היסטוריה: טורקיה וארמניה יכוננו יחסים דיפלומטים
בתום כמאה שנים של סכסוך דמים, חתמו שרי החוץ של ארמניה וטורקיה על הסכם שיוביל לכינון יחסים דיפלומטיים ולפתיחת הגבול ביניהן. השואה הארמנית מוזכרת רק במרומז. לחתימה קדמו קשיים של הרגע האחרון שגרמו לדחיית הטקס ולמבוכה
אחרי מאה שנים של סכסוך עקוב מדם, מחלוקות של הרגע האחרון, דחייה של טקס החתימה ומבוכה רבתי, חתמו הערב (שבת) שרי החוץ של טורקיה וארמניה על הסכם היסטורי לנורמליזיציה ביחסים בין המדינות. ההסכם קורא לכינון יחסים דיפלומטיים ולפתיחת הגבול המשותף בתוך כחודשיים. עם זאת, סוגיית השואה הארמנית, השנויה במחלוקת, מוזכרת בהסכם רק במרומז.
טקס החתימה לא עבר בצורה חלקה. חתימתם של אחמט דבוטוגלו מצד הטורקי, ואדוארד נלבנדיאן מהצד הארמני, הייתה אמורה להתבצע בשעה 17:00 (שעון ישראל), אולם נדחתה עקב מחלוקות של הרגע האחרון. דובר מחלקת המדינה האמריקנית אמר העיכוב חל עקב טענות שהעלה נלבנדיאן על נוסח ההצהרות שיישאו השניים אחרי החתימה. לבסוף החליטו הצדדים לוותר על הנאומים ההיסטורים ולהסתפק בטקס חתימה קצר.
שווייץ, שתיווכה במגעים בין טורקיה וארמניה בששת השבועות האחרונים, אירחה את טקס החתימה באוניברסיטת ציריך. האירוע התקיים גם במעמדם של מזכירת המדינה האמריקנית הילרי קלינטון, הנמצאת במסע דילוגים באירופה, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שר החוץ הצרפתי ברנאר קושנר, והממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי חוויאר סולאנה.
היסודות להסכם שנחתם היום הונחו בחודש אפריל, אז חתמו הצדדים על "מפת דרכים" לפיוס ביניהם. למרות שההסכם הנוכחי מהווה צעד ראשון וחשוב לקראת חידוש הקשרים בין טורקיה לארמניה, הדרך עד לנרמול היחסים ביניהן באופן מלא עדיין ארוכה. זאת, בעיקר עקב התנגדות עזה שהוא מעורר בבתי המחוקקים של שתי המדינות. לממשלות של טורקיה וארמניה, לעומת זאת, יש אינטרס מובהק שההסכם ימושש. טורקיה רואה בהסכם צעד שיסייע מאוד לשילובה באיחוד האירופי, ואילו ארמניה הענייה כדרך למינוף כלכלתה.
יש הסכם! דבוטוגלו (מימין) ונלבנדיאן לוחצים ידיים (צילום: AFP)
השואה הארמנית - תוקם ועדה
כרמז לסוגיית השואה הארמנית, נקבע בהסכם כי תוקם ועדה שתיבחן את "המימד ההיסטורי" של העמים. במסגרת עבודת הוועדה, יבצע גוף עצמאי מחקר שיבחן את טענותיהן ההיסטוריות של טורקיה וארמניה ויגיש המלצות לפתרון הסוגייה. ארמניה טוענת כי בקרב מרבית ההיסטוריונים בעולם רווחת הדעה שב-1915, טבחה האימפריה העותומנית כ-1.5 מיליון ארמנים בעת גירושם מאנטוליה לעבר המדבר הסורי ואזורים אחרים.
יותר מ-20 מדינות הכירו עד-כה בתביעה הארמנית להכרה ברצח העם. טורקיה מצדה מכחישה את הטענות לרצח העם וטוענת שמדובר במספרים מנופחים. לשיטתה, הארמנים שנהרגו באותם ימים הם קורבנות של מלחמת העולם הראשונה.
הדרך לנרמול עוד רחוקה. דבוטגלו ונלבנדיאן, הערב (צילום: AFP)
סוגיית השואה הארמנית מוזכרת כאמור רק במרומז בשני הפרוטוקולים שנחתמו בציריך, והדבר כבר מעורר ביקורת חריפה. כעשרת אלפים ארמנים הפגינו אמש ברחובות הבירה ירבאן בקריאה להתנגד להסכם עם טורקיה. הם הניפו שלטים בהם נכתב "לא לפשרה עם הטורקים" ו-"אין משא ומתן על רצח עם" ושרפו ניירות שסימלו את ההסכם.
סוגייה משמעותית אחרת העומדת בלב הסכסוך בין טורקיה לארמניה, נוגעת לגורלו של חבל המריבה נגורנו-קרבאך - מובלעת ארמנית בתוך אזרבייג'ן. בין טורקיה לאזרבייג'ן קיימים קשרים תרבותיים הדוקים, ומאז פלישתה של ארמניה לחבל ב-1993, לוחצת אזרבייג'ן על אנקרה לסייע לה בהשבת אדמותיה.
נלבדיאן בפגישה עם קלינטון, היום בציריך (צילום: AFP)
הטורקים מעוניינים שבמסגרת ההסכם, תדלל ארמניה את הנוכחות הצבאית שלה בחבל המריבה כצעד של רצון טוב וכתנאי לפתיחת הגבול ביניהן. הארמנים טרם הגיבו לבקשה זו, דבר שעלול להוביל למצב אבסורדי בו יחודשו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות אך הגבול יישאר סגור.
מי שעוד רוצה מאוד בפתיחת הגבול בין טורקיה לארמניה היא ארה"ב. פתרון הסכסוך בין ארמניה וטורקיה בכלל וסוגיית נגורנו-קרבאך בפרט, תוביל להורדת המתיחות בקווקז ולהתעצמות חשיבותו של "מסדרון הנפט", העובר מאזרבייג'ן דרך ארמניה וטורקיה אל מדינות המערב.
לפנייה לכתב/ת 
