עבדים מרצון: הצד האפל של שימוש בקהל גולשים

בשנת 2007, חברת Dell פתחה את אתרה החדש IdeaStorm - "סיעור רעיונות". כל מבקר באתר התבקש להציע לחברת המחשבים מחשבות, הצעות ורעיונות לשיפור

מוצריה או לפיתוח מוצרים חדשים.

שאר הקוראים הוזמנו להעיר ולברור מבין הרעיונות את המוצלחים והמבוקשים ביותר, אשר יזכו לבסוף להתייחסות ויישום על ידי החברה הגדולה. על פניו, גן עדן צרכני של ממש, חברה גלובלית ורבת השפעה שמקשיבה באמת לרחשי הציבור ומגשימה את משאלות ליבם של אנשים ברחבי העולם, ללא קשר למוצאם, השכלתם או מעמדם הכלכלי והחברתי.

אך מי שיבחר להסתכל בתנאי השימוש באתר יוכל למצוא שכל רעיון שייעלה לאתר, בין אם ייבחר ובין אם לאו, הינו קניינה הרוחני של חברת Dell, והיא זכאית להשתמש בו בכל עת ללא כל פיצוי, פרס או תמורה להוגה הרעיון. האם פגיעה זו בזכויות היוצרים גרמה למרמור בקרב התורמים? להיפך, עד כה נתרמו לאתר החברה יותר מ-12,000 רעיונות והתקבלו כ- 86,000 תגובות.

האתר של Dell שייך לקבוצת יוזמות המקובלת כיום בשם CrowdSourcing. משחק מילים הכולל את ה OutSourcing, מיקור החוץ המוכר לנו מייצוא עבודות לגורמים מחוץ לחברה, וה-Crowd, הקהל הרחב באינטרנט אשר היקפו מאפשר את ניצול חוכמתם של ההמונים.

עובדים תמורת פרוטות

לא כל פרויקט CrowdSourcing כולל יצירתיות או העלאת רעיונות ויוזמות. לעיתים דווקא עבודה שחורה מרובת ידיים היא מה שנדרש. Amazon לדוגמא מפעילה את ה- Mechanical Turk, פלטפורמה המפגישה בין משתמשי האינטרנט לחברות שצריכות את עזרתם של מספר רב של עובדים זמניים.

באתר יכולים המשתמשים לבחור בין מילוי סקרים, כתיבת פוסטים בפורומים או בבלוגים, זיהוי תמונות, שיכתוב פסקאות, תרגום דפי אתרים ועוד מגוון משימות שאינן יכולות להתבצע כיום ביעילות ע"י מחשב. באתר נרשמו עד כה מאות אלפי משתמשים המשתכרים סנטים בודדים למשימה פשוטה של מספר דקות, או מספר דולרים למשימה ארוכה של כשעה-שעתיים. הרווח לחברות הוא ענק - בהשקעה קטנה יחסית רותמת החברה את זמנם ומרצם של אלפי עובדים מכל העולם. אין צורך במתן זכויות סוציאליות, אין פחד מהתאגדות, ובטח שאין מה לדון בנוגע לשכר מינימום.

המטרה: הגדלת רווחים לחברה

יוזמות אלו מנצלות את רצונם של המשתמשים בהשתתפות אקטיבית, כחלק מחוויית השימוש באינטרנט. אותה השתתפות שמהווה ערך מוביל בתפיסת אתרי ה-Web 2.0: הבלוגים, הרשתות החברתיות ושיתוף הוידיאו. אותה תחושה אלטרואיסטית, של תרומה, היא שהובילה פרויקטים שיתופיים כגון קהילות הקוד-הפתוח, המפתחות תוכנה לטובת

הכלל, ופרויקט הוויקיפדיה האוגר מידע שנתרם ממיליוני אנשים לצורך יצירת מאגר הידע האנושי הגדול בעולם.

אך דווקא בגלל הדמיון הנ"ל, יש צורך להבדיל בין המיזמים. בעוד הוויקיפדיה מנוהלת ע"י עמותה ללא כוונות רווח והתוכן בה פתוח לשימוש כולם, יוזמות CrowdSourcing רבות מנוהלות על ידי חברות מסחריות, שלוקחות את מרבית זכויות המשתמש התורם על התוכן ומטרתן בסופו של דבר היא אחת: הגדלת הרווחים.

על כן, כאשר מיקרוסופט או גוגל פותחת קהילה וירטואלית עבור מתכנתים באינטרנט, חושפות חלקים נבחרים מהקוד המסחרי ומבקשות שיוסיפו לאתר קטעי קוד ללא תגמול, אין להתייחס לכך כאל קהילת קוד פתוח, זו יוזמה למינוף עסקי, בעיקר עבור החברה. האינטרס לעולם לא יכול להיות זהה לאידיאולוגיית החופש והשוויון שהובילה את תפיסת הקוד הפתוח.

מדוע הם עושים זאת?

מה מושך את מאות אלפי האנשים להירתם לטובת יוזמות מסוג זה המובלות על ידי חברות מסחריות? החוקר דארן ברבהאם מאוניברסיטת יוטה, חקר מספר אתרי CrowdSourcing, וגילה שהמשתמשים מדווחים על מספר סוגי מוטיבציות. אחת מהן הינה שיפור יכולות אישיות.

לדוגמה, חברה מסחרית המפעילה אתר העוסק בתצלומים תגרום לצלמים חובבים להשקיע ולשפר את יכולתם, כתוצאה מהאפשרות שתמונתם תתפרסם באתר. מוטיבציות אחרות נובעות מתחושת יצירתיות וכיף בשימוש באתר, מתחושת הכרה ופרסום וכן גם מאותו תגמול כספי קטן. כל אלו מאפשרות לחברות לנכס לעצמם את ידע ההמונים - ללא תרעומת מצידם.

ייתכן וסיבה נוספת ל"אדישות" המשתמשים, היא תחושה של "הסכם לא רשמי" שקיים בין מנהלי אתרים מבוססי תוכן משתמשים והמשתמשים עצמם. מעין הבנה שקטה, בה המשתמש הפשוט מקבל פלטפורמה נוחה, חינמית וגלובלית לשמירה וחשיפה של התוכן שברשותו (סרטיו ב-YouTube ותמונותיו ב-Picasa או ב-Flickr), ובתמורה הוא צריך רק להתמיד להשתמש באתר, להעלות אליו כמה שיותר תוכן וכמובן להציץ מדי פעם בפרסומות.

אך עדיין נשאלת השאלה, מה קורה כאשר הסרט שהעלית זוכה למיליוני צפיות ותגובות? האם אתה זכאי לחלק קטן מ"עוגת" ההכנסות שהחברה זכתה בה עקב כישרונך? התשובה כיום על פי רוב האתרים, היא לא. המשתמשים הורגלו להיעדר תגמול מוחשי על עבודה או על יצירתיות, ולכן אין פלא שהם אינם דורשים תגמול שכזה, גם כאשר הם עוזרים לתרגם את Facebook לשפות זרות, מעניקים רעיונות יצירתיים לפיתוח ל-Dell או קטעי קוד למיקרוסופט או גוגל.  

ליאור זלמנסון חוקר מדיה חברתית וקהילות וירטואליות בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב