אירלנד מצביעה מחדש בשאלת האמנה האירופית

אזרחי אירלנד נוהרים היום (ו') לקלפיות, כדי להצביע במשאל עם על אישור חוקת האיחוד האירופי, המוכרת כ"אמנת ליסבון". אירלנד היא המדינה היחידה מבין 27 החברות באיחוד שאזרחיה הצביעו נגד האמנה, אולם על פי הסקרים האחרונים, הפעם היא צפויה לאשר אותה. בהמשך, ממתינה האמנה רק לאישרורה הרשמי על ידי צ'כיה ופולין, ואז תיסלל הדרך לשינויים מרחיקי לכת באיחוד, התלויים וממתינים להכרעה כבר זמן רב.

אמנת ליסבון היא למעשה גרסה מרוככת של החוקה המקורית, שב-2005 נדחתה על-ידי אזרחי צרפת והולנד. אלו אישרו את האמנה החדשה, שנחתמה ב-2007, אולם ביוני שעבר הצביעו אזרחי אירלנד נגדה, בפער של 7 אחוז. מאז, פעלו מנהיגים אירופים כדי לספק למדינה ערבויות שיפיגו את חשש המתנגדים לה. אלה היו מודאגים בעיקר מהאפשרות שהאיחוד יתערב בשיקוליה של דבלין בכל הקשור להפלות, מיסוי ונייטרליות צבאית.

תוכנה של האמנה לא שונה מאז המשאל הקודם, אולם מנהיגי האיחוד התחייבו בפני האירים שגם לאחר אישורה, מדינתם לא תחויב לאשר הפלות בחוק, לא תאבד את שליטתה על גביית המיסים ותוכל להישאר תמיד נייטרלית מבחינה צבאית. בטחונות אלה כנראה "עשו את העבודה" - על פי סקר שהתפרסם השבוע באירלנד, הפעם צפויים רוב אזרחיה לתמוך באמנה. לפי הסקר בעיתון "אייריש טיימס", 48 אחוז מתכוונים להצביע בעד האמנה, ו-33 אחוז יצביעו נגדה. 19 אחוז מבעלי זכות ההצבעה טרם גיבשו עמדה סופית.

קלפי באירלנד, הבוקר (צילום: AFP)

באירלנד כשלושה מיליון בעלי זכות בחירה. במהלך היום לא יפורסמו סקרים, אך עם סגירת הקלפיות יפורסמו מדגמים. תוצאות רשמיות צפויות להתפרסם בשבת אחר-הצהריים. כל המפלגות המרכזיות באירלנד, למעט מפלגת "שין-פיין" הלאומנית, קראו לאזרחים להצביע בעד האמנה. מחנה זכה נתמך גם לתרומות נכבדות מצד בעלי הון במדינה.

האמנה קוראת, בין היתר, לבצע רפורמה בהליך קבלת ההחלטות באיחוד. בניגוד לחוקה שנדחתה ב-2005, האמנה הנוכחית, שנחתמה ב-2007, אינה כוללת כל אזכור של נושאים סמליים, כגון המנון משותף או דגל. האמנה החדשה נתפסת כחיונית לשם ייעול התנהלותו של גוש המדינות, שתפח בשנים האחרונות מ-15 מדינות ל-27.

לאחר האישור באירלנד, תמתין האמנה רק לאישור הרשמי על ידי צ'כיה ופולין, אולם במדינות אלה לא ייערך משאל עם, ודי יהיה בחתימת הנשיאים. בוורשה לא נראה שתהיה התנגדות. נשיא צ'כיה, וצלאב 'לאוס, מעט פחות צפוי בתגובתו, אולם מקורות דיפלומטיים צופים שגם הוא יאשר את האמנה, בין היתר בשל לחץ גרמני שמופעל עליו.

"מרקל הסירה התנגדותה למינוי בלייר"

אחד השינויים המרכזיים שהאמנה מכתיבה, הוא בחירת נשיא לטווח ארוך לאיחוד, במקום הסירבול הטמון במצב הנוכחי, שבו נשיאות נציבות האיחוד מתחלפת מדי חצי שנה. הנשיא החדש עשוי להיבחר לתפקיד כבר בוועידת האיחוד שתתקיים ב-29 באוקטובר.

עם התקרבותה של האמנה לאישורה הסופי, הולך ומסתמן מועמד מרכזי לתפקיד: ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, המכהן כיום כשליח הקוורטט הבינלאומי למזרח התיכון.

כך לפחות מעריך היום ה"טיימס" הלונדוני, המצטט מקורות בכירים הטוענים כי נשיא צרפת ניקולא סרקוזי הגיע כבר להחלטה כי בלייר הוא המועמד המוצלח ביותר לתפקיד, וכי גם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ריככה את התנגדותה לבחירתו. בריטניה כבר אישרה לפני כחודשיים וחצי כי בלייר הוא מועמדה לתפקיד.

מרקל התנגדה למינויו של בלייר משום שעל פי עמדתה, על מנהיג האיחוד לבוא ממדינה שאימצה את היורו כמטבע שלה - בניגוד לבריטניה שממשיכה להשתמש בליש"ט. אך על פי המקורות של ה"טיימס", עמדתה של מרקל "ניתנת לכיפוף", אם יובטח שנציגי צרפת וגרמניה יזכו גם הם לתפקידים בכירים בנשיאות החדשה.