חובה לשדר את קלטת שליט

גלעד שליט איננו "שייך" עוד רק למשפחתו. בתוקף הנסיבות לכל בית בישראל יש בו חלק ונחלה – ולכן לטוב ולרע, לכל אחד מאיתנו מותר שתהיה דעה בנושא המחיר שיש לשלם בעד שחרורו של חייל שנפל בשבי.  כך, הטראומה שכרוכה בהיעלמותו של רון ארד מדריכה את מנוחתו של כל אדם ישר.

נראה כי אנו מתקרבים לרגע האמת, כשהממשלה החליטה לשחרר 20 אסירות תמורת קלטת שבה נראה את גלעד שליט בחיים.  

אבל השאלה כרגע היא לא בדבר מחיר השחרור של שליט, אלא כיצד תנהג הממשלה בקלטת שתגיע לידיה. על פי הפרסומים, הנטייה היא שלא לשדרה ברבים, כדי לא לפגוע במו"מ ולא לעורר רגשות בקרב הציבור.

אך נדמה שזאת תהיה שגיאה נוראה. קודם כל, משום שבמדינה שחרתה על דגלה נורמות המושתתות על זכויות-יסוד של היחיד כגון חופש ביטוי, אין בכלל להעלות על הדעת אפשרות כזאת.

השנים האפלות שבהן הממסד הביטחוני העלים מפנינו תקלות אין ספור תחת מעטה של צנזורה חלפו לבלי שוב. אנחנו חזקים דיינו כדי להתמודד עם כל מחדל או שיקול זר הגורם לאובדן חיים – ולא צריך להרחיק עד מלחמת יום הכיפורים. גם מלחמת לבנון השנייה שבה אבדו לשווא חיים כה רבים בוודאי הזכירה לרבים שבראש הפירמידה השלטונית לא עומדים מלאכי-שרת.

ולכן גם האפשרות שהלחץ הציבורי יגבר אם כל העם 'ישמע את הקולות ויראה את הברקים' כאשר ייחשף גלעד שליט במצוקתו, איננה יכולה לשמש כל צידוק להסתרת הקלטת. זכותנו, כאזרחים, לראות במו עינינו כיצד הוא נראה בימים אלה, כדי להבין טוב יותר את הדילמה הנוראה שתהיה מונחת לפתחנו בעוד זמן לא רב.

מנהיגים נוטים לא אחת לשגות באשלייה שהם נמשחו לתפקידיהם בידי אלוהים בעצמו. זה לא היה אף פעם כך, אבל זה בוודאי לא נכון כאשר כולנו רוצים לדעת שהטיפול בגלעד שליט אינו לוקה במשהו. 

ד"ר חיים משגב מרצה למשפט במכללת נתניה