פייגלין לברק: אם אחטף, אל תנהלו מו"מ לשחרורי

בעוד שבליכוד ניסו לדחוק אותו החוצה - משה פייגלין מציב גבולות ברורים לאהוד ברק: ראש חטיבת "מנהיגות יהודית" בליכוד פנה במכתב לשר הביטחון, בו ביקש באופן מפורש: "הריני מורה לך שאם חלילה וחס אחטף או אפול בשבי ארגוני הטרור הערבים, שלא לנהל משא-ומתן עם שחרורי".

פייגלין כתב כי "הוראה זו ניתנת בדעה צלולה". בנימוקי בקשתו הוא הזכיר את המרגל הישראלי, ג'ונתן פולארד, הכלוא בארצות-הברית. "לפני 25 שנה מצא הסוכן הישראלי יהונתן פולארד מקלט מפני רודפיו בתוך שגרירות ישראל בוושינגטון. על-פי הוראת ממשלת שמיר, הסגירו השגריר הישראלי דאז אלייקים רובינשטיין הישר לידי מבקשי נפשו. מאז ועד היום יהונתן כלוא בתנאים מחפירים. ישראל, שבשליחותה ובעבורה הקריב יהונתן את חייו, עשתה ועושה כל שביכולתה בכדי שהוא יישאר בכלאו וימות שם".

הוא הוסיף כי בכל פעם שהועלתה האפשרות כי פולארד ישוחרר במסגרת עסקת שבויים כל שהיא "ויוחלף עבור ארכי רוצח כזה או אחר, מיהר יהונתן לפרסם הודעה כי הוא מתנגד לכל עסקה כזו. את מה שמבין גיבורנו הנבגד הנמק בכלאו, שומה על כל אזרח ישראל להבין כבן חורין. אל לנו לקנות את חירותנו של היחיד, בתמורה לסיכון חייהם של הרבים ולעידוד חטיפות נוספות".

פייגלין כתב כי בשנים האחרונות לא שוחררו חיילים חיים במסגרת עסקאות. "לאחר מספר ביקורים בכלאו הבנתי, כי ב-25 שנות הבגידה המתמשכת ביהונתן, איבדה ההנהגה הישראלית את התשתית המוסרית שבשמה היא שולחת את בניה לחרף את נפשם ושמכוחה היא גם מסוגלת להשיבם הביתה. ואכן - מאז הבגידה ביהונתן ועד היום לא הצליחה ישראל להשיב הביתה בחיים ולו חייל שבוי אחד".

"לא ביצעו פעולות פשוטות ומתבקשות"

הוא גם הזכיר במכתבו את החייל החטוף, גלעד שליט, שנחטף לרצועת עזה לפני 1,204 ימים. "את הפעולות הפשוטות והמתבקשות ביותר לשחרור גלעד שליט נמנעת ההנהגה הישראלית מלבצע. החמאס, שנמנע בתחילת הדרך מלהודות שהוא החוטף, הבין במהירות כי מנהיגי ישראל לא יסכנו עצמם בצווי מעצר בינלאומיים ואינו חושש יותר לקחת אחריות מלאה למעשה. אלפי עציריו בישראל זוכים לכבוד מלכים ולתנאים ששום עציר ישראלי לא חולם עליהם".

לדבריו, ישראל היתה צריכה להשוות את תנאי כליאתם של אסירי החמאס לזה של שליט. "לא ביקורים, לא מידע, לא אור שמש. כל מנהיגי החמאס צריכים היו להפוך מטרה לחטיפות ולחיסולים. כל אספקת הכספים, הנשק, הבטון, הדלק והחשמל מישראל צריכים היו להיפסק. הפעולות הבסיסיות הללו, ורבות אחרות, שיכלו להוביל לשחרורו המהיר של שליט אינן מתבצעות משום שההנהגה הישראלית חוששת לגורלה האישי. הדרך היחידה שנותרה למנהיגי ישראל, בה הם יכולים גם לרצות את האמהות וגם את העולם, היא דרך הכניעה והשילוח הסיטונאי של אלפי רוצחים אל מפתן ביתנו".

פייגלין כתב כי "מובן שאובדן החזון והמנהיגות שהוביל לשחרורים הסיטונאיים, עודד מאוד את מבקשי נפשנו. גל הטרור והחטיפות שפרץ בעקבות שחרור אלפי מחבלים לא עומד בשום קנה מידה למה שידענו קודם לכן". הוא כתב גם למה גרמו שחרורי מחבלים בעבר: "עסקת ג'יבריל הובילה במישרין לפרוץ האינתיפאדה הראשונה. זו הובילה לשחרור סיטונאי של מחבלים בהסכם אוסלו ולאופנת המחבל המתאבד, שבאה בעקבותיה. מדינת ישראל שיקעה עצמה בתוך גדרות, שומרים ומאבטחים אך כל אלה משולים

 למשככי כאבים אל מול הסרטן המתפשט. שום גדר אינה עוצרת את הנשק הרקטי ונראה כי רפיסות ההנהגה הישראלית מול ארגוני הטרור הופנמה היטב בקרב מעגל רחוק ומסוכן הרבה יותר של מדינות איוב. מדוע שמנהיג איראן יחשוש אם מנהיג חמאס מרגיש בטוח?"

בסיכום מכתבו, כתב פייגלין: "במצב עניינים זה עומדת בפני האזרח הישראלי האחראי אחת משתי הברירות הבאות: האחת - להשלים עם התהליך שתואר ולהמתין למכת החסד שתחסל את האפיזודה ההיסטורית הקרויה 'מדינת ישראל'. האפשרות האחרת היא שכפי שבמלחמות העבר, ידעו החיילים הפשוטים להציל את המדינה ממחדלי מנהיגיהם, כך גם היום, אנו האזרחים והחיילים הפשוטים נורה שלא לנהל עבורנו שום משא ומתן". לדבריו, חיילים ומפקדים קרביים הודיעו לו כי יצטרפו ללא היסוס לבקשה - שלא לנסות לשחררם במשא-ומתן - אם ייפלו בשבי.