סבב שיחות אקלים נוסף הסתיים ללא התקדמות

נשיא ארצות הברית ברק אובמה אמנם זכה בפרס נובל לשלום, אך ארצות הברית ספגה ביקורת חריפה בסוף השבוע, כאשר סבב שיחות נוסף של האו"ם בסוגיית שינוי האקלים, בבנגקוק שבתאילנד, הסתיים ללא התקדמות לקראת הסכם. מארגני הפורום לא חסכו ביקורת מוושינגטון על שאינה פועלת להפחתת פליטות גזי חממה וגם אינה מסייעת כספית למדינות מתפתחות לעשות זאת - שני נושאים שנחשבים לעמודי התווך של ההסכם.

בשיחות בבנגקוק תקפו פעילי סביבה את המשלחת האמריקנית, על שלא הסכימה להתחייב להפחתת פליטות ניכרת ולמתן סיוע למדינות מתפתחות עניות כדי שייערכו לשינוי האקלים. מדינות אלה הביעו תרעומת חריפה על אי ההתקדמות בשיחות ועל שארצות הברית אינה יוזמת מהלך שיקדם אותן.

ג'ונתן פרשינג, ראש המשלחת האמריקנית, אמר כי ארצות הברית מעוניינת בהסכם בקופנהאגן, אך הודה כי "יהיה זה קשה מאוד להביא את ארצות הברית להתחייב ליעדים כמותיים מפורשים של הפחתת פליטות גזי חממה כל עוד החקיקה הרלוונטית לא עברה את שני בתי הקונגרס.

החוק עליו הוא מדבר עבר ביוני בבית הנבחרים, אך גרסה מעודכנת שלו נתקלה בהתנגדות חריפה בסנאט. מאחר שחברי הסנאט עסוקים מאוד כעת ברפורמת הבריאות של הנשיא, גם בבית הלבן מבינים שהחוק לא יעבור בזמן הקרוב, ולבטח לא לפני דצמבר. בכינוס תהיה ארצות הברית בעמדה מביכה - כשהיא קוראת למדינות העולם להפחית פליטות אך אינה מסוגלת ליישם החלטה דומה בעצמה. באו"ם חוששים שבמצב עניינים שכזה, מדינות מפתח אחרות כמו סין והודו לא ימהרו להתחייב להפחתת פליטות לפני ארה"ב, והדבר יוביל למשבר אמון ולכשלון הכינוס. המשא ומתן תקוע בנקודה הזו כבר חודשים ארוכים.

בכינוס בקופנהאגן אמורות המדינות לגבש הסכם שיחליף את אמנת קיוטו, שתוקפה יפוג ב-2012, ולהתחיל לאשרר אותו ולעגן אותו בחקיקה פרטנית. במשא ומתן לקראת ההסכם רוב המדינות הסכימו כי יש לפעול על מנת למנוע מהטמפרטורה העולמית הממוצעת לעלות ביותר מ-2 מעלות מעבר לרמה ששררה לפני העידן התעשייתי. לשם כך יהיה צורך להפחית את פליטות גזי החממה בשיעור של 25 עד 40 אחוז מתחת לרמתן בשנת 1990 ולעשות זאת עד 2020. הבעיה היא שהמדינות השונות חלוקות באופן היישום, ובעיקר בשאלה מי יהיה הראשון להתחייב על הפחתת פליטות. 

בינתיים הסכימו המדינות העשירות להפחית רק 15 עד 23 אחוז מפליטות גזי החממה - הרבה פחות מהשיעור שהמדענים ממליצים עליו. רק נורווגיה הצהירה בבנגקוק על יעד הפחתה חדש - 40 אחוז לעומת התחייבותה הקודמת ל-30 אחוז הפחתה עד שנת 2020.

המדינות המתפתחות אמרו בשיחות כי הן רוצות להיות שותפות למהלך אך רוצות לראות תחילה עד כמה שאפתניות יהיו ההתחייבויות של המדינות העשירות. בנוסף, הן טוענות כי אין להן כסף לבצע מהלכים דומים והן דורשות סיוע. הן הבהירו כי לא יחתמו על הסכם עד שהמערב לא יתחייב גם לסיוע כלכלי של עשרות מיליארדי דולרים, כדי לתמוך בהן אם ייתקלו בקשיים להתמודד עם כלכלה המבוססת על הפחתות פליטת פחמן.

בסבב השיחות הנוכחי התגלעה גם מחלוקת נוספת בין המדינות העניות לארה"ב ומדינות אירופה - סביב השאלה האם לבסס את ההסכם החדש על אמנת קיוטו או לגבש הסכם חדש לגמרי. נוכח כל המחלוקות הללו, גורמים המעורבים בשיחות העריכו כי בקופנהאגן יושג הסכם חלש, המבוסס על מכנה משותף נמוך מאוד, או לחילופין לא יושג שום הסכם. המשמעות היא עיכוב משמעותי של הפחתת פליטות גזי החממה מצד המדינות השונות בשעה שהמדענים מעריכים כי חלון ההזדמנות לכך הולך ונסגר.

איבו דה בור, האחראי מטעם האו"ם על המאבק בשינוי האקלים, אמר כי הוא מקווה שפרס נובל יעודד את המשלחת האמריקנית לחתור להסכם.בכינוס המכריע בקופנהאגן. אובמה צפוי לקבל את הפרס היוקרתי באוסלו ב-10 בדצמבר - ימים ספורים לאחר תחילת הכינוס בבירה הסקנדינבית השכנה. "אני מקווה שהדבר יעודד אותו לבוא לקופנהאגן עם יעד שאפתני", אמר דה בור. "אנו זקוקים לזה". סבב השיחות האחרון לפני הכינוס בקופנהאגן ייערך בברצלונה בתחילת נובמבר.