המחדשים מעשה בראשית
"בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". ואיך חכמינו רואים את סיפור בריאת העולם שלנו? הגולשים "מים שקטים" ו"בן יוסף", חברי בית המדרש לטוקבקים מכובדים בטור שמחת תורה ומקדישים אותו למורה רוחמה וייס
בן יוסף: מודים אנחנו על הכבוד הרב שהוענק לנו לסיים את התורה ולפתוח בבראשית תחילה. נספר מעט מזעיר בשבח הבורא, מעט מן המעט על בריאת העולם ומעט יותר על העולם.
מים שקטים: סיפור בריאת העולם תחילתו בפרשת בראשית, המתארת מהו העולם וכיצד נברא. עם השנים ככל שההבנה את העולם מתחדשת ומסתעפת יותר, כך מתבהרת התמונה יחד איתה.
ולהתחיל מבראשית
בן יוסף: "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ" (בראשית א', א'). התורה פותחת ומספרת איך נברא העולם בששה ימים. בפרק ב' בפסוק ד' פותחת התורה שוב בסיפור בריאת העולם, והפעם בדרך שונה. לפנינו שני סיפורים ואנחנו בתודעתנו שוזרים וממזגים את שני הסיפורים לסיפור אחד ולא זו בלבד, אלא אנחנו מוסיפים ומגוונים את הסיפור ומוסיפים לו את מדרשי חז"ל, ההגות הפילוסופית של חכמי ימי הביניים והמקובלים. בפרשה זו ננסה לספר כל סיפור בנפרד.
מים שקטים: כפי שהיטבת לתאר, ככל שיש יותר סיפורים כך ניתן למצוא בהם יותר היבטים. לדוגמה במקומנו בסיפור הבריאה בפרק א' האדם נברא כמעט בסוף הסיפור, ובפרק ב' בתחילתו. אכן יש נטייה למזג את הסיפורים למכלול אחד של משמעות. יחד עם זאת בקיומו הנבדל של כל סיפור יש תוספת משל עצמו. כך בסיפורי בראשית שבמקרא, וכך בסיפורי הבריאה הבאים.
הברייתא והבריאה
בן יוסף: בספרות המרכבה נמצאת הברייתא סדר רבא דבראשית ובה תיאור מפורט של העולם בו אנו חיים "אורכו של עולם מהלך ת"ק שנה". בהמשך נכתב שהשמיים מורכבים משבעה רקיעים ת"ק על ת"ק ומרקיע לרקיע ת"ק. בדרך זו גם הארץ מורכבת משבע תהומות ת"ק על ת"ק ומתהום לתהום ת"ק. ומעל כל העולם האופנים וחיות הקודש וכסא הכבוד ומעליו... לא נפרט מידותיהם מפאת יראת הכבוד, אבל הם כתובים במפורש (ובקיצור נמרץ גם במסכת חגיגה דף י"ג). חשבון פשוט מראה שאורך ורוחב העולם מהלך 500 שנה כפול 25 ק"מ ליום כפול 300 ימי הליכה בשנה עולה ל-3,750,000 ק"מ. כדי להגיע לגובה העולם צריך לכפול ב-14 ואז אנו מקבלים 52.5 מיליון ק"מ. אלוקים "גבוה מעל גבוה" ללא כל שיעור ודמיון "אל רם ונישא".
מים שקטים: מרתק לראות איך הברייתא לוקחת את העולם ואומדת אותו בצורה מספרית. בברייתא מופיעים 7 תהומות ו-7 רקיעים: הארץ התחתונה, אדמה, חרבה, יבשה, ארקא, תבל, חלד, וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. לכן הביטויים "מתחת לרקיע" ו"מעל לרקיע" מפרשת בראשית הופכים כאן למוחשיים עם אורך, רוחב וגובה מדויקים. אישית אהבתי מאד את התיאור הציורי שבברייתא לפיו העולם עגול ומתחת ליבשה יש מעין חצי כדור העשוי מים. העולם עומד על עמוד הנקרא צדיק. הצדיק נמצא על סנפיר של לוויתן השוכן בתוך מים והפירוט ממשיך... לתחושתי התיאור הזה מורכב מאוסף של מילות קוד סמליות המבטאות מהויות רוחניות. כדי להבין מילים אלה יש צורך בחקירה מקיפה.
מים, שמיים וימי הביניים
בן יוסף: ר' שלמה אבן גבירול בפיוט "כתר מלכות", ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי והרמב"ם בספר מורה הנבוכים תיארו את העולם. בנוסף לתנ"ך ולספרות חז"ל הכירו גם את המדע, האסטרונומיה והפילוסופיה היוונית. כאן חייבים לעשות הפסקה מתודית קצרה ולסקור כמה מעיקרי "הידע היווני" שהיה לפניהם.
לפי תלמי הארץ במרכז: היבשת האדמה למעלה, מסביבה ומתחתיה מים, מעל המים אוויר ומעל האוויר אש. סביב ארבעת יסודות אלה נמצא היסוד החמישי, האתר שהוא המרכיב החומרי של הספירות. הספירות הן הגלגלים בהם משובצים כוכבי הלכת והשבת, כל אחד בגלגל משלו. לפי תורה זו יכולים להיות עד 55 ספירות. הפילוסוף הנוצרי פלוטינוס האמין באחדות הבורא.
לפי תורת המספרים השלמים הטבעיים דאז האחד לא מתחלק ולא מתרבה. לכן התקשה פלוטינוס להסביר את השינוי שחל בבורא ברגע שהוא ברא את העולם. הפתרון שמצא הוא: האצלה. כלומר, העברת רצונו של האל מבלי שנעשה בו יתברך כל שינוי. איך זה אפשרי, אל תשאלו אותנו...
אבן גבירול, ריה"ל והרמב"ם הכירו את תמונת העולם של חז"ל וגם קיבלו את תמונת העולם התלמיית בכללותה כנכונה. במרכז היקום כדור-הארץ המורכב מ-4 היסודות. סביבו שבעת הגלגלים של שבעת כוכבי הלכת. מעליהם הגלגל השמיני של כוכבי השבת. מעליו הגלגל התשיעי הנקרא "גלגל נושא כל הגלגלים" המסתובב בקצב המהיר ביותר, סיבוב אחד שלם בכל יום. ר' שלמה אבן גבירול הוסיף גם גלגל עשירי ממעל שהוא "קודש לפני ה'", מושב המלאכים, ומעליו כסא הכבוד.
מים שקטים: מושג ההאצלה נועז מאד. לפי רעיון זה מהבורא נוצר מלאך וממנו עוד מלאך ועוד מלאך, כל מלאך והגלגל המיוחד לו, עד שנוצר כדור-הארץ. זה מנוגד לכתוב בבראשית בו האל מתואר כבורא את העולם ישירות "ויאמר", "ויקרא", "ויעש", "ויתן", "ויברא", "ויכל", "ויברך", "ויקדש", "וייצר", "ויפח", "ויטע", "ויצמח", "ויקח", "ויצו", "ויפל", "ויסגור", "ויבן"... פעלים אלה מתארים את האל האחד כבורא את העולם הרבגוני באופן ישיר וללא מתווכים. בנוסף בפרק א' בבראשית נכתב שקודם נברא כדור הארץ עם היבשה והצמחים ורק אחריהם המאורות, בעוד שלפי ההאצלה קודם נבראו הגלגלים נושאי הכוכבים ואחריהם כדור-הארץ. בקריאה ראשונה זה מה שניראה.
בעזרת רעיון ההאצלה לפיו שותפים המלאכים לבריאה ניתן להבין את מה שמלכתחילה היה סמוי מן העין. מי יודע, אולי קודם נקבעו תבניות הגלגלים ונוצר כדור הארץ ורק אחר-כך הושמו המאורות בגלגלים? כמו-כן באופן נקודתי אנו מקבלים את ההסבר הידוע לפסוק "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", נעשה ברבים יחד עם המלאכים. ברחבי סיפור בראשית ייתכן שמתגלה מדוע בצמוד לכל הפעלים שצוינו בלשון זכר יחיד, "ויאמר", "ויקרא" וכו', מופיע האל רק או גם בשם הריבוי שלו "אלוהים". האחד והרבים מתחברים.
ותהי קבלה
בן יוסף: במקביל לפעילות המתפלספים פעלה קבוצת רבנים שלמדה והעבירה תורה סודית, הקבלה. הדמות הבולטת בקבוצה זו הוא ר' משה בן נחמן, הרמב"ן. המקובלים הרחיבו מאד את רעיון האצילות ובנו עולם של עשר ספירות אצילות: כתר, חכמה, בינה, גדולה, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. מקוצר היריעה ומתוך זהירות לא נאריך יותר בזה. מי שרוצה להעמיק יקרא את "תורת עשר הספירות" שפרסם ר' יהודה די ליאון וכן את הקונטרסים שפרסם בסוף המאה ה-13. קונטרסים אלה קובצו לספר הזוהר.
חבורת המקובלים במאה ה-16 בצפת התקבצה סביב המקובל האלוהי ר' יצחק, האר"י. בשנת של"ב, שנת פטירתו, פיתחו בקדחתנות את הפרשנות הלוריאנית לקבלת הזוהר. מעיקרי הפרשנות: כשעלה הרצון לפני הבורא לברוא עולם, הוא צמצם את עצמו וכך נוצר חלל ריק הנקרא טהירו. לתוך החלל חדר האור האלוהי, השפע, והחל ליצר את הכלים שנועדו לקלוט אותו. הכלים היו קטנים, לא יכלו להכיל את השפע האלוהי, נשברו ונפלו לתחתית חלל הטהירו. דבר זה נקרא שבירת הכלים, אסון קוסמי שאירע בזמן בריאת העולם. תפקיד האדם בעולם להחזיר את השברים למקומם ולתקן את הכלים. לכן עולמנו זה נקרא עולם התיקון.
מים שקטים: תורת הסוד מושכת לב, רב בה בשבילי הנסתר על הנגלה. הייתי רוצה לראות בנאמר על האור האלוהי שקדם לעולם הסבר
למציאות האור כבר ביום הראשון, לפני בריאת המאורות ביום הרביעי.
כמה נאה לחתום את התקציר המזורז של תולדות הזמן כאן בתפקיד האדם בעולם. לדעת שהעבודה שלנו תכליתה ללמוד לקבל את השפע האלוהי. איני יודעת מה בדיוק זה אומר, קטונתי. מה שאני לוקחת איתי מכאן הוא לנסות להיפתח לשפע המקיף אותי. שפע של אהבה, זמן, ידע, אמונה... מסתבר שהחיפוש אחרי סודות בריאת העולם יש בו יותר מאשר כרונולוגיה פיסית ומטאפיסית. בסופו של שבוע, ככל שאנו מבינים יותר את המקום בו אנו נמצאים, כך אנו מבינים יותר את עצמנו.
תודה מורי בן יוסף. במפגשים איתך הרגשתי כעליסה בארץ הפלאות. הצגת לפני את המקורות שהיו לי למאורות. תודה מורתי ד"ר רוחמה וייס על שהראית לי בטורך דרך לתובנות רבות.