איך קוראים דו"ח כספי? המדריך לשפת המספרים

מיידוף הלבנוני , בעקבות מיידוף היהודי , בעקבות אנרון . זיוף רודף זיוף. הבטחת תשואה דמיונית למשקיעים היא טריק פשוט, והכל-תוך שיפוץ הדו"חות הכספיים. כך הפך החלום של המשקיע הקטן-לחזיון תעתועים. ריבוי המקרים של זיוף דו"חות כספיים, מכירת מקסם שווא, ואוזלת היד של רשויות אכיפת החוק, מותירות את הציבור חסר אונים. איך ברגע נמחקים מיליארדי הדולרים של המשקיעים התמימים?

גם לכם יש קרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות, מבלי שיש לכם מושג על "ביצועיה"? גם לכם אמרו שאפריקה ישראל היא המניה של המדינה - ותמיד תעלה? או שאתם מעוניינים להתחיל ולהשקיע בבורסה, ומעוניינים להבין טוב יותר את ביצועי החברות? אם עניתם "כן" על אחת השאלות, כדאי שתהיו מוטרדים ולנסות לשפר מעט את הבנתכם ב"שפת המספרים".

הדו"חות הכספיים של אפריקה ישראל, למשל, אחת המניות היציבות והסולידיות ביותר בשנים האחרונות שרבים מאזרחי המדינה השקיעו בה את מיטב כספם - הצביעו על חובות עתק ועל קושי ממשי בפרעונם. עצמאיים ושכירים בעלי קרן פנסיה וקופת גמל וגם משקיעים תמימים שהימרו על לב לבייב, הבינו פתאום כי הקופה מידלדלת וכי החברה, איכשהוא, נמחקה לחלוטין מרשימת ההשקעות האטרקטיביות שלנו. והמומחים, עליהם סמכנו שיקראו עבורנו את הנתונים הכספיים וינתחו כראוי את מצבה של החברה, ממלאים כעת את פיהם מים או מספקים אוסף של תחזיות ונתונים חדשים.

בימים אלה מתחילה מחדש עונת פרסום הדו"חות של הרבעון השלישי של השנה, והעיתונים הכלכליים יוצפו בכתבות שיפרטו את דיווחי החברות. כדי שהפעם תצליחו להבין משהו מבליל המונחים הפיננסים, אנו מגישים לכם מדריך שיסייע לכם לצלוח את עונת הדו"חות בשלום.

4 חלקי הדו"ח הכספי

1. דו"ח רווח והפסד: מציג ומפרט את ההכנסות וההוצאות בעסק בתקופה שחלפה.

2. מאזן: נותן צילום תמונת מצב ליום מסוים, בדרך כלל ליום 31 בדצמבר. ה"תמונה" מתייחסת ליתרת הנכסים (רכוש) של העסק מצד אחד, ומן הצד שכנגד מציג את ההתחייבויות של העסק ויתרת ההון העצמי שלו, שהיא בעיקר אוסף כל הרווחים/ההפסדים שנצברו מראשית פעילות העסק. מדובר במשוואה, בה צד הנכסים (הרכוש) תמיד שווה לסך ההתחייבויות פלוס ההון העצמי.

3. דו"ח על תזרימי מזומנים: הדו"ח מסביר את השינוי ביתרת המזומנים שהיתה בעסק מתחילת תקופת הדיווח ועד לסופה. כלומר מהן הפעילויות שהזרימו מזומנים פנימה לעסק (למשל, תקבולים ממכירות וממתן שירותים, קבלת הלוואות, מכירת מכונית, הנפקת מניות בבורסה ועוד) ועל מה הוציא העסק כספים (למשל, תשלומים לספקים ונותני שירותים, החזר הלוואות, רכישת מכונית, תשלומי דיבידנד לבעלי מניות ועוד).

4. דו"ח על השינויים בהון העצמי: דו"ח זה כולל, בדרך כלל, רק שורה אחת: רווח או הפסד השנה, המתווספים ליתרת ההון העצמי מתחילת התקופה. שהרי כבר אמרנו, שההון העצמי הוא אוסף כל הרווחים/ההפסדים שנצברו מראשית פעילות העסק, זוכרים?

* כיוון שארבעת הדו"חות שפורטו לעיל אינם ברורים לכל והם כוללים הרבה מספרים ומעט מלל, הרי שנקבע בכללי החשבונאות, כי בנוסף לארבעתם יש להציג הסברים מפורטים לנתונים המופיעים בדו"חות הכספיים, וכן למידע נוסף שאינו בא לידי ביטוי רק במספרים ושעשוי להשפיע על משקיעים פוטנציאליים.

כך למשל, הייתם חושבים פעמיים אם היה ידוע לכם על תביעת ענק המתנהלת נגד החברה שאתם מבקשים להשקיע בה? אם כן, המידע הזה חייב להיות מוצג בדו"חות הכספיים! אם לא יוצג מידע זה, הרי זו השמטה אסורה.

חברה פרטית חייבת בהכנת דו"חות כספיים אחת לשנה ובמינוי רואה חשבון שיבצע עליה ביקורת מכוח חוק החברות. שלטונות מס הכנסה דורשים לקבל העתק מהדו"חות הללו. דו"חות אלה אינם גלויים לציבור הרחב אלא רק לבעלי המניות (ולמס הכנסה).

חברה ציבורית חייבת גם בהכנת דו"חות כספיים אחת לשנה, כשהם מבוקרים בידי רואה חשבון, אך גם בהכנת דו"חות כספיים לתקופות של 3 חודשים (רבעון) מכוח תקנות ניירות ערך. כל הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות, שנתיים ורבעוניים כאחד, גלויים לציבור הרחב וניתן לעיין בהם באתר "מגנא" של הרשות לניירות ערך.

הדו"חות מתפרסמים כדי שהציבור יוכל להתרשם מביצועי החברות ויוכל לקבל החלטות מושכלות טרם ביצוע ההשקעות. זוהי מדיניות "הגילוי הנאות" (Fair Disclosure) של הרשות לניירות ערך.

עיקר השימוש נעשה בעיקר בידי אנליסטים, עיתונאים ומשקיעים מוסדיים כגון קופות גמל וקרנות פנסיה המחפשות אפיקים להשקעת כספי המבוטחים. והציבור הרחב? הוא אינו מגלה עניין בדו"חות החברות הציבוריות, היות ואלה כוללים מאות עמודים וההשכלה של מרבית האנשים אינה מאפשרת זיהוי עוצמות ונקודות התורפה בפעילות החברות.

בשביל זה אנחנו כאן. בסדרת הכתבות הבאה ננסה לבאר עבורכם את המספרים ה"משעממים" המופיעים בעמודי הדו"חות, ולהפוך אותם לסיפורים קצת יותר מרתקים על כסף גדול, חברות מצליחות או לחילופין אנשי עסקים שכשלו וקרסו.

כתב: אריאל פטל - רואה חשבון במחלקה המקצועית בקבוצת רואי החשבון אליוט ישראל ומרצה לראיית חשבון במוסדות אקדמיים מובילים