ספקיות אינטרנט בארץ מתערבות בשיתוף קבצים

שתיים מספקיות האינטרנט הגדולות בישראל, מתערבות בתעבורה זו.

להרחבה:

סיכום המחקר בעברית

הדו"ח המלא באנגלית

רקע

טכנולוגיות "עמית לעמית" (Peer to Peer) נמצאות בשימוש רחב על ידי משתפי קבצים, המשתמשים בתוכנות כמו אימיול, קאזה ותוכנות בפרוטוקול ביטורנט. גם יישומים אחרים כמו סקייפ, משתמשים בטכנולוגיות השיתוף - לטלפוניה מבוססת רשת או עיבוד נתונים מבוזר.

כידוע, הספקיות בישראל רוכשות רוחב הפס המחבר את לקוחותיהן לרשת העולמית, בצורה מוגבלת. הן אינן יכולות לספק לכל לקוח את מלוא קצב התעבורה שקנה באופן בלתי פוסק, ויוצאות מנקודת הנחה שמרבית לקוחותיהן לא ינצלו את מלוא רוחב הפס שקנו מהן כל הזמן. למה הדבר דומה? למי שמוכרים יחידת נופש בחלוקת זמן - לכמה וכמה לקוחות.

הבעיה מבחינת הספקיות, עם לקוחות המריצים תוכנות שיתוף קבצים או דומות, שהם נוטלים פרוסה עבה מן העוגה, ומשתלטים בכך על משאבים - כאלה שאפשר לחלק ליותר גולשים, פחות "כבדים". בעוד שמשתפי הקבצים, מצדם, מעוניינים לקבל את מלוא רוחב הפס אותו רכשו.

הטכניקה שמשמשת את הספקיות להילחם בכך, זוכה לשם הנקי "עיצוב תעבורה" (Traffic Shaping). בפועל, מדובר ב"קיפול הצינור" וצמצום של "זרם המידע" - אלא רק זרזיף.

משנת 2007, הגיעו לידינו מספר תלונות של גולשים כי ספקיות האינטרנט מבצעות חסימה או התערבות בתעבורה של תוכנות שיתוף קבצים, אולם כל הטענות שפורסמו, הוכחשו בידי הספקיות.

המתודה: איך בדקנו?

כדי לבדוק האם הספקיות אכן מתערבות בתעבורת רשת, השתמשנו בכלי מדידה ייעודי וחופשי: Glasnost (שקיפות, ברוסית) המופעל על ידי Measurement Labs ונתמך בידי אגודת מכוני מקס פלנק בגרמניה וגוגל.

גלסנוסט היא תוכנה קטנה מבוססת ג'אווה הרצה בדפדפן, המדמה תעבורת שיתוף קבצים. גלסנוסט בוחנת תעבורה בארבע מבואות (Ports) תקשורת שונות. שתיים מהן אופייניות לתקשורת בפרוטוקול ביטורנט וגלישה ב-www (גלישה "רגילה" בדפדפן, כפי שהיא מוכרת לכולנו, ונחשבת לשימוש הנפוץ ביותר ברשת האינטרנט), ושתיים מהן אקראיות.

הממצאים

מבחינת תוצאות של בדיקות הורדה בשירותי שיתוף קבצים באמצעות גלסטנוסט, נמצאו ממצאים המעידים כי נטויז'ן מתערבת התערבות חלקית בתעבורה.

היחס בין מהירות ההורדה המשוקללת של נטויז'ן במבואות שיתוף קבצים, לעומת מבואות של דפדפנים עמד על 50% במבואות המיועדים לשירותים אלו, ועל 27% במבואות שאינם מזוהים עם השירותים הנ"ל.

המשמעות של ממצאים אלו היא שספקית זו מבצעת תעדוף של התנועה לא רק לפי המבואה (Port), אלא גם לפי הפרוטוקול - מדובר במעשה המנוגד לעקרונות ניטרליות רשת.

לשם הדוגמה, אדם שרכש מנטויז'ן חבילת גלישה של חמישה מגהביט לשניה, עשוי לקבל בפועל בשיתוף קבצים - שניים וחצי מגהביט בלבד.

התוצאות בבזק בינלאומי לא היו חד משמעיות. לא ניתן לומר בוודאות כי בבזק בינלאומי קיימת חסימה או התערבות. מהנתונים עולה לכאורה, שמהירות ההעברה בפרוטוקול ביטורנט (שיתוף קבצים), יותר גבוהה בבזק בינלאומי מאשר גלישה באתרים. במבואות סטנדרטיים היחס היה 104 אחוזים בהעלאה ו-137 אחוזים בהורדה, אך אפשרי באותה המידה, כי מדובר באנומליה.

במקרה של סמייל 012, קיבלנו ממצאים המעידים ש-012 מתערבים התערבות כלשהי בתעבורת שיתוף קבצים. בזמן הבדיקות נאלצנו להשמיט חלק מתוצאות החישוב הכולל, מאחר והמהירות שקיבלנו לא פעם במבואות הקשורים לשיתוף קבצים הייתה אפס קילוביט לשניה.

בחישוב הממצאים נמצא כי מהירות ההעלאה המשוקללת בפרוטוקולי שיתוף קבצים, הייתה רק 77 אחוזים ממהירות ההעלאה בתעבורת גלישה "רגילה",

ואילו בהורדה, המהירות המשוקללת בשיתוף קבצים עמדה על 90% ממהירות של תעבורת גלישה רגילה באתרים.

התעבורה במבואות סטנדרטיים, אגב, בממוצע פשוט, הייתה רק 74% (כשלושה רבעים בלבד) מתעבורה רגילה בממוצע. 

לצורך הדוגמה, אדם שרכש מסמייל 012 חבילה של חמישה מגהביט לשניה, עשוי לקבל בזמנים מסוימים בתוכנות שיתוף קבצים מהירות של 3.7 מגהביט בלבד.

מסקנות

מהתחקיר שערכנו, עולה כי שתיים מן הספקיות הגדולות בישראל מבצעות לכאורה סוג כלשהו של התערבות בתעבורת הרשת, בדגש על תעבורת שיתוף קבצים – סמייל 012 כך נראה, מבצעים חסימה חלקית או תעדוף על מבואות מסויימות, ובנטויז'ן משנים אף הם את ניהול הרשת שלהם בהתאם לצורך.

על אף צורך במחקר נרחב יותר והיעדר מובהקות סטטיסטית, התוצאות שהתקבלו בתחקיר זה,  מצביעות על מגמה אפשרית ודורשות את עיונו של משרד התקשורת. תוצאות כאלה, מעוררות חשש כי החברות פועלות כאן בניגוד לאינטרס של הצרכן, ואולי אף בניגוד לתנאי הרישיון שלהן.

תגובות הספקיות

מחברת נטויז'ן 013 נמסר: "קיבלנו את תוצאות הבדיקות ואנו בוחנים אותן באמצעות הכלים העומדים לרשותנו. נטוויז'ן 013 משקיעה מאמצים רבים על מנת להעניק ללקוחותיה את חווית הגלישה הטובה ביותר."

מחברת בזק בינלאומי נמסר: "אנו שמחים כי גם תוצאות בדיקת ynet מעידות על חווית הגלישה הטובה לה זוכים לקוחותינו. תוצאות טובות אלו הינן נגזרת של ההשקעה המתמדת של החברה בפיתוח ושדרוג התשתיות הבינלאומיות והמקומיות. בזק בינלאומי אינה מתערבת בתכנים אליהם גולשים לקוחותיה. החברה אינה חוסמת פורטים, אפליקציות או כל תעבורה אחרת העוברת על גבי רשת האינטרנט. אנו מתחייבים להמשיך ולפעול למען שיפור חוויית המשתמש של לקוחותינו".

מ-012 סמייל נמסר בתגובה: "012 סמייל אינה חוסמת פורטים, אפליקציות, או פרוטוקולים בשום צורה שהיא. כפי שנמצא ע"י סקרים אובייקטיבים, 012 סמייל מציעה את חווית הגלישה הטובה והאיכותית ביותר עבור משתמשי האינטרנט בישראל". 

תגובת משרד התקשורת

דובר משרד התקשורת, ד"ר יחיאל שבי מסר בתגובה: "חומרי התחקיר שהועברו לידינו מציגים תמונה אשר מעוררת את הצורך לעיון ולימוד מעמיק. לאחר שנלמד את ממצאי התחקיר , נשקול בהתאם את הצורך בהתערבות, פיקוח או הסדרה של הנושא". 

סיוע לתחקיר: אילנה ברודו, אור בוטון