למה צה"ל צריך 1.5 מיליארד שקל?

דרישת מערכת הביטחון לתוספת של מיליארד שקלים וחצי לתקציב הדו שנתי, בעקבותיה נדרשו משרדי הממשלה לקץ בתקציבם, נובעת מרצון לנצל הזדמנויות שנוצרו לחיזוק עוצמתו של צה"ל בשני תחומים: יכולת הפעלת שריון ביבשה ו"טיפול" באיומים רחוקי טווח המוגדרים "מהמעגל השלישי".

בתחום היבשה מבקש צה"ל להצטייד בכמות גדולה של נושאי גייסות משוריינים (נגמ"שים - ר.ב.י) מדגם נמ"ר. הנגמ"שים האלו, שפותחו בצה"ל ובתעשייה הצבאית על בסיס טנק המרכבה, הוכחו כיעילים ביותר מבחינת יכולות הלחימה ומבחינת ההגנה שהם נותנים ללוחמי החי"ר המשתמשים בהם.

השבוע יחנוך צה"ל גדוד ראשון המצויד בנמ"ר בחטיבת גולני, ובכוונת הצבא להצטייד במהירות במאות נגמ"שים כאלו עבור חטיבת גולני ועבור חטיבות החי"ר האחרות כדי שיהיו זמינים, אם צה"ל יצטרך לטפל באיומים קרובים, בדרום ובצפון.

נתח אחר של התוספת נדרש להצטיידות במערכת "מעיל רוח", להגנה על צוותי טנקים ונגמ"שים

מפני טילי נ"ט ואיומים אחרים. המערכת עברה ניסויים שהוכחו כמוצלחים ביותר, ולכן הוחלט להאיץ את ההצטיידות בהם, למרות שמחיר מערכת אחת הוא כ-200 אלף שקל. בנוסף, הוחלט להצטייד במערכות שיעניקו ליחידות היבשה של צה"ל יכולת לחימה משופרת.

בתחום האיומים הרחוקים - "במעגל השלישי" - מבקשת מערכת הביטחון לפתח ולהצטייד במהירות באמצעי לחימה חדישים לשימושים שונים ולפתח את תחום החלל. הצורך בהוצאה מיוחדת לעניין זה נובע מההערכה כי איראן כבר למעשה נמצאת על סף היכולת הגרעינית הצבאית, וכי יש להתכונן במהירות להתמודדות עם יכולת זו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שלישראל יש יכולת ייחודית ויתרון יחסי בייצורם.