פרס הניחומים של אובמה
כשהוא נופל בסקרים ומנהל שתי מלחמות, זכה אובמה לזריקת העידוד בדמות הנובל לשלום. אלא שהצרות מתחילות מבית, והפרס יכול לחזור אליו כבומרנג
בארצות הברית ההפתעה מוחלטת. מוושינגטון זה נראה כאילו מישהו בסקנדינביה חמד לצון והחליט להעניק את הנובל לשלום כפרס ניחומים לברק אובמה, לעידוד מוראלי. רק לפני שבוע הוא חזר עם הזנב בין הרגליים מקופנהגן, אחרי כישלונו בשכנוע הוועד האולימפי הבינלאומי להביא את אולימפיאדת 2016 לשיקגו.
זכייה בהפתעה - כותרות אחרונות ב-ynet:
- הרשות מברכת את אובמה; הג'יהאד: למה הפרס?
- פרס לאובמה: התחלת להפוך את השלום למציאות
- איראן: "הנובל צריך לעודד פעולה נגד אי צדק"
- אובמה לא קיבל הודעה: "לא נהוג להעיר נשיא"
רשתות הטלוויזיה האמריקניות מיחזרו ב-5 בבוקר תוכניות מהלילה ואפילו בבית הלבן שהתעורר לעבודה, לקח לאנשי הסגל לא מעט זמן לעכל את ההפתעה ולגבש הודעת תגובה. בסך הכל מדובר בנשיא צעיר, תשעה חודשים בלבד בתפקיד, עם הבטחה גדולה - ובינתיים בלי תוצאות של ממש. והפרס הגיע בזמן שבו יותר ויותר חושבים שלא יהיו תוצאות גם בהמשך הדרך.
הספקולציות חוגגות. אולי זהו לחץ ערמומי של שוחרי שלום על הנשיא, ששיגר חיילים למלחמה באפגניסטן ומצוי בעיצומו של דיון נוקב על בקשת מפקד המלחמה באפגניסטן להעביר עוד 40 אלף חיילים אמריקנים לאזור הקרב המדמם? האם יתכן שנאום אחד (בקהיר) וישיבה אחת במועצת הביטחון של האו"ם, בנושא פירוק מנשק גרעיני - הספיקו לאוסלו מול האלטרנטיבות?
כך או כך, נשיא אמריקני שמנהל עכשיו שתי מלחמות - אחת בעיראק, לא שלו, שהוא מנסה לסיים בשנתיים הקרובות, ואחת באפגניסטן שעומדת להיות שלו - זכה בפרס נובל לשלום.
עולם אכזר
אובמה יאהב את זה. אחרי כמה שבועות של ירידה משמעותית בפופולריות שלו בארצות הברית, כשמומחים מתחילים להטיל ספק אם יש לו את עמוד השדרה הנדרש לנשיא לקבלת הכרעות קשות, ובעיני לא מעטים הוא בדרך לכישלון בבית –הוא קיבל את זריקת העידוד לה נזקק כל כך. אבל היא באה דווקא מבחוץ.
ירח הדבש שלו עם הציבור האמריקני הסתיים רשמית בשלהי הקיץ האחרון, בירידה דרמטית בסקרים: מכמעט 70 אחוזי תמיכה לממדים נורמליים של קצת יותר מ-50 אחוזים, בשקלול הסקרים.
די להציץ במאמרים בעיתוני הבוקר בארה"ב - שנשלחו כמה שעות לפני ההכרזה המפתיעה - כדי להבין את המצב. העיתונות עוסקת באבטלה, בחוסר היכולת להעביר בקונגרס בעל הרוב הדמוקרטי רפורמה משמעותית בביטוח הבריאות, אך מירב האינצ'ים מוקדשים למלחמה באפגניסטן: מאמרים על זגזוג של אובמה בנושא שיגור חיילים, ועל היעדר דיון משמעותי על הכיוון של המלחמה.
מאמרו של המומחה הפוליטי הדמוקרטי רוברט שרום מוכתר בקביעה "אפגניסטן עשויה לקבוע את נשיאותו", וצ'ארלס קרוטהאמר הניאו-שמרן הולם באובמה על "יסוריו של המלט הצעיר". בעל הטור וולסי פרודן בטח קובר את עצמו מבושה הבוקר. הוא כותב ב"וושינגטון טיימס" מאמר שכותרתו "זה עולם אכזר עבור אובמה". האותיות כבר ירדו לדפוס כשהתברר שעדיין העולם הוא זה שנוטה חסד לנשיא האמריקני הצעיר.
אלא שהצרות מתחילות מבית. באמריקה ישפטו אותו על פי האבטלה, שבינתיים מגרדת את גבול עשרת האחוזים, וגם בעולם עלול הפרס הזה לפעול כבומרנג ולהפוך את נשיאותו של אובמה אפילו לבדיחה. ברוח זו, בוושינגטון יש המגחכים על הנובל ומזכירים שבדיוק היום מפציצים האמריקנים באמצעות נאס"א את הירח, במהלך ניסוי שעורכת סוכנות החלל.
לפנייה לכתב/ת 
