ניגון הריבוזום ושמחת תורה

אינני מכיר את פרופ' יונת, ומעולם גם לא שמעתי את שמה. מכל התיאורים והתשבחות ששמעתי עליה מאז נודע דבר זכייתה בפרס הנובל לכימיה, תפס את אוזניי התיאור שתיארו אותה חבריה וחברותיה לעבודה - כמתמידה באופן מיוחד ויוצא דופן בעבודתה ובמחקריה. על הגילויים שלה בתורת הריבוזומים, עליה קיבלה את פרס הנובל, היא עמלה עשרות שנים. חבריה מתארים אותה כאחת שהגיעה במשך עשרות שנים במשך יום יום למעבדה,למבחנות, מנסה עוד פעם ועוד פעם בעקשנות גדולה כל מיני כיוונים וחקירות - עד שלאחר עשרות שנות עמל והתמדה - זכתה והגיעה לאן שהגיעה, וב"ה יתכן וגילוייה יביאו איתם אפשרויות חדשות לרפואה,לתרופות וכדומה.

לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עַל-נַפְשׁוֹ עָבָרוּ:

פֹּה בִּכְּרָה יַלְדוּתוֹ, בַּחֲרוּתוֹ גָּמֵלָה,

וּפֹה כָּבוּ עֵינָיו וּפָנָיו חָוָרוּ.

כֹּה יַעֲמֹד הַנַּעַר יוֹם יוֹם עַל-מְקוֹמוֹ

מֵאָז אוֹר הַבֹּקֶר עַד רֹאשׁ הָאַשְׁמוֹרָה,

כִּי חַלֵּק יְחַלֵּק לְיָדוֹת אֶת-יוֹמוֹ:

הָאַחַת לְצָרְכּוֹ, הַשָּׁלֹשׁ לְתוֹרָה;

וּכְבוֹדֵד נְזִיר רֵעִים, אַסִּיר אֶל-פִּנָּתוֹ,

יַעֲמֹד הַנַּעַר לְבֶן-פָּנִים קְמוּט מֵצַח,

וַיָּצַר בַּגְּמָרָא אֶת-מְלֹא כָל-נִשְׁמָתוֹ,

וַיָּצַר – וַיִּסְגֹּר בַּעֲדוֹ לָנֶצַח.

המתמיד

בִּדְמִי חֲצוֹת הַלַּיִל אוֹ בְדִמְמַת הַשַּׁחַר,

וּבְעַד חַלּוֹן מֵאִיר אָזְנוֹ הִקְשִׁיבָה

קוֹל בּוֹדֵד יְשׁוֹרֵר, זָמִיר מַתְמִיד מְאַחֵר,

הַשֹּׁפֵךְ בַּלָּאט עַל-הָרוּחַ הַלֹּאֵט

מְרִירוּתוֹ הַמְּתוּקָה, מְתִיקוּתוֹ הַמָּרָה –

רַק הוּא הָבִין יוּכַל מַה-דֹּקֵר, מַה-לֹּהֵט,

מַה-מַּכְאִיב, מַה-נּוּגֶה זֶה נִגּוּן הַגְּמָרָא! 

ניגון הגמרא וניגון המבחנה, ניגון התורה וניגון הריבוזום חד הם - הם הניגון היהודי של העמל, ההתמדה, המצוינות, העקשנות, החכמה והאמונה.