לא עומדים בקצב? כל התרופות לתפקוד מיני לקוי

כשהיא יצאה לשוק ב־1998 סחררה הוויאגרה לא מעט ראשים והזניקה את שיעור הפניות של גברים הסובלים מבעיות בתפקוד המיני לרופאים בלא פחות מ־250%. בכך סימנה הגלולה הכחולה מהפך בתדמית הבעיה. מנושא אישי מביך שמלחשים עליו בחדרי חדרים, הפך התפקוד המיני לבעיה רפואית מוכרת שלא מעט גברים סובלים ממנה. אבל עם כל הכבוד לוויאגרה, קשיים בזקפה אינם הבעיה היחידה בתפקוד מיני. ועם כל הכבוד לגברים, הם לא היחידים שסובלים מבעיות בתחום הזה. הן אצל גברים והן אצל נשים, הבעיות בתפקוד המיני מתבטאות באותם שלושה תחומים במעגל התגובה המינית: החשק, העוררות והאורגזמה.

לצד המודעות הגוברת למיניות בריאה פותחו בשנים האחרונות לא מעט תרופות ותכשירים לטיפול בכל אחד משלושת הגורמים, ואפילו בתחום הזקפה הוויאגרה כבר מזמן לא הכוכבת היחידה. לאיזו בעיה מתאימה כל אחת מהתרופות ומתי בכלל כדאי לקחת אותן? כדי לעזור לכם להתמצא ולעשות סדר בנושא קיבצנו עבורכם את מגוון התרופות והתכשירים הרפואיים הקיימים כיום בשוק וחילקנו אותם בהתאם לבעיות שבהן הם מטפלים ובהתאם למגדר שלכם - גברים ונשים.

את זה עשינו כמובן בסיועם של מיטב המומחים: ד”ר רפי חרותי, ממומחי מגזין מנטה, מומחה ברפואת שיקום, רופא בכיר,

  מטפל מיני מוסמך, מזכיר האגודה הישראלית לטיפול מיני ומנהל היחידה לבריאות מינית במרכז הרפואי רעות בתל אביב; ד”ר רונן רולנד, מומחה בשיפור התפקוד המיני ואורולוג בכיר במרכז הרפואי רבין ובמכבי שירותי בריאות; וד”ר דניאל דריי, סקסולוג ומטפל זוגי.

לפני שנדבר על התרופות הקיימות, חשוב לציין שעוד לא נולדה התרופה שתגביר לכם את החשק - אם הסיבה לבעיה שלכם אינה גופנית. לדברי ד”ר חרותי, מרבית האנשים שמגיעים לטיפול בגלל הפרעות בחשק אינם סובלים למעשה מבעיה גופנית אלא מבעיות אחרות, רגשיות למשל, כמו דכדוך, או כאלה שקשורות לזוגיות, למשיכה ירודה לבן או לבת הזוג או סתם עייפות. לכן, לפני תחילת הטיפול יש לעבור בירור הורמונלי כדי לוודא אם הבעיה היא גופנית, ורק אם התשובה לכך חיובית יתאים הרופא טיפול תרופתי. כל התרופות הנמנות כאן ניתנות במרשם רופא, למעט תכשירים שונים לסיכוך הנרתיק, שאינם מצריכים מרשם רופא.

1 הבעיה: חוסר חשק

הפתרון לגברים - טסטוסטרון

הסיבה הגופנית שעלולה לגרום להפרעות חשק אצל גברים היא ירידה ברמות הטסטוסטרון, הורמון המין הראשי, שמתחילה כבר בגיל 35 ומתרחשת בשיעור של כאחוז אחד לשנה כחלק מתהליך האנדרופאוזה – גיל המעבר של הגבר. בדרך כלל בגיל 40 הירידה עדיין אינה מפריעה לחשק, אבל 20־30 שנה מאוחר יותר היא כבר צומחת לשיעור של 20%־30%, ואז היא עלולה להתבטא לא רק בירידה בחשק, אלא גם בתופעות נוספות, כמו ירידה ברמות האנרגיה ובמצב הרוח, ירידה במסת השריר ובחוזקו, אוסטיאופורוזיס ואפילו גלי חום, ממש כמו אצל הנשים. בדיקת דם פשוטה תברר אם רמות הטסטוסטרון שלכם נמצאות בטווח הנורמה או שיש לכם בעיה.

הטיפולים התרופתיים המקובלים מבוססים על מתן טסטוסטרון סינתטי להחזרת רמתו בגוף לנורמה. הבונוס של הטיפול: פרט לחשק המיני ישתפרו גם גורמים בעייתיים אחרים – מצב הרוח, מסת השריר, הכושר הגופני ועוד. הטיפול בטסטוסטרון ניתן בהזרקה או בג’ל, באמצעות מריחה.

בהזרקה: יתרונן של הזריקות ביחס לתכשירי הג’ל הוא בכך שהן משחררות אתכם מהצורך לעסוק בנושא למשך זמן ממושך יחסית. בשוק קיימות שתי תרופות בהזרקה: נבידו וטסטווירון. הנבידו היא למעשה טסטוסטרון הניתן בזריקה אחת לשלושה חודשים ויתרונה הוא במשך הזמן שעובר בין הזרקה להזרקה. הטסטווירון היא טסטוסטרון הניתן בזריקה אחת לשבועיים־שלושה. יתרונה הוא בכך שהיא מאפשרת שליטה טובה יותר במינון הטסטוסטרון, כך שאפשר להפחית או להוסיף מינון במקרה הצורך בתוך זמן קצר יותר.

בג’ל: מורחים את הג’ל על העור באזור הכתפיים או הירכיים אחת ליום־יומיים, והוא נספג ועובר לכלי הדם. היתרון: עצם ההתעסקות הזו עשויה להעלות את החשק, והטיפול גם מאפשר שליטה טובה יותר במינון הטסטוסטרון. בשוק קיימים שני תכשירים: אנדרו ג’ל וטסטומקס.

למי הטיפול אינו מתאים: לגברים הלוקים בסרטן הערמונית או שקיים אצלם חשש להתפתחות סרטן הערמונית. לכן, לפני תחילת הטיפול יש לעבור שתי בדיקות שישללו סרטן הערמונית – בדיקת PSA (בדיקת דם) ובדיקה רקטלית.

תופעות לוואי אפשריות: קושי בהשתנה או זקפה מוגזמת, אך אלה מופיעות רק בטיפול ממושך וניתן להפחיתן על ידי הפחתת המינון. נדרשות בדיקות דם סדירות לבירור רמות ההורמון. הטסטוסטרון מגביר את השפעתן של תרופות נוגדות קרישה ולכן יש להתאים את מינונן במקרה של שימוש בו. כמו כן הוא מפחית רמת סוכר, וייתכן שיהיה צורך בהפחתת מינון תרופות בחולי סוכרת.

הפתרון לנשים - טסטוסטרון

כיום נעשים ניסיונות לטפל גם בנשים הסובלות מהפרעות בחשק המיני באמצעות מתן טסטוסטרון. חשוב להדגיש כי הטיפולים נעשים רק במסגרת ניסיונית ואינם מהווים התוויה מוכרת על ידי משרד הבריאות, שכן הנושא לא נחקר דיו בנשים ואין עדיין מספיק מידע לגבי היחסים התקינים של הורמון זה בנשים. כמו לגברים, גם אצל הנשים הטיפול יינתן רק לאחר בדיקת דם לרמות הטסטוסטרון, שתוכיח שרמותיו בגוף אכן נמוכות. מאחר שהכמויות הנדרשות אצל נשים קטנות הרבה יותר, הטסטוסטרון הניתן לנשים הוא בג’ל בלבד ובמינון נמוך מאוד.

למי הטיפול אינו מתאים: לנשים הלוקות בסרטן השד.

תופעות לוואי אפשריות: שיעור יתר, שנעלם כשמפסיקים את הטיפול, ואם נוטלים מינון גבוה מדי עלולים להופיע גם עיבוי הקול, הגדלת הדגדגן ואקנה.

נסי לבדוק רמות טסטוסטרון (צילום: index open)

2. הבעיה: עוררות מינית

הפתרונות לגברים - הרחבת כלי הדם

בעיות בעוררות המינית מתבטאות אצל גברים בהפרעות בזקפה. הן יכולות להיגרם כתוצאה מסוכרת או עישון שפוגעים בכלי הדם ו/או בעצבים וגורמים לכך שלא מגיעה כמות הדם הנדרשת לזקפה תקינה, לאחר ניתוחי ערמונית, כתופעת לוואי לתרופות אחרות או בגלל בעיות רגשיות. הטיפול התרופתי במקרה זה מתבסס על שתי קבוצות של תרופות: מעכבי 5PDE ופרוסטגלנדין 1E.

1. מעכבי PDE5

השם הלא ממש סקסי הזה שייך לקבוצת התרופות מזקיפות הקומה שהכוכבת שלה היא הוויאגרה. נוסף לה משתייכות לקבוצה הזאת שתי תרופות – סיאליס ולויטרה, שפועלות באותו מנגנון כימי בכך שהן מסייעות להרחבת כלי הדם בפין בזמן הגירוי המיני ומאפשרות זרימת דם לעורקים ומילוי הפין. את זאת הן עושות על ידי כך שהן חוסמות אנזים שנקרא פוספודיאסטראז 5 (PDE5) ובעקבות זאת מתרחשת הרחבת השריר החלק של כלי הדם בפין, מוגברת זרימת הדם לאיבר ונוצרת זקפה. תרופות אלה אינן גורמות לזקפה אוטומטית אלא משפיעות על הזקפה רק בתגובה לגירוי מיני. ההבדלים בין שלוש התרופות מתבטאים במשך הפעילות שלהן: הוויאגרה משפיעה למשך 4־6 שעות, הלויטרה למשך 12 שעות והסיאליס - למשך 36 שעות. לאחרונה יצאה לשוק גם מהדורה יומית של הסיאליס, במינון נמוך מאוד, שאפשר ליטול אותה על בסיס קבוע, כך שאין צורך לתכנן את נטילתה לפי הצפי לקיום יחסי מין.

למי הטיפול אינו מתאים: למי שנוטל תרופות מרחיבות כלי דם ממשפחת הניטרטים (ניטרודרם, ניטרוגליצרין, קורדיל, איזוסורביד, מונוניט, מונולוג ועוד). שילוב שני סוגי התרופות האלה עלול לגרום לירידה חריפה בלחץ הדם, ובעקבות זאת להתקף לב או לאירוע מוחי ואף למוות. כמו כן, התרופה אינה מומלצת לסובלים מתעוקת לב פעילה, לגברים שיש להם בעיות בתפקודי הכבד או כאלה שסובלים ממחלת העיניים הגנטית רטיניטיס פיגמנטוזה.

תופעות לוואי אפשריות: קלות וחולפות עם הזמן. הנפוצות שבהן כוללות כאבי ראש, סומק, גודש באף, הפרעות עיכול ולעתים גם רגישות לאור.

סיבה לדאגה: אם מופיעים כאבים בחזה בתוך 24 שעות מנטילת התרופות האלה, ובעיקר בחולים הסובלים ממחלת עורקים כלילית – אין ליטול ניטרטים להקלת הכאבים.

2. פרוסטגלנדין 1E

התרופות מקבוצה זו מוחדרות ישירות לפין ומבוססות על פרוסטגלנדין 1E, שמרחיב את כלי הדם ומרפה את השרירים החלקים המקיפים את כלי הדם בפין, וכך מגביר את זרימת הדם לרקמת הפין. תרופות אלה מיועדות לכל מי שאינו יכול או רוצה ליטול את התרופות מקבוצת מעכבי 5PDE. הן ניתנות בשני אופנים: בהזרקה ישירות לפין או בהחדרת פתילה לשופכה.

בהזרקה: קוורג’קט (Caverject). לאחר הדרכה מתאימה והתאמת מינון, אפשר להזריק אותה באופן עצמאי. מזריקים אותה ישירות לגופים המחילתיים בצדו האמצעי של איבר המין. זה נשמע כואב, אבל מרבית הגברים שניסו את הטיפול טוענים שההזרקה אינה מכאיבה. הזקפה מתרחשת בתוך 5־20 דקות ונמשכת גם לאחר האורגזמה, עד שמתפוגגים חומרי ההזרקה (בתוך כ־30־40 דקות). 

למי הטיפול אינו מתאים: למי שנרתע מהזרקות ולרגישים לתרופה.

תופעות לוואי אפשריות: כאב, דימום, אי נוחות או צריבה בפין באזור ההזרקה למשך כמה דקות, הצטלקויות במקום ההזרקה לאחר שימוש ממושך וזקפה ממושכת שאינה חולפת במשך כמה שעות במקרה של מינון יתר.

סיבה לדאגה: אם הזקפה נמשכת מעל שלוש שעות, יש לפנות לחדר מיון ולהביא דוגמה של התרופה שהוזרקה. אין להשתמש בתרופה יותר מפעמיים בשבוע ויש להיבדק במרפאה לבריאות מינית אחת לכמה חודשים.

בפתילות: מיוז (Muse). הפתילות מיועדות למי שנרתע מהרעיון של הזרקה לפין. הפתילה מוחדרת דרך השופכה, כך שהחומר נספג דרך התאים בשופכה ומשפיע על כלי הדם בפין. ההשפעה ניכרת בתוך עשר דקות ונמשכת כשעה. למי הטיפול אינו מתאים: ללוקים בבעיה בשופכה (למשל: היצרות, זיהום בשתן וכו’). תופעות לוואי אפשריות: כאבים בשופכה ולעתים דימום עקב פציעת השופכה.

פתרונות לנשים - סיכוך

בעיות בעוררות המינית מתבטאות אצל נשים בסיכוך לא מספיק, שגורם לכאבים וצריבה בעת קיום המגע המיני ואחריו ותחושת גירוי ואי נעימות כללית. הבעיה בסיכוך עלולה להתלוות לגיל המעבר כתוצאה מהירידה ברמות האסטרוגן, שאחראי למנגנונים היוצרים את הלחלוחית, אבל היא יכולה להתרחש גם בהיריון, לאחר לידה, במהלך טיפולי פריון ואף ללא קשר למצבים מיוחדים.

התכשירים המיועדים לטפל בתופעת היובש בנרתיק והיעדר סיכוך מספיק מבוססים על חומרים מסככים המיועדים לשימוש מקומי, במריחה או באמצעות פתילות. חומרים אלה נמכרים בבתי המרקחת ללא צורך במרשם רופא. בין התכשירים הקיימים: ריפלנס – ג’ל לחות וגינלי שפועל באופן ממושך (עד שלושה ימים) לסיכוך הנרתיק; דורקס פליי פיל, או דורקס פליי היט – חומר סיכה מחמם; לאב־ג’ל, המוצר yes ועוד.

3 הבעיה: אורגזמה

הפתרונות לגברים - עיכוב או זירוז השפיכה

אצל גברים בעיות אורגזמה מתנקזות לבעיות בנושא השפיכה, הבאות לידי ביטוי בשפיכה מהירה מדי או שפיכה מושהית.

שפיכה מהירה

1. משפחת ה־SSRI

התרופות ממשפחה זו הן נוגדות דיכאון שמשמשות לטיפול בבעיות של דיכאון וחרדה, אבל אחת מתופעות הלוואי שלהן היא עיכוב השפיכה. תרופות אלה מעלות את רמות הסרוטונין (ובכך משפרות את מצב הרוח), אלא שהסרוטונין משפיע על המרכזים של בקרת השפיכה במוח באופן שגורם לעיכוב השפיכה. המומחים לטיפול בבעיות בתפקוד המיני מנצלים עובדה זו כדי לטפל בתופעה המתסכלת של שפיכה מהירה. במקרה זה התרופה ניתנת במינונים נמוכים בהרבה מאשר לטיפול בדיכאון. בין התרופות ממשפחה זו הניתנות לטיפול בבעיה: סרוקסט, פאקסט, פרוזאק, פבוקסיל, רסיטל ועוד. אפשר ליטול אותן כמה שעות לפני קיום יחסי המין, או כטיפול יומיומי למי שמקיים יחסי מין בתדירות גבוהה.

תופעות לוואי אפשריות: התופעות העיקריות קלות ומופיעות בעיקר בימים הראשונים, והן כוללות בחילה, כאב ראש ונמנום.

2. שילוב בין מגנזיום, ויטמין B6 וכלומיפרמין

כלומיפרמין היא תרופה המשתייכת לקבוצת נוגדי הדיכאון. שילוב של מינון נמוך שלה (הקטן פי עשרה בערך מזה שניתן לטיפול בדיכאון) עם מגנזיום (שמרפה את כלי הדם) וויטמין 6B מסייע להאט את השפיכה וגם משפר את הזקפה. על פי מחקרים, ב־90% מהמקרים אפשר להשיג בעזרתה שיפור של 5־8 דקות בעיכוב השפיכה, הישג משמעותי עבור מי שסובל מהבעיה. מי שמקיים יחסי מין סדירים יכול ליטול אותה על בסיס יומיומי וכך לחסוך את הצורך להתכונן. לחלופין, אפשר ליטול אותה ארבע שעות לפני קיום יחסי מין כדי לפתור את הבעיה באופן נקודתי. התרופה המשולבת ניתנת רק במרשם רופא ומכינים אותה בבית מרקחת.

למי הטיפול אינו מתאים: למי שמקבל טיפול לגלאוקומה.

תופעות לוואי אפשריות: במקרים נדירים עלולות להופיע תחושת יובש בפה או עצירות, אך מדובר בתופעות חולפות.

שפיכה מושהית

שפיכה מושהית עלולה להיות תוצאה של עכבות פסיכולוגיות או תופעת לוואי אצל גברים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון. כדי לטפל בבעיה משתמשים בתרופות שגם הן נוגדות דיכאון, אך פועלות במנגנון שונה מזה של ה־SSRI, ונמצא שהן מנטרלות את השפעת הסרוטונין במרכזי בקרת השפיכה ועל ידי כך עוזרות לטפל בבעיית השפיכה המושהית. תרופות אלה חייבות להינתן על ידי מרשם רופא ותחת מעקב רפואי.

1. בונסרין. למי הטיפול אינו מתאים: יש להתייעץ עם הרופא המטפל. תופעות לוואי אפשריות: יובש בפה, טשטוש,

 עצירות וסחרחורת. באופן נדיר ביותר היא עלולה לגרום לירידה במספר תאי הדם הלבנים, כך שיש צורך במעקב.

2. אדרונקס. למי הטיפול אינו מתאים: למי שסובל ממחלות לב, מחלת עיניים כמו גלאוקומה, בעיות בכבד, במערכת השתן, בערמונית, לחץ דם נמוך, היסטוריה של פרכוסים או מחשבות אובדניות. תופעות לוואי אפשריות: מופיעות בתחילת הטיפול, קלות וחולפות מעצמן וכוללות יובש בפה, כאבי ראש, בחילות, עצירות.

3. זיבאן. למי הטיפול אינו מתאים: התרופה עלולה להגביר השפעה של תרופות נוגדות דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות נגד הפרעות קצב ועוד, ולכן יש להתייעץ עם הרופא. תופעות לוואי אפשריות: אי שקט, חרדה (בעיקר בשבוע הראשון לטיפול), עצירות, קשיי שינה (אין לקחת את התרופה לפני השינה), סחרחורת, יובש בפה, כאבי ראש, הזעת יתר, בחילה וירידה במשקל.

פתרונות לנשים - טיפול מיני

אצל נשים בעיות באורגזמה מתייחסות לקושי להגיע לאורגזמה. אין כיום בנמצא פתרונות תרופתיים לנשים, כך שאם אתן סובלות מהבעיה, תוכלו להיעזר בטיפול מיני שבו תלמדו כיצד להגיע לאורגזמה.