"אימוני הפילאטיס הקלו על מחלת הפרקינסון שלי"
הידיעה על מחלת הפרקינסון שתקפה אותה נפלה על ג'וסלין אקטון בפתאומיות. אחרי שהתעשתה, הפנימה והחלה להתמודד עם המחלה וגילתה את הפילאטיס - הפעילות שעשתה נפלאות לתנועותיה, עד שגרמה לה לקום ולרקוד
לפני כשבע שנים חשה ג'וסלין אקטון מרעננה, אז בת 52, שהכתף השמאלית שלה נוקשה. כמי שהתאמנה בקביעות במכון כושר, היא לא הייתה מוטרדת מכך. "כנראה עשיתי תנועה לא נכונה בזמן שהרמתי משקולות", חשבה לעצמה והמשיכה בשגרת יומה. עברו כמה שבועות, ומצב הכתף לא השתפר. ג'וסלין התנהלה כרגיל, כשהיא מתעלמת מהנורה האדומה שמהבהבת בגופה.
ערב אחד, כשיצאה לבקר חברים, חשה פתאום שרגלה הימנית רועדת בעקשנות. היא לא מצאה הסבר לכך, ומשהו בתחושת הבטן שלה מיאן לתת לה מנוח. כשחזרה לביתה, נתקלה במקרה במגזין ובו ריאיון עם כוכב הקולנוע והטלוויזיה מייקל ג'יי פוקס, ששיתף את האומה האמריקאית בסיפור מחלת הפרקינסון ממנה הוא סובל. בריאיון תיאר פוקס בפרוטרוט את סימניה הראשונים של המחלה: האטה וירידה בתנועה, נוקשות שרירים, רעד בעת מנוחה ואי יציבות בהליכה.
"כשקראתי את הכתבה, היה לי ברור שאני צריכה לראות נוירולוג", נזכרת ג'וסלין. ואכן, היא פנתה לנוירולוג, שערך כמה בדיקות גופניות לפני שהטיל את הפצצה: פרקינסון.
"זה היה הלם מוחלט. לא האמנתי". ג'וסלין אקטון (התמונה באדיבות מנטה)
בין הלם להכחשה
ג'וסלין מתקשה עד היום לתאר את הרגע שבו נחתה עליה הבשורה המרה: "זה היה הלם מוחלט. לא האמנתי. לא יכולתי לשמוע את המילה 'פרקינסון'. המחלה נקשרה אצלי לאנשים שסובלים מרעד קשה, שלא יכולים לאכול ולהתלבש באופן עצמאי. והנה, אומרים לי עכשיו שאני שייכת לאוכלוסיה הזאת וזה רק עניין של זמן עד שאראה כמוה".
היא לא חזרה לעבודתה כטבחית באולם אירועים, ובמשך חצי שנה חיה בהכחשה. "רציתי לשמוע במו אוזניי מומחה שיאמר לי בביטחון, שאבחנת הרופא הייתה שגויה. שלא מדובר בפרקינסון".
ומי שמחפש – מוצא. ג'וסלין הגיעה למטפלת הוליסטית שהייתה משוכנעת כי מדובר בטעות. "היא טיפלה בי באמצעות דיקור סיני, טווינה (פיזיותרפיה סינית) וכוסות רוח, והצליחה להקל על כאבי הגב שסבלתי מהם, אבל היא לא הביאה לשיפור במצב הרעד. עם הזמן, מצבי הלך והחמיר. הרגשתי שהראש שלי רועד, למרות שלא הייתה לכך עדות חיצונית. בשל חוסר היציבות התקשיתי לבצע פעולות פשוטות, כעמידה בתור יותר מחמש דקות או הכנת סלט במטבח.
"בשלב זה הבנתי שזו המציאות ושעלי להתמודד איתה. חזרתי לנוירולוג וקיבלתי טיפול תרופתי להקלה על הסימפטומים. בו זמנית פניתי לקבוצת תמיכה לחולי פרקינסון במרכז הרפואי מאיר. שם פגשתי אנשים שסובלים מהמחלה ושמצבם במקרים רבים גרוע הרבה יותר משלי. בקבוצה הרגשתי נוח יותר לדבר על הבעיות שלי ולהביע תסכול, פחד ודאגה. זה גם היה המקום לקבל בו מידע חשוב על הטיפולים השונים ולהתעדכן בחידושים".
על רחבת הריקודים
במקביל לפגישות המחזקות בקבוצת התמיכה החל אור חדש לנצנץ בחייה של ג'וסלין. "בתי מעיין, שעוסקת ברפואה סינית, עודדה אותי ללכת לשיעורי פילאטיס. כמי שהתאמנה בחדר כושר במשך שנים, לא נרתעתי מהאפשרות הזאת, אבל לקח לי זמן לעשות את הצעד. בסופו של דבר נרשמתי לפילאטיס במכון הכושר הולמס פלייס ברעננה והתחלתי להתאמן פעמיים בשבוע.
"מדריך הפילאטיס, ליאור פרי, היה קשוב למצבי הבריאותי ועבד איתי בתבונה ובזהירות רבה. מהר מאוד חשתי טוב יותר עם עצמי, חל שיפור בביטחוני העצמי והתנועות נעשו יציבות יותר. יתרה מזאת, אני יכולה היום לעמוד בתור גם חצי שעה, אם צריך, שלא לדבר על כך שאני מכינה סלטים בלי בעיה...
"אבל המדד החשוב ביותר לשיפור במצבי היה בחתונה שהוזמנתי אליה לפני כחודש. מאז שהתגלתה המחלה, זו הייתה הפעם הראשונה שבה קמתי ורקדתי על רחבת ריקודים".
ג'וסלין אקטון ריאלית ואופטימית בו זמנית: "הפרקינסון הוא מחלה כרונית ואני עדיין סובלת מרעד. אבל בזכות הפילאטיס הפחית הרופא המטפל שלי את מינון התרופות והגדיר את דרגת המחלה שלי כקלה".
מהי מחלת הפרקינסון?
פרופ' רבקה אינזלברג, נוירולוגית בכירה ממכון סגול למדעי המוח במרכז הרפואי שיבא, מסבירה כי הפרקינסון היא מחלה
ניוונית במוח, הנכללת בקבוצת המחלות של הפרעות תנועה. "הסימנים האופייניים למחלה הם רעד, איטיות בתנועה,
נוקשות שרירים ועם הזמן גם חוסר שיווי משקל. כשהתסמינים מחריפים, חש המטופל קושי בביצוע מטלות פשוטות, כתנועות ידיים, הליכה ודיבור. עד היום לא ברורה הסיבה לפרקינסון. עם זאת, ידוע שהתסמינים מופיעים בעיקר אצל אנשים שגילם מעל חמישים, בעקבות אובדן תאי עצב שאחראים לייצור דופמין (מוליך עצבי המעורב בתפקודים חשובים של התנועה) במוח ובגזע המוח. גם הסיבה לאובדן תאים אלה לא ידועה. במקרים נדירים נמצא קשר
בין חשיפה לרעלים ובין הרס תאים אלה".
הטיפול התרופתי ניתן בהתאם למצב החולה, לקצב התפתחות המחלה ולאופייה, והוא נועד להקל על התסמינים.
אפשר לחלק את הטיפולים לכמה קבוצות:
1. תרופות שתפקידן לשמור על רמות הדופמין במוח.
2. תרופות המגבירות את הפעילות של מערכת הדופמין במוח על ידי גירוי הקולטנים.
3. תרופה בשם אל דופא, הניתנת בשלבים שונים של הטיפול, ומתפרקת במוח לדופמין.
לחולי פרקינסון מומלץ ללכת באופן שוטף ולהקפיד על פעילות גופנית מדי יום כדי לשמור על גוף יציב.
הפילאטיס היא פעילות המבוססת על הפעלת שרירים באופן מכוון ולכן עשויה להקל על מצבם של חולי פרקינסון. הפעילות מסייעת בשיפור טווח התנועה ובשיפור פעילות המפרקים, ועל כן יש בה כדי להקל על הכאבים.
שיפור תנועת המפרקים והפחתה בכאבים יכולים להביא להורדת מינון התרופות.
עמותת פרקינסון בישראל מקיימת קבוצות תמיכה ללא תשלום בירושלים, בחיפה, באשדוד ובכפר סבא, ומסבסדת לחבריה טיפולי פיזיותרפיה. טל' לפרטים: 4181900־077; קבוצות תמיכה בתשלום מתקיימות במרפאות להפרעות תנועה בבתי החולים