המדינה: ניקוי הזיהום במתחם תעש השרון - בספק

אחת מתוכניות הבניה הגדולות ביותר של באזור המרכז, במתחם תעש רמת השרון, מתעכבת כבר שנים בשל זיהום הקרקע החמור בשטח. המדינה ביקשה להפקיד תוכנית מתאר לבנייה במתחם, אך בית המשפט המחוזי בתל אביב מנע זאת ממנה, וקבע כי ראשית יש לבצע במקום בדיקה מקיפה של היקף הזיהום בקרקע.

היום (ד') הגישה המדינה את עמדתה בנושא, במסגרת הערעור שהגישו לבית המשפט העליון נגד פסיקת המחוזי. המדינה טענה כי הדרך היחידה לטהר את הקרקע היא לאפשר תחילה את אישור התוכנית ושיווקה. כך, טוענת המדינה, ניתן יהיה להשיג את מאות מיליוני השקלים הדרושים כדי לטהר ולשקם את השטח המזוהם.

התוכנית המדוברת משתרעת על פני שטח של כ-7,500 דונם ונחשבת לתוכנית נדל"ן מבוקשת, שתכלול מגורים, שירותים ומסחר באזור בעל פוטנציאל שיווקי רב. ואולם, מדובר על מתחם שנחשב כאזור רווי חומרים מסוכנים, שחלחלו לקרקע ולמי התהום בשל הפעילות ארוכת השנים של מפעלי תעש במקום.

למרות שכבר לפני עשור שנים הוחלט לפנות את המפעלים ולטפל בזיהום הכבד, בפועל טרם בוצע דבר מלבד סקר זיהום מים (בעלות של כ-17 מיליון שקלים) שממצאיו טרם גובשו. ככלל, הגורמים הרלבנטיים מסכימים כי אין כיום תמונת מצב מדויקת באשר לנזק האמיתי השורר באזור. עמותת אחל"ה, המייצגת תושבים באזור, טוענת כי לפני כל צעד אחר שמטרתו הפיכת המתחם לשכונת מגורים, יש ראשית לבצע סקר קרקע מקיף, שיבדוק מה היקף הזיהום בקרקע והיכן בדיוק הוא מרוכז.

אך בניגוד לעמדתם, הוועדה המחוזית שאחראית על הפרויקט המשיכה בקידום תוכנית הבנייה, והורתה על הפקדתה. צעד זה גרר את העתירה של עמותת אחל"ה ועמותת "אדם טבע ודין" לבית המשפט המחוזי, שלאחריה הוגש הערעור לעליון.

המדינה: בלי מימון - המפעלים והזיהום יישארו במקום

הטענה המרכזית של המדינה היא כי לבדיקת הקרקע והטיהור שלה דרושים מאות מיליוני שקלים, ואין דרך לממן זאת מבלי שניתן יהיה לשווק את הקרקע. אי הפקדה של התוכנית, טוענת המדינה, עלולה לסתום את הגולל על הפרויקט כולו, להשאיר את מפעלי תעש במקומם ולהשאיר - ואף לגרום להחמרה - במצב זיהום הקרקע באזור.

"התניית הפקדת התכנית בביצוע סקר מפורט כבר כעת היא גזירה שעלולה להביא כלייה על הפרוייקט... הפקדת התוכנית הינה הבסיס למקור המימון והתקצוב של הטיהור, שיחזיר לקופה הציבורית את העלויות הנכבדות הכרוכות בטיהור הקרקע והמים", נכתב בשם העותרים.

המדינה מציעה לחלק את השטח לשמונה מתחמי תכנון, וליצור מנגנון הדרגתי של התקדמות הליכי התכנון בהתאם לטיפול בקרקע ובמים. "מנגנון זה מבטיח כי לא תהיה בנייה בשטח קודם לבחינת קיומו של זיהום וטיפול בו, וכן הגנה מירבית על כל שטח שייבנה מפני סיכונים פוטנציאליים".

אדם טבע ודין: לפני שמתכננים - לבדוק איפה מזוהם

עו"ד עמית ברכה, סמנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין" שעתרה נגד תוכנית הבנייה, מתרעם על עמדת המדינה. "אנו תמהים שהמדינה משקיעה משאבים בהליכים משפטיים מיותרים והודעות יחצ"ניות לתקשורת, במקום למלא לאלתר את החלטת ביהמ"ש המחוזי, לערוך סקר קרקע מקיף, ולנקות את הזיהום הקשה שיצרה במשך שנים", אמר.

לדבריו, בכל מקום בעולם כשנוצר זיהום אי אפשר לנקות את השטח חטיבות-חטיבות כי הזיהום מחלחל ונע בשכבות הקרקע. גם אם אזור מסויים נקי, הוא אומר, התושבים עלולים לסבול מהזיהום בקטע השטח הסמוך.

אבל במישור העקרוני טוען ברכה, המדינה היא שיצרה את הזיהום והיא אחראית לנקות את השטח. ברור לו שגם אם המדינה תוציא כסף לעשות סקר קרקע מקיף, היא תגלגל את העלות במחיר הקרקע שתשווק לקבלנים וליזמים, כך שלמעשה לא היא תישא בעלות תיקון הנזק לו גרמה. "בכל מקום בעולם - כשהמדינה מזהמת, היא משלמת", אמר.

לדבריו, "אדם טבע ודין" התנגדה לתיכנון המפורט שביקשה המדינה לקדם, משום שהוא קובע מראש היכן יוקם בית ספר והיכן יסלל כביש - וזאת מבלי לדעת מראש איפה הקטעים המזוהמים יותר ואיפה הקטעים המזוהמים פחות; איפה רצוי לבנות בניין ואיפה רצוי להעביר כביש. "אם אתה לא עושה סקר מקיף, אתה לא יכול לדעת האם הייעודים שסימנת יכולים להתקיים במציאות. "צריך לדעת מה היקף הזיהום ואיפה הוא ממוקם - וצריך לעשות סקר על כל השטח. את ייעודי הקרקע אפשר לקבוע רק אחרי קבלת תמונה מלאה של היקף הזיהום ומיקומו", אומר ברכה.

מעמותת אחל"ה נמסר כי עלותו של סקר קרקע היא אחוז אחד בלבד משווי הקרקעות שישווקו. "המסקנה העגומה מהסיכומים שהגיש מנהל מקרקעי ישראל לבית המשפט היא כי המדינה ממשיכה להתנער מאחריותה כלפי הציבור, ובמקום לטפל בזיהומים שיצרה היא מהלכת אימים על בית המשפט, כאילו פינוי התעש תלוי אך ורק במלוי תביעת אחל"ה ואדם טבע ודין - שקיבלה תמיכה גורפת בבית המשפט המחוזי".