המבקר: ראש העיר סידר 430 אלף שקל לאשתו

לא פחות מ-768 עמודים מקדיש מבקר המדינה לרשויות המקומיות וחושף תמונה קשה על שחיתות ועל חיבה יתרה לכסף. ראש העיר בת-ים, שלומי לחיאני, שכבר כיכב בדו"ח קודם אחרי שקידם את אמו לתפקיד מנהלת ענף גני ילדים ללא מכרז, כשהיא עצמה היתה סייעת, סידר לאשתו "דמי הצלחה" בסך 280 אלף שקלים, ובסך הכל קיבלה 430 אלף.

• לקריאת הממצאים המלאים בדו"ח המבקר - לחצו כאן
  

המבקר יצא גם נגד תופעת "דמי הצלחה" - תשלום לספקים ונותני שירות על-פי תוצאות הבחירות. לינדנשטראוס מציין כי בחלק מהמקרים הסתכמו "דמי ההצלחה" בסכומים הגבוהים באופן ניכר מההוצאה המקובלת בהתקשרויות דומות.

 כך למשל "בת-ים בראש מורם" של שלומי לחיאני, שזכתה ב-10 מנדטים, שילמה לדורית לחיאני, רעייתו של ראש העיר הנבחר, 430 אלף שקלים על ניהול מטה הבחירות. בהסכם שהוצג למבקר נקבע כי ישולם לה שכר חודשי המסתכם ב-150 אלף שקלים וכן "דמי הצלחה" על-פי תוצאות הבחירות, שהסתכמו בפועל ב-280 אלף שקלים.

"הוצאה זו, מעבר לבעייתיות הגלומה בעצם התניית התמורה בתוצאות הבחירות", כתב המבקר, "הינה גבוהה באופן ניכר וחורגת מההוצאה המקובלת בגין מתן שירותים דומים במערכת בחירות לרשויות המקומיות. ההסדר האמור אינו מקובל עלי כלל". בסופו של דבר, הורה המבקר לא לשלם לאשתו של לחאני את "דמי ההצלחה".

הוציאו יותר. ברקת חוגג את הניצחון (צילום: דודי ועקנין)

מלשכת ראש העיר בבת-ים נמסר בתגובה כי העסקתה של לחיאני כמנהלת המטה "חוקית ואושרה מראש על ידי מבקר המדינה. תוצאות הבחירות מעידות יותר מכל על הצלחתה בתפקיד. גב' לחיאני עסקה בניהול הבחירות כשנה והסיעה תדרוש להכיר הכרה מלאה בתשלום דמי ההצלחה, כפי שהדבר נעשה על ידי מבקר המדינה עצמו בעשרות חוזים במערכות בחירות ברחבי הארץ".

ניר ברקת אמנם ניצח בבחירות לראשות העיר ירושלים, אך הוא סיים את הקמפיין בגירעון של כ-4.2 מיליון שקלים. בשל כך נשלל ממנו מימון בגובה 300 אלף שקלים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על ביקורת החשבונות של הסיעות, שהשתתפו בבחירות.

סיעת "ירושלים תצליח בראשות ניר ברקת" הוציאה בבחירות 8.8 מיליון שקלים, אולם הכנסותיה הסתכמו ב-4.6 מיליון שקלים בלבד. עוד מצא המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי הסיעה הוציאה כ-290 אלף שקלים יותר מגבולות החוק.

מבין 1,086 הרשימות שהתמודדו בבחירות לרשויות המקומיות, 174 סיימו את הקמפיין בגירעון. 15 חרגו מתקרת ההוצאות המותרות על-פי חוק, כאשר השיאנית היא סיעתו של ברקת.

ועוד בירושלים: "צדק חברתי" של ארקדי גאידמק היתה זכאית לקבל מימון בגובה כ-430 אלף שקלים, אך כיוון שהסיעה לא מסרה את חשבונותיה ואת הדו"ח הכספי שלה למבקר המדינה, למרות בקשות חוזרות ונשנות, המימון נשלל. מקרה דומה אירע למפלגה בתל-אביב, שם היתה אמורה הסיעה לקבל כ-521 אלף שקלים - אך בשל אותה סיבה היא לא תקבל את הכסף. למעשה, בשתי הערים הגדולות היה יכול איש העסקים להחזיר לעצמו כמיליון שקלים, אילו היה ממלא את הדו"חות.

מי שעוד לא הגיש דו"ח הוא אלוף (במיל') אורן שחור, שהתמודד בתל-אביב. אך במקרה שלו, סיעתו אינה זכאית למימון מהמדינה ולכן לא הופעלה נגדו כל סנקציה.

הוצאות נופחו 

יעקב בורובסקי, ששימש בעבר כיועץ המבקר לענייני שחיתות, מצא את עצמו תחת ביקורת, בשל גירעון שצברה סיעתו בהתמודדות בחיפה. נשללה ממנו השלמת מימון ממשרד הפנים, בגובה של כ-30 אלף שקלים. השלמה של כ-80 אלף שקלים נשללה מיחיאל לסרי, אשר הדיח את ראש העיר הוותיק מאשדוד, צבי צילקר. לסרי גם ייאלץ להחזיר כספים לקופת המדינה, בגלל גירעון והוצאה החורגת מהמותר. קנס של 49 אלף שקלים הוטל על ראש העיר נהריה ז'קי סבג, בגלל גירעון של יותר מ-400 אלף שקל.

הביקורת חשפה תופעה של הגדלה מלאכותית בהוצאות, במטרה למצות את המימון הממלכתי המגיע ולא להחזיר עודפים לאוצר המדינה - או להיטיב עם מקורבים. "אני רואה תופעה זו באור שלילי", כתב על כך לינדנשטראוס. "מי ש'מנפח' הוצאות פועל בחוסר תום לב ופוגע בכספי ציבור שהופקדו בידו בנאמנות. תופעה זו עולה כדי פגיעה בטוהר המידות".  

לבסוף, המבקר מצא סיעות שרכשו ציוד לטווח קצר - מחשבים, מזגנים ואמצעי צילום והקרנת סרטים - במקום לשכור אותו. הדבר מעלה בעיניו שאלות: "אין ידוע מה נעשה בציוד זה בסוף תקופת הבחירות, וקיים חשש שהוא הגיע לידיים פרטיות על חשבון הקופה הציבורית ועל חשבון כספי תרומות".