כביש 6: הורדת המהירות אינה מונעת הרוגים
בניגוד לתכניות המשרד לביטחון פנים - למרות שאגף התנועה במשטרה מדווח כי הצליח להוריד את המהירות הממוצעת בכביש 6, מספר תאונות הדרכים הקטלניות לא השתנה
האם אכיפה מוגברת של עבירות מהירות, מפחיתה את מספר תאונות הדרכים? בדיקת ynet מגלה: הנתונים בשטח מוכיחים שלא. בעוד מספר חודשים, תחל זכיינית פרטית בהתקנת 60 מצלמות אכיפה דיגיטליות, מהן 40 מצלמות מהירות ו-20 מצלמות רמזור. המצלמות, שיותקנו בכל רחבי הארץ על-פי הנחיות אגף התנועה במשטרה, אמורות להפחית את מספר התאונות הקטלניות ב-20% - ואף יותר.
אלא שכלל לא בטוח כי היעד אותו הציג המשרד לביטחון פנים, אכן בר-השגה. עדות לכך אפשר למצוא בנתוני תאונות קטלניות בכביש 6, הכביש המהיר במדינה: מבדיקה שערך ynet עולה כי למרות הגברה משמעותית של אכיפת עבירת המהירות לאורך הכביש הארוך, לא נרשמה כל ירידה במספר התאונות הקטלניות. עד ספטמבר 2009 אירעו שבע תאונות קטלניות בכביש - מספר דומה לזה שנרשם במהלך כל שנת 2008. זאת ועוד: על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד חודש יולי השנה אירעו בכביש יותר תאונות עם נפגעים מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. 
כביש 6: המהירות ירדה, מספר התאונות הקטלניות לא השתנה (צילום אילוסטרציה: מישל דור)
"מהירות מהווה 60% מהתאונות"
זה לא סוד שמשטרת ישראל מפנה מאמצים נכבדים לאכיפת עבירות מהירות. למעשה, כל הגופים העוסקים בבטיחות בדרכים קובעים כי מהירות מופרזת, היא אחד הגורמים העיקריים לתאונות. בדו"ח שפרסמה לאחרונה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נקבע כי מהירות היא גורם עיקרי לתאונות, גם כאשר התאונה נגרמת בגלל סיבה אחרת, כמו למשל סטייה מנתיב. כך הסבירו זאת ברשות: "עלולים להיות מצבים בהם מהירות גבוהה מדי, לא אפשרה לנהגים להספיק לבלום, או שהניעה אותם לקבל החלטה לנסות ולהשלים את חציית הצומת בגלל החשש שלא יספיקו לבלום".
בדיון שנערך לפני מספר חודשים בוועדת הכלכלה, הציג ראש אגף התנועה, ניצב אבי בן-חמו, עמדה דומה: "אני מכיר את המשפט המפורסם שאומר שהמשטרה מחפשת את הגרוש מתחת לפנס, ואוכפת רק עבירות מהירות כי זה יותר קל לאכוף... העמדה המקצועית היא, שמהירות היא אחד הגורמים המובילים בתאונות דרכים... גם אם התאונה נובעת מסיבות של סטייה מנתיב או מסיבות של הסחת דעת או מכל סיבה אחרת, היא עדיין משולבת בנושא של המהירות והתוצאה שלה היא קטלנית...". בן-חמו הבהיר גם כי "לדעתי, מהירות מהווה 60% מהתאונות".
"מהירות הנסיעה ירדה ל-117 קמ"ש"
באותה ישיבה, הציג בן-חמו את כביש 6 כדוגמה להצלחת האכיפה בהפחתת מהירות הנסיעה: "נכנסנו לאכיפה מאסיבית בכביש 6. המהירות המותרת שם היא 110 קמ"ש. פרסנו שם פריסה אדירה, ועובדה שהמהירות הממוצעת ירדה ל-117 קמ"ש... זאת דוגמה של כביש שהתשתיות בו טובות מאוד, ואין בו ניגודים כתוצאה מחציית צמתים. וראה זה פלא, כמעט 33 הרוגים בכביש הזה מאז פתיחתו. מאז שהתחלנו לאכוף בכביש מהירות הנסיעה ירדה ל-117 קמ"ש".
אלא שלמרות דבריו של בן-חמו, התוצאות אינן עולות בקנה אחד עם ההבטחות והתיאוריה. על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מאז תחילת השנה אירעו בכביש שבע תאונות קטלניות, בהן נהרגו שבעה בני אדם. לשם השוואה - בכל 2008 אירעו בכביש שש תאונות קטלניות, וב-2007 נרשמו שלוש תאונות קטלניות בלבד. גם בסך התאונות עם נפגעים אי אפשר למצוא עדות להשפעה חיובית של האכיפה המוגברת והורדת מהירות הנסיעה: עד יולי אירעו השנה בכביש 6 לא פחות מ-29 תאונות עם נפגעים. בתקופה המקבילה אשתקד אירעו באותו כביש רק 23 תאונות עם נפגעים. איך יתכן אם כן כי הגברה משמעותית של האכיפה, לא הביאה לירידה דרמטית במספר התאונות עם נפגעים?
"המחיר יהיה כבד מאוד"
תשובה אחת לשאלה מדוע מספר התאונות הקטלניות בכביש 6 אינו יורד, אפשר למצוא בכביש עצמו: אורכו ונפח התנועה בו גדלים בהתמדה. אלא שדווקא האירועים המשמעותיים ביותר בהתפתחות הכביש אירעו מחוץ לטווח הבדיקה: בדצמבר 2007 נפתח הקטע הדרומי, וביולי האחרון נפתח הקטע הצפוני. אמנם אין ספק כי לצמיחת מספר המכוניות הנעות בכביש מדי יום יש השפעה על רמת הבטיחות, אך לנוכח התבטאויותיו של בן-חמו - בדבר "אכיפה מסיבית" - אפשר לצפות לירידה משמעותית במספר התאונות.
ויש גם תשובה נוספת. "ישנה מהירות שהיא מעבר למה שהחוק מתיר, וישנה מהירות שלא מתאימה לתנאי הדרך. גם אם נוסעים בציר מסוים שהמהירות המותרת בו היא 90 ומכל מיני סיבות - גשם, ערפל או עבודות בכביש - מצופה מנהג שיתאים את המהירות לתנאי הדרך. אם לא יתאים את המהירות לתנאי הדרך והוא יעשה שגיאה, המחיר יהיה כבר מאוד", כך אמר בן-חמו לוועדת הכלכלה בעבר.
במלים פשוטות: חלק מהתאונות מתרחשות בגלל מהירות מופרזת ביחס לתנאי הדרך - מהירות שבהחלט יכולה להיות במסגרת החוק, אך פשוט אינה מתאימה הכביש או ליכולתו של הנהג לשלוט במכונית. מה שבן-חמו לא אמר לחברי הוועדה, הוא כי אכיפה - אנושית או דיגיטלית - יעילה בעיקר במקרים של נהיגה במהירות מופרזת ביחס לחוק. במקרים של מהירות מופרזת ביחס לתנאי הדרך, יכולת האכיפה של המשטרה מוגבלת מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
