סוכות קטנות - גדולות
סוכה ייחודית עם סימונים בולטים בדפנות להתמצאות במרחב, וסוכה עשויה מנייר לבן שנבנתה מתוך אופטימיות מוחלטת. אלו זכו בתואר "חביבות הגולשים" בתחרות של ynet ובית אבי חי
אם הייתם נמוכים מ-40 סנטימטרים באיזו סוכה הייתם רוצים להתארח? עשרות דגמי סוכות הוגשו לתחרות שערך בית אבי חי, 12 מתוכן הוצגו לבחירת גולשי ynet ומאות גולשים הכתירו בהצבעתם את שתי המנצחות הגדולות. או אולי נכון יותר: הקטנות.
דגמי הסוכות שהוגשו לבית אבי חי חולקו לשתי קטגוריות: מסלול פרטי, שבו השתתפו אנשים ואמנים מן השורה, ומסלול קהילתי שנועד לארגונים, מוסדות, איגודים והתארגנויות אחרות. במסלול הקהילתי גרפה "סוכת סגי נהור", שנבנתה על-ידי תלמידים בבית חינוך עיוורים בירושלים, ל-33 אחוז מהקולות, ובפער ניכר מהמקום השני. במסלול הקהילתי התוצאה היתה אף יותר חד-משמעית: 40 אחוז בחרו בסוכה שבנה אנטולי שליסט.
שופטי התחרות של בית אבי חי העניקו לסוכת סגי נהור את המקום השני במסלול הקהילתי, אחרי "הסוכה שלנו - בית זמני לחוויות שאינן זמניות" שבנו חברי פרויקט רב-תרבותי לנוער עולה בירושלים. הסוכה הלבנה זכתה לציון לשבח, כשבמקום הראשון והשני ניצבות "סוכה מגלות לגאולה" ו"סוכת מטרייה".
אור מתוך החושך
אלעד רוסט, רכז הפנימייה בבית חינוך עיוורים מספר כי על התחרות נודע לתלמידי בית הספר ולמדריכים לגמרי במקרה. לדבריו, במהלך סיור בבירה הם נתקלו במודעות על התחרות והחליטו ללכת על זה.
הקבוצה שבנתה את הדגם הם שכבת התלמידים בגיל 18 (במוסד לומדים עד גיל 21), שמונה 8 תלמידים בסך הכל. מתוך הקבוצה ישנם שני עיוורים לחלוטין ושישה בעלי ליקויי ראייה בדרגות שונות. לדברי רוסט,
שני העיוורים היו שותפים לחלק התכנוני של הסוכה כשהם מעלים הצעות כיצד ניתן לסייע לעיוור להתמצא בסוכה, ואיך ניתן להעצים עבורו את חווית הישיבה בבית ארעי. שאר חברי הקבוצה השתתפו גם בבנייה - כל אחד לפי יכולתו.
רוסט מספר כי העיוורים העלו רעיונות להציב סימונים בולטים במקומות שונים בסוכה כדי שמי שאינו רואה יוכל לדעת איפה הסוכה מתחילה, היכן הכיסא שלו, ואפילו איך למצוא את הסיר על השולחן. כך למשל, אחת ההצעות היתה שעל דפנות הסוכה יהיו סימונים של מיקומי הכיסאות, ושלסיר יהיה מחובר חוט, כך שעיוור יוכל לעקוב אחריו ולהגיש לעצמו מזון. בעניין הסיר מציין רוסט כי לדעתו מדובר ברעיון חדשני ומקורי, שעלה כעת לראשונה.
כד להעצים את חוויית הישיבה בסוכה הציעו העיוורים לכתוב את הברכות שתלויות בסוכה בכתב ברייל ("הכי בסיסי") וגם חלק מהקישוטים - כמו ציורים של ירושלים או בית המקדש - לעשות בתבליטים. כמו כן, הציעו לתלות אלמנטים ריחניים שיוסיפו לאווירה.
האם העיוורים לא היו מאוכזבים מכך שלא יכלו לראות את התוצר הסופי?
"מה שהיה מעניין ביצירה הזו היה בעיקר התהליך. בניית הסוכה גרמה לתלמידים לחשוב על סוכות, ומה זו סוכה בשבילם. לפני כן לא חשבו על סוכה לעיוורים וזו היתה הזדמנות מיוחדת. נכון, הם לא ראו את הסוכה, אבל הדרך הולידה דברים חדשים, ועוררה את עולם הדמיון".
זה לבן על לבן
אנטולי שליסט, האמן שיצר את הסוכה הלבנה, עלה לארץ לפני שלוש שנים בלבד. הוא נולד בקייב, משם עבר לטשקנט (אוזבקיסטן), משם לגרמניה - ואחרי שש שנים מוצלחות למדי שם, עלה לישראל מטעמים ציוניים. ובכל זאת, הוא עדיין אינו דובר עברית כך שאת ההסברים על הסוכה שבנה סיפקה מרינה גנקין, אוצרת בגלריית "סקיצה", הסמוכה לסטודיו שלו.
גנקין מסבירה כי את הסוכה בנה שליסט מנייר כי בכך הוא מביע אופטימיות כוללת בנוגע לחג. היא אומרת כי הרעיון מאחורי השימוש
בחומר כל-כך חלש הוא האמונה של שליסט כי "הכל יהיה בסדר בחג. מזג האוויר יהיה טוב, לא יירד גשם, והכל יתנהל על מי מנוחות".
את העובדה ששליסט השתמש בנייר היא אומרת שניתן להבין כמעט ללא הסברים: "זהו צבע שיש לו משמעויות וקונוטציות של ניקיון, אור וטוהר".
גנקין היא היסטוריונית של אמנות, ועובדת בגלריה עם אשתו של אנטולי, מרינה שליסט. השתיים, יחד עם שאר עובדי הגלריה, התאגדו גם הם לבנות דגם של סוכה למסלול הקהילתי, ויצרו את "הסוכה המתוקה", שזכתה למקום השני בהצבעות הגולשים.
- תערוכת דגמי הסוכות תהיה פתוחה למבקרים בכל ימי חול המועד סוכות, בין השעות 10:00 ל-19:00. הכניסה חופשית.
לפנייה לכתב/ת 
