המזרחי החדש

"אולי יש אנשים שיגידו שזה שאני עושה את היכל התרבות זה יהיר ושחצני, אבל זה ממש נכון. יש לי קהל שמלווה אותי ואוהב אותי, אז מגיע לו מופע איכותי, שיכול להכיל כמות גדולה של אנשים. זה לא יומרני, לדעתי. בעזרת השם גם אעשה יום אחד קיסריה, למרות שמבחינתי, גם מועדון של 600 איש זה אותו דבר".

פריחת הזמר המזרחי, שמסתמנת כטרנד המוזיקלי הישראלי המרכזי, אם לא היחיד, של השנה החולפת, מעמידה את כוכביה החדשים בצומת דרכים חדש. קיסריה, היכל התרבות, פסטיבל ערד - כל אלה משדרגים את מעמדם לאין שיעור, אבל בינתיים הם לא יכולים להרשות לעצמם להפסיד את מכונות הכסף האמיתיות: אירועים, הפלגות, רינגטונים וכל החאפלה הרווחית הזו.

דודו אהרון (24) מצליח לפסוח על שלל הסעיפים הללו ומתברר שכמו רוב הדברים בקריירה שלו עד כה, זה די קל. כנציג הדור החדש של הז'אנר, מי שנולד לתוך תור הזהב הזה, הוא גם לא יספר לנו על דלתות שנטרקות או על ייאוש מול עורכים מוזיקליים.

אהרון. נולד לתוך תור הזהב הזה (צילומים: כפיר חרבי)

רק לפני שנתיים הוציא את הסינגל הראשון שלו, "היחידה שלי", שהפך בן לילה ללהיט בתוכניות הרדיו המזרחיות ושובץ באלבום הבכורה "אהבה ראשונה", שיצא זמן לא רב לאחר מכן.

היום, מדווחים לנו מסלקום, הוא האמן החמישי בארץ במכירות סלולריות של מוזיקה, והלהיט שלו "לא דומה" הוא השיר השביעי בהורדות בשנה העברית האחרונה - מה שאומר שאהרון גרף קרוב למיליון שקל רק בהכנסות מסלולרי.

עכשיו זה הזמן להודות לבורא עולם

ערב יציאת אלבומו השני, "הכל זה מלמעלה", רגע לפני שיעלה על במת "ווליום ערד", הוא עומד בפני השקה חגיגית בהיכל התרבות בתל אביב, בזמן שאצולת הרוק'נ'רול המקומי מצליחה בקושי למלא את הבארבי.

עכשיו זה הזמן, כמובן, להודות לבורא עולם: "על כל רגע בקריירה שלי אני מודה לאלוהים. זה לא עניין של מה בכך. בתוך שנה להגיע לסוג של מעמד, זה מדהים. אני חושב שיש לי מזל. אילון בן יוסף אמר לי בתוכנית שלו שאלוהים אוהב אותי. בכלל, אני אחד כזה שהכל מסתדר לו".

מעולם לא הרגשת קיפוח?

"אני לא חש את המאבק הזה, ברוך השם הלך לי די חלק".

אהרון מודע לכך שאולי הוא פחות מפורסם ממושמע, אבל לכך נגיע בהמשך. בינתיים דומה כי הוא מוכן לעבוד על כך בתנאים שלו ועל פיהם הוא לא חייב להיות טווס כמו קובי פרץ, שרמנטיל כמו משה פרץ, או סנסציונר כמו אייל גולן - הוא יכול להמשיך להיות הילד הטוב והעדין מקריית עקרון.

אותו ילד שאייל גולן עשה ג'סטה לאביו כשהסכים להופיע במסיבת בר המצווה שלו, שהתחילה להחדיר לתודעתו כי יום אחד גם הוא יהיה זמר: "אבא שלי, משה, הוא דמות ידועה בעיר, כי הוא חבר הנהלה של הפועל מרמורק ושחקן עבר בקבוצת כדורגל של קריית עקרון.

אבא שלי היה לוקח אותי לחנויות של קסטות

הוא ואייל מכרים טובים, ובתור חבר, אייל הסכים להופיע בבר מצווה שלי והעלה אותי על הבמה לשיר איתו את 'לא לשחק עם לב של גבר'. ואז, רואים את זה גם בווידאו, אייל הסתובב לקלידן ואמר לו, 'ראית איך הילד הזה שר?' אחרי האירוע הוא אמר לאבא שלי שאני אהיה גדול. מאז רציתי להיות זמר".

הוא יכול להמשיך להיות הילד הטוב והעדין מקריית עקרון

שרת לפני כן?

"כן, בבית הכנסת. יש לנו את המורי, אחרי בית הספר, ואנשים קנו פרקים בספר תורה כדי לשמוע אותי שר. אחרי זה אבא שלי היה לוקח אותי לחנויות של קסטות וקונה לי זוהר ארגוב, חיים משה, ישי לוי, שאלמד מהמוזיקה הכי טובה. הוא עיצב לי את הטעם".

הוא רצה שתהיה זמר?

"הוא תמך בי, אבל בהתחלה הוא בכלל חשב שאהיה כדורגלן. אבל מבחינתו העיקר שאהיה הכי טוב במה שאעשה. אחותי היתה זו שדחפה אותי לבמה. היא היתה זמרת, היא הפסיקה עם זה בינתיים, כי יש לה פחות אש למקצוע והיה לה קשה.

"כשהייתי בן 17 היא שרה במועדון מחולות תימן ברחוב המסגר בתל אביב. פעם אחת היא שכנעה אותם להעלות אותי לשיר. הם חשבו שאני נראה כמו ילד ושלא אסתדר עם הקהל, אבל בסוף שרתי שם כל שבוע חצי שעה. למרות שאני ביישן, אני אוהב קהל. יש שני דודו. יש את הביישן והצנוע שאת יושבת איתו עכשיו, ויש את דודו שעל הבמה. שם אני בן אדם אחר".

מחולות תימן? זה שם אמיתי?

"כן, זה מקום שבו עברו יואב יצחק, מרגול ואייל גולן. יש שם אחוות תימנים. מה זה אומר להיות תימני? אלה אנשים חמודים וחמימים. אני תימני מודרני, אני לא כל כך במסורת, אבל אני מאוד גאה להיות חלק מהעדה הזו. אנחנו מאוד מוזיקליים, זה מתחיל בתורה ובסלסולים. לא סתם אומרים שתימני הוא או זמר או אמרגן".

"לא פסלתי על הסף את האפשרות של להקה צבאית"

באחת מהופעותיו במועדון התגלה הזמיר החדש על ידי מפקד משמר הגבול, שדרש כי יבוא לאודישנים ללהקה צבאית, מקום שבו הוא עתיד לבלות את שלוש השנים הבאות: "אני בא ממשפחה שיצאו ממנה קצינים, יש לי דוד אלוף משנה באכ"א ואבא שלי בטח היה רוצה שאהיה לוחם, אבל לא פסלתי על הסף את האפשרות של להקה צבאית. אמא שלי, בכל מקרה, שמחה שאני לא הולך לקרבי".

בזמן שאהרון זימר הללויות, יליד קריית עקרון אחר, יהודה סעדו, התדפק על האודישנים של תוכנית בשם "כוכב נולד 3", ולבסוף זכה בה. לאהרון לא היה ספק ששניהם יעשו זאת יום אחד: "יהודה ואני למדנו יחד, וכששמעתי שהוא הולך לתוכנית הזו אמרתי לו שהוא בטוח יזכה. התחלתי אז כבר דרך, במועדונים. זו הדרך של אייל גולן ושרית חדד, שעשו אותה לפניי. אני לא פוסל את 'כוכב נולד', זו אחלה תוכנית ואחלה מדיה, אבל אני מעדיף לעלות במדרגות ולא במעלית".

אתה עוד בקשר עם סעדו?

"הוא קצת התרחק כי הוא התחתן והביא ילד, אבל אנחנו עדיין מדברים על עבודה והופעות. אני חושב שפספסו אותו אחרי התוכנית, אבל עדיין היא עשתה לו שירות גדול. בדיוק דיברתי איתו על זה לאחרונה ואמרתי לו שבעיניי, הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה".

עם שחרורו מהצבא אהרון כבר היה כוכב עולה, זמר הבית במועדון אדום 6 ובבת עינו של בעל המועדון, אייל מלכה, שלימים הפך למנהלו האישי: "יש משהו מדהים באישיות שלי, אני רואה אדם וישר מרגיש אותו. לא היה לאייל ניסיון בהפקה או ניהול, אבל הוא מכיר את הז'אנר, וישר אמרתי לו, 'אני שלך, אני איתך, נעשה את הדרך הארוכה הזו'".

"'כוכב נולד'זו אחלה תוכנית אבל אני מעדיף לעלות במדרגות ולא במעלית"

צריך הרבה אמון כדי לעבוד ככה עם מישהו.

"נכון, ואייל שבה אותי בקטע של הבתוליות שלו. הוא לא חווה הצלחה כזו בעבר, והוא רצה שזה יקרה איתי. כשהשתחררתי מהצבא התחלנו לחפש חומרים לאלבום ולא מצאנו שום דבר, אז הסכמתי לחשוף שירים שאני כתבתי. זה לא היה לי קל, אבל בסוף יצא שהכל מילים ולחן שלי, וזה לא נפוץ, אצלנו במזרחי בדרך כלל המבצעים לא כותבים".

כל השירים שלך על הם אהבה?

"כן, הם על החברה שלי, יסמין, אנחנו ביחד מגיל 17".

אתם גרים יחד?

"לא, היא גרה בגדרה ואני ברחובות. לפי המסורות של המשפחות שלנו, לא גרים ביחד לפני החתונה. אני גם מסורתי וחשובה לי צניעות בבחורה, וככה לכל אחד יש את החיים שלו. היא עובדת בבנק ואני מופיע, היא גם לא מגיעה איתי להופעות".

"גל אפל אמר לי שאני לא צריך סטייליסט"

אחד משדרי הרדיו שאחראים לפריצתו של אהרון הוא אליקו מרדיו לב המדינה, והוא גם מי ששידך את דודו לקובי פרץ לכתיבת אחד הלהיטים הגדולים שלו, "בן של מלך": "אהבתי את קובי מילדות, וכשכתבתי את זה חשבתי על היכולת הווקאלית שלו וגם על האישיות שלו. קובי מאוד רגיש, אנחנו דומים באופי. הוא מאוד חמים, רומנטיקן. גם אני רגיש בטירוף. שיר שמצליח ושכתבתי, הוא עדיין שלי ומשרת אותי ועושה לי טוב, וזה משמח אותי".

לא מבאס אותך שזה שיר ענק, ולא כולם יודעים שהוא שלך?

"לא, מי שצריך לדעת יודע".

קריירת הכתיבה המשיכה עם "מתוקה", שכתב לליאור נרקיס, יחד עם החבר משה פרץ: "הכרתי את משה עוד בקריית עקרון דרך חברים משותפים ואני פשוט מת עליו. אני יכול להתקשר אליו באמצע היום ולשאול אם הוא רעב, אם הוא רוצה שאכין לו משהו לאכול. וכשאני רואה אותו בטלוויזיה, אני מרגיש כאילו זה אני. שנינו עוברים תהליך מקביל עכשיו, אבל אין בינינו תחרות. זה לא אצלי הדברים האלה. זה לא בבית ספרי".

אתה עשיר היום?

"אני עובד, ברוך השם, ובא על שכרי. אני מאוד לארג' בכסף. אני אובססיבי לבגדים, בכל יום תראי אותי בזארה, כי בעיניי זמר צריך למכור את עצמו גם בלבוש. גל אפל אמר לי שאני לא צריך סטייליסט".

וחוץ מבגדים?

"יש לי כסף ועוד אשקיע אותו. השאלה היא במה. אני לא רוצה מרצדס למשל, אני מעדיף לקנות בית ליד ההורים. או להיות שותף במסעדה שאנהל הכל, אבל רק מאחורי הקלעים. שותף שקט. משהו עם אוכל עממי. לא מסעדת פועלים, מקום ברמה, אבל עממי".

באלבומו הראשון חידש את "הכוכבים דולקים על אש קטנה" של משינה, אחת הלהקות האהובות עליו. אהרון אומנם גדל על חיים משה, אבל מצא מקום בפלייליסט של חייו גם לשלמה ארצי, בועז שרעבי, יהודה פוליקר, ואפילו קרייג דייוויד ומריה קארי.

החלום שלו הוא להקליט דואט עם מוש בן ארי. בינתיים עשה זאת עם האם המייסדת - זהבה בן, שהקליטה עימו את השיר "פעם בחיים" ותגיע להתארח בהופעה בהיכל.

"אני מעריך את זהבה מאוד, היא מהגדולות שהיו פה. היא מאוד חביבה, חמימה. אנשים לא יודעים כמה הלב שלה עדין, היא עדינה ברמות. הגרון שלה זה משהו שאי אפשר להסביר במילים מבחינת העוצמות. אולי ברמת הניהול היה איתה פספוס, אבל היא תמיד תהיה פה. כבוד הוא לי לארח אותה".

•  עוד על דודו אהרון, קבוצת הכדורגל אותה הוא אוהד והקשר עם המעריצים, בגיליון פנאי פלוס החדש
  

• לכל כתבות פנאי פלוס