החוקרים הופתעו: "החשוד מוכן לדבר על הכל"

"איך את יכולה לעזור לי?" שאל העבריין הבכיר שמואל (שם בדוי) את החוקרת רב-פקד רוויטל אלמוג-קקוב - והצית את הדמיון בעיניהם של חוקרי היחידה המרכזית במחוז המרכז. כבר קרוב לשנתיים שהם עובדים על פרשיית סמים גדולה והנה פתאום אחד הברגים החשובים במערכת המשומנת מבקש עזרה, ולהם זה ברור - הוא רוצה להיות עד מדינה.

כמה דקות לאחר מכן נכנס בריצה ראש מפלג החקירות, סגן-ניצב עופר מועלם, למפקד היחידה, ניצב-משנה אבי נוימן, וצעק: "נוימן יש התפתחות". המפקד, שכבר ידע הרבה חקירות רצח וסמים בחייו, לא הבין תחילה במה מדובר, ואז מועלם התחיל לשפוך: "שמואל מוכן לדבר על הכל".

עיניו של נוימן זרחו מהפתעה ואושר גם יחד. הוא ידע שיש לו סיפור ענק ביד, עם ראיות חזקות שכוללות הקלטות וצילומי וידאו, אבל לעד מדינה בסדר גודל של שמואל הוא לא ציפה בתיק הזה. כך הסתיימה החקירה שנפתחה במטרה לסכל הברחת 108 קילוגרם קוקאין מפנמה לישראל, בפיתרון שני מקרי רצח משנת 2001.

"הוא כנראה בא מוכן מהבית להיות עד מדינה", סיפר גורם המקורב לחקירה, כשהוא רומז לשני אירועים שבהם שמואל נחטף, הוכה ונדקר על-ידי שני עבריינים אחרים לאחר שמשלוח סמים בושש להגיע.

גם המפכ"ל היה בסוד העניינים 

הידיעה על רצונו של שמואל להפוך לעד מדינה הגיעה גם לשולחן מפקד המחוז, ניצב ניסים מור, ומשם ללשכת המפכ"ל, רב-ניצב דודי כהן - שהבין גם הוא שקיבל מתנה לחגים. כמה ימים לאחר מכן הוא הגיע בעצמו למשרדי היחידה המרכזית ברמלה כדי לראות מקרוב כיצד מטפלים החוקרים באתרוג שנפל לידיהם.

עד המדינה - יעד מוכר מאוד למשטרה בצפון ועוד יותר מוכר לעבריינים - היה האדם האופטימלי לשמש כעד מדינה בחקירה. הוא היה למעשה החוט המקשר בין "המייבאים" שישבו בחו"ל לבין "המשקיעים", הלא הם ארגוני הפשע שישבו בארץ. "הוא ידע מי הזמין מה, כמה שילם, וידע לחבר לנו בין כל הקלטה והקלטה שהיו לנו ובהן דיברו העבריינים בקודים", אמר גורם בכיר במשטרה.

בקשתו של העבריין לקבל מעמד של עד מדינה עברה מהר מאוד למשרד המשפטים וקיבלה את אישור הפרקליטות תוך התחייבות שהוא ימסור את כל המידע הפלילי שבידיו. שמואל הבטיח גדולות ונצורות לחוקריו ולא איכזב: הוא חשף בפניהם את כל מה שידוע לו על הרצח המשולש של רפי וייצמן, שרון מוסאי ודוד בן-מרגי, שנורו למוות בחוף שלדג בטבריה בשנת 2001, ועל רצח אייל שטרית שאירע חודשיים לאחר מכן.

שמואל סיפר לחוקרים איך היה בבית שבו הועברה לחשודים ברצח מזוודה שהכילה את הכסף שהגיע להם על עבודתם, ואיך התוודה בפניו אחד מהם על המעשה. בימ"ר מרכז המשיכו בינתיים לשחק את המשחק והביאו אותו להארכות מעצר נוספות בבית המשפט, תוך שהם מטיחים בו האשמות כבדות.

אלא שבאחד הדיונים קם סנגורו וביקש מהשופט לחייב את המשטרה לומר לו אם הלקוח שלו הוא עד מדינה או לא. ככל שהתקדמה החקירה הבינו החשודים הרבים כי שמואל הפך לעד מדינה, לפי השאלות המכוונות היטב שהפנו אליהם השוטרים. בני המשפחה ועבריינים רבים שהגיעו לבית המשפט נדהמו אף הם למשמע הידיעה ששמואל, שנחשב לעבריין כבד, החליט לעבור לצד השני. זמן קצר לאחר מכן, אחרי שבמשטרה הבינו שכל החשודים "עלו" על שמואל, החליטו לפנות את בני משפחתו מביתם ולהגן עליו במקום מעצרו.

מחטטים בזבל 

החוקרים מודים גם היום כי כאשר החלו לעקוב אחרי רן שבי, המכונה על-ידם "המהנדס" משום שהיה אחראי להרכבת הרמקולים שבתוכם הוסתרו הסמים, לא האמינו שהבחור התמים למראה יכול להיות מעורב בהברחת סמים ענקית לישראל.

אחרי אלפי שעות של מעקב והאזנות סתר לשיחות שבהן דיברו העבריינים בעיקר בקודים, הגיעה שעת הבינגו בפנמה: החוקרים הבחינו בחברי הכנופייה זורקים זבל לפח אשפה ובדיקת מעבדה הוכיחה - על כל

האביזרים שנזרקו היו שרידי סמים. "עד אז חשדנו שהם מתכננים ייבוא של משהו", אמר ניצב-משנה נוימן, "ברגע הזה הבנו בוודאות שמדובר בסמים בכמות גדולה".

מיד לאחר תפיסת הסמים במחסן שבו הוחזקו, החלו חברי הכנופיה, וביניהם שמואל ושבי, לנסות ולברוח מהארץ. במשטרה הפעילו עשרות בלשים שעקבו אחרי החשודים ועצרו אותם כשהבינו שהם מתכננים להימלט מישראל.

בכירי העבריינים שנעצרו היו מחוייכים כשהובאו לדיונים הראשונים בבית המשפט והיו בטוחים שמדובר בעוד מעצר שווא של המשטרה. בהארכת המעצר השנייה והשלישית הוחלפה ארשת פניהם למבט קודר - לאחר שהבינו שלמשטרה יש עד מדינה שמוכן להפליל אותם. היום בבוקר אמורה המשטרה לבקש להאריך פעם נוספת את מעצרם. אחד מעורכי דינם היטיב לתאר את תחושותיהם: "אנחנו מקווים ששמואל הוא עד המדינה האחרון בפרשה".