשרו.
באמצעות ההמחשה הוויזואלית ניתן לראות כיצד מסרים שמקורם באיראן זכו לחשיפה מוגברת כאשר הופצו מחדש על ידי משתמשים פופולריים בטוויטר, אשר להם עוקבים רבים דוגמת הבלוג המשפיע "האפינגטון פוסט", הקומיקאי והסופר הבריטי סטיבן פריי, אנשי הניו יורק טיימס ואחרים.
ליבה צהובה
המסך הראשי של היישום שפיתח לוטן מורכב מעמודות המייצגות דיון ומתפתחות באופן דינמי על רצף של זמן, על פי שחזור המאורעות של אותם ימים. ככל שעמודה גבוהה יותר, כך הדיון שהתנהל במסגרתה גדול יותר. כאשר לוחצים על עמודה מסוימת, מקבלים מבנה דמוי כוכב אשר במרכזו ליבה צהובה – המייצגת את ההודעה המקורית שהופצה על ידי משתמש טוויטר. שאר הנקודות הלווייניות מייצגות הודעות שהופצו בעקבות ההודעה המקורית – בין אם מדובר בהפצה חוזרת או דיון על ההודעה המקורית.
לוטן אומר כי בעוד ההשפעה של טוויטר על המוראל של המפגינים באיראן אינה ידועה (ומן הסתם האפקט העיקרי של טוויטר היה בהפצת מידע על המחאה מחוץ לאיראן), אין לו ספק כי המאפיינים הייחודיים של טוויטר עודדו דיון מבוזר בנושא ההפגנות בהיקף חסר תקדים ובהשתתפות אנשים מכל רחבי העולם.
לדברי לוטן, המעקב אחר התפשטות של מסרים בטוויטר בזמן המחאה באיראן היה קשה במיוחד, שכן רבים מהמפיצים החוזרים של עדכונים מתוך איראן השמיטו את זהות מפרסם ההודעה המקורי על מנת להקשות על שלטונות איראן לזהות את מפיצי המידע.
המוקד הראשי
ההודעה הפופולרית הייתה של ג'ים סקוויטו, כתב החוץ של רשת ABC על כך שמועמד האופוזיציה מוסווי ביקש מחכמי הדת להוציא פסקי הלכה נגד בחירתו מחדש של אחמדיניג'אד. במקרה זה, אין מקור להודעה מתוך איראן - הנקודות במעגל החיצוני מייצגות משתמשים אשר הפיצו מחדש את ההודעה. ההודעות מחוץ למעגל הן דומות למסר המקורי, אך לא ניתן לייחס להן קשר ישיר אליה – בין אם הן היו המקור לעדכון של כתב ה-ABC או שהופצו בעקבותיה.
ביזור מאסיבי
בדוגמה זו ניתן לראות הפצה של מידע אודות כתובות IP של שרתי פרוקסי, אשר ניתן להשתמש בהן בתוך איראן כדי לעקוף את ניסיונות החסימה של המשטר. מפיץ ההודעה המוקדמת ביותר בהקשר זה שאותר היה mandelbrot5. הקווים בין הנקודות מייצגים הודעות, שיש קשר ביניהן, אך המפיצים שלהן לא ביצעו הפצה ישירה של ההודעה המקורית (retweet) – גם במקרה זה כדי להקשות על המשטר האיראני להתחקות אחר מקור המידע.
ביזור מתוחכם
תמונה זו מתאריך מאוחר יותר ממחישה את התחכום שאפיין את המשתמשים שהפיצו עדכונים אודות איראן ככל שהם הלכו והשתכללו. בדוגמה זו, לא ניתן לזהות כל מקור ברור לדיון והקשרים בין הנקודות רופפים ביותר במכוון. המשתמשים למדו לבצע הפצה חוזרת של עדכונים עם התחילית RT from Iran מבלי להסגיר את מקור ההודעה.
עוד חורים ברשת - הבלוג של גל מור
