יוזמה לביטול הפטור מאגרה על תביעות שכר
לפי תקנות חדשות, שמשרד המשפטים מבקש להעביר ביום שלישי הקרוב, עובד התובע מעסיק על הלנת שכר יקבל פטור מאגרה רק בתביעות שכר שסכומן נמוך מ־38 אלף שקל, בדומה למצב לפני ספטמבר 2008. המטרה: למנוע תביעות סרק
במשרד המשפטים מצאו דרך להקטין את העומס על בתי הדין לעבודה ועל הפרקליטות. המשרד יוזם את ביטול הפטור האוטומטי מאגרת בית משפט הניתן כיום לעובד שתובע את מעסיקו על שכר שלא קיבל.
לפי התקנות החדשות, שאותן מבקש משרד המשפטים להעביר בוועדת החוק של הכנסת ביום שלישי הקרוב, פטור מאגרה יינתן רק בתביעות שכר שסכומן נמוך מ־38 אלף שקל, בדומה למצב לפני ספטמבר 2008. במשרד אומרים כי התקנות החדשות ימנעו תביעות סרק מנופחות של עובדים.
בספטמבר 2008 החליטה ועדה של משרד המשפטים להעניק פטור מאגרה בתביעות שכר בבית הדין לעבודה, ובמקביל העלתה אגרות אחרות. עתה מעוניין המשרד לבטל את הפטור - אך לא להוריד את האגרות שהועלו.
אם תאשר ועדת החוקה את התקנות החדשות, עובדים שיתבעו ישלמו 1% משווי התביעה על כל סכום שגבוה מ־38 אלף שקל. לדוגמה: עובד שתובע שכר ומרכיבי שכר אחרים (דמי הבראה, בונוסים, עמלות וכדומה) בסכום כולל של כ־80 אלף שקל, ישלם אגרה של 420 שקל (1% מ־42 אלף שקל), לא כולל הוצאות משפט נוספות - כמו שכר טרחה לעורך הדין, צילום מסמכים ועוד.
תביעות שכר רבות הנדונות כיום בבתי הדין לעבודה הן על סכומים גדולים מ־38 אלף שקל. בדברי ההסבר של משרד המשפטים לחברי הכנסת מודים גם הם כי מדובר בתביעות נפוצות מאוד, "העשויות להגיע לסכומים של עשרות ולעתים אף מאות אלפי שקלים".
עו"ד ערן גולן, חבר הנהלת קו לעובד ומייצג עובדי קבלן, אומר כי "כמעט כל התביעות של עובדים נעשות לאחר סיום יחסי העבודה, כאשר אין להם מקור פרנסה חלופי. העלאת האגרה משמעותה שעובדים שמגיע להם כסף בדין יחשבו פעמיים לפני שילכו לתבוע אותו. אלו שמנפחים תביעות סרק גם כך לא יושפעו, שכן כבר היום בתי הדין יודעים להתמודד עם תביעות כאלו על ידי הטלת הוצאות משפט משמעותיות על התובעים".
עו"ד גולן הוסיף כי ביטול הפטור האוטומטי מאגרה ביוזמת המדינה, שהיא אחת הנתבעות המרכזיות בבתי הדין לעבודה (שם היא מיוצגת על ידי הפרקליטות, שהתקנות החדשות באות כאמור להקל בעומס עליה), מונע משיקולים זרים. לדבריו, "המדינה היא גם הנתבעת וגם זו שקובעת את גובה האגרה, ולכן צריך להוציא את ההחלטות הללו מידי הממשלה אל ועדה חיצונית, שמסקנותיה יאושרו בידי הכנסת".
לפנייה לכתב/ת 
