"אני לא ממש תפוס, אבל גם לא בדיוק פנוי"
בחור מתחיל קשר, נפגש עם מישהי קבועה כמה שבועות או חודשים, ועדיין מוצא לנכון להיות ברשת חברתית או באתרי היכרויות ולהציג עצמו כפנוי, ראוי ובלתי צפוי. זה לא קצת הזוי?
אחרי שכתבתי על חיזורים וירטואליים מצד קייטנים, הגיע הזמן לדבר על קבוצה נוספת של מחזרים וירטואליים, שחורטים על דגלם "אני לא רווק, אבל גם לא בדיוק תפוס".
"מצאתי, אבל אני עדיין מחפש"
לפעמים מתפרסמים כאן טורים על נשואים שמפלרטטים למטרת בגידה, או למטרת פלירטוט בלבד. אני לא מדברת על השלב הזה, שבו ברור לבחור שהוא בתוך קשר ממוסד והוא בוחן את הבחורות שנמצאות בצדדיו, בתקווה שיהיו מלפניו או מעליו. אני מדברת על שלב קודם לכן, השלב בו בחור מתחיל קשר, נפגש עם מישהי קבועה כמה שבועות או כמה חודשים, ועדיין מוצא לנכון להיות ברשת חברתית או באתרי היכרויות ולהציג עצמו כפנוי, ראוי ובלתי צפוי. נו באמת, זה לא קצת הזוי?
יצא לי להיפגש וירטואלית עם כאלה אחרי שהתחילו איתי ופיזרו מילים יפות (רק אליי הם נדבקים בגלל עיניי הירוקות, או שהם מפיצים זרעם לרוח, בתקווה להפיץ זרעם גם בחדר המיטות??). גיליתי שלרוב הם מתקפלים ברגע האחרון, דקה אחרי שעדכנו במהלך השיחה הווירטואלית שהם בעצם בקשר אבל לא סגורים לגביו. כנראה ברגע הם מקלידים את זה הם מבינים יותר את המשמעות של העניין.
אז מה בעצם רצית להשיג פה חוץ מלבזבז לי את הזמן?
חשבתי על העניין, תוך כדי שאני עושה DELETE לבחור הווירטואלי, ואז הבנתי - הוא מחפש אישרורים על זו שהוא נמצא איתה! הוא מחפש סימן שהוא עשה את הבחורה.. אה... את הבחירה הנכונה.
אבל למה לעזאזל אני צריכה להיות כלי עזר במשחק שלו מול עצמו? מישהו הדביק לי שלט של הצלב האדום על החולצה ולא שמתי לב?
מחפש להשוות תנוחות, חדירות ומיני מציצות?
האם בחור, מעצם היותו "צייד", ברגע שיש אפשרות שיילקח ממנו הפוטנציאל לציד ממשיך לנסות לצוד, רק כדי להוכיח לעצמו שהקשת שלו עובדת וה"חץ" שלו עדיין חודר? האם ייתכן שבסופו של יום הוא רוצה ללכת לישון (איתה או איתי?) ולדעת שלא פספס שום הזדמנות, ששום דבר טוב יותר לא מחכה לו בחוץ? הרי אחד הדברים שיכולים להעביר בחור על דעתו הוא המחשבה שיצא פראייר, גם ברמה האישית וגם ברמה של מה יגידו החבר'ה. אז וואלה, למה לא להשקיע עוד קצת מאמצים בבדיקת "סחורה" נוספת, רק כדי לדעת שפראייר הוא לא יצא כאן.
למה זה מרגיז אותי? קודם כל, כי אני בחורה עסוקה. עסוקה מאוד. הזמן שלי יקר, ולא בא לי לבזבז אותו על כאלה שלא מוכנים להשקיע 100 אחוז בבדיקה שלי. כן, אני מוכנה ומזומנה לעבור בדיקות, מבחנים ושאר מיני ניסויים, כל זאת בתנאי שאני היחידה שמסמנים את התוצאות שלה בגיליון הציונים (והזיונים), ולא גיליון שמשווה במקביל כמה בחורות.
בסופו של דבר, זו הרגשת ניצול, מפני שאותו בחור הוליך שולל. נתת לי להרגיש שאתה מעוניין במשהו, ובעצם אתה מעוניין במשהו אחר. אתה מנצל אותי לצרכים האישיים שלך, וגם אם הם לא צריכים מיניים, זה עדיין מרגיז, זו חוצפה בעיניי. מי אתה שתיתן לי לפלרטט איתך, להשקיע את זמני, את חוכמתי, את שנינותי ושאר מאפיינים נבחרים שהתברכתי בהם, רק כדי שתבדוק אם טוב לך איפה שאתה נמצא?
מחפש נייר לקמוס? חפש במעבדה, לא אצלי
בחינה? אז נכון שבדייטינג כולם בוחנים את כולם, אבל הייתי רוצה לחשוב (נאיבית שכמוני) שהבחינה הוגנת. כבר אמרתי, נאיבית שכמוני, שעוד חושבת שאנשים צריכים לנהוג בהגינות ובכבוד. עולם הדייטינג מתנהל לעיתים כאילו היה תקופת הבחינות לתואר - אנשים מסתובבים עם חומר שלמדו ורוצים לשפוך אותו החוצה כדי להראות שהם יודעים על עצמם ועל העולם, רצים ממקום למקום כדי למצוא את הכסא הנכון לשבת עליו, ובסוף מחכים לתוצאה שיהיו מרוצים ממנה. אין בעיה, וזה אפילו הגיוני שכשאנחנו באים לבחור בן/בת זוג לחיים שנשקיע בטופס בחינה ושאלוני משוב.
אבל, ופה האבל הגדול, אתה רוצה לבחון אותי? בוא נקי, עם סטופר מאופס, ולא כזה שבמקביל ממשיך לרוץ עם תוצאה של מישהי שאיתה אתה כבר נפגש. לא מתאים לי לתפקד כמו עכבר מעבדה בניסוי שיעזור לך להבין אם טוב לך בחייך בכלל, או עם הבחורה שאיתך בפרט. כי מה דינו של עכבר מעבדה? הוא רץ על הגלגל במעבדה, ובסוף הניסוי סוגרים עליו את האור והוא מונח בדד על ערימת נסורת בכלוב. לא מתאים לי! אם כבר להיות עכברית, אז רק עכברית עיר. אה כן, ואם כבר, שתהיה עיר באירופה, אחת כזו עם מגדל אייפל.
