חסיד, אל תגיד בוקר טוב
האם מותר לאחל "שבוע טוב" ו"שבת שלום"? אנשי הפלג הקיצוני נטורי קרתא מתלבטים האם האיחולים היומיומיים כשרים או שמא מקורם בעברית הציונית. ומה הרב פסק להם?
השאלות בעניין התעוררו במהלך חג הסוכות ביחס לאיחולי "חג שמח" ו"מועדים לשמחה" – "האם אלו ברכות כשרות בלשון הקודש, הניתן לכתבם ולאמרם בלא חשש להכשל ב'עברית' הטמאה (לכאלו שאינם מבינים הברכות בלשון ה'אידיש', כגון: 'א גוטן מועד', וכן 'א גוט יום טוב'), או שמא מקורם של ברכות אלו במישרין או בעקיפין הוא על ידי הציונים ימח שמם, שחידשום או קבעום, או חידשום וקבעום, לצרכי שפתם הטמאה, לברך כך בימי המועדות וחגי ישראל".
פעילים בנטורי קרתא פנו אל הרב אמיתי בן דוד, שלדבריהם "עומד עתה באמצע חיבור חשוב וגדול על בירור לשון הקודש לבררה מכל סיג ופסולת טומאת ה'עברית'", ואגב כך שאלו אותו גם על ביטויים נפוצים יותר בעלי שימוש יום-יומי.
הרב גילה בתשובתו כי "ברכת 'שבת שלום (מבורך)' היא מנהג הספרדים מאז ומעולם", וציין כמקור את ספר אור החיים על התורה. גם האיחול "שבוע טוב" אינו חדש, והוא מופיע באחת מתשובות רבי משה סופר ב"שו"ת חתם-סופר".
בספר "רמתיים צופים" נכתב בשם הר"ש משינובא והר"י מוורקא ש"רגילים לומר לילה טוב ביום חול", אך בעניין "בוקר טוב" נשאר הרב בן-דוד בספק. הוא הסביר שבספר "קיצור שולחן" תורגם הביטוי "צפרא דמרי טב" ל"בוקר טוב" ו"גוט מארגען", אך מכיוון שלא ידוע האם עשה זאת המחבר עצמו, רבי שלמה גנצפריד, או שהמדפיסים תירגמו על דעת עצמם - "צריך עיון".
ומה לגבי האיחולים הייחודיים לחגי ישראל? "ברכת 'מועדים לשמחה' כבר הורה בספר 'חמדת ימים' בכמה מקומות, כגון בהלכות יום טוב פרק ב: 'כשיכנס לביתו ילבש ששונים ויתן דברו בקול עוז ויאמר מועדים לשמחה'. ברכת 'חג שמח' - אמרה ה'שפת אמת' (ליקוטי שו"ת כג): יתן לך ה' חג שמח".
במסמך שהופץ בנושא לאנשי נטורי קרתא הובאו תשובות הרב, וסוכם: "לא נותר לנו אלא להתחזק בעניין זה להימנע ככל הניתן מלהשתמש בלשון המינים (כופרים – ק.נ), שכל כולה נוסדה על ידי אפיקורסים ורשעים על מנת לעקור התורה והמצוות רחמנא ליצלן... הראב"ד הנ"ל שליט"א (הרב אמיתי בן דוד) עומד באמצע חיבור גדול ומקיף בו בירר אלפי מילים כסולת נקייה, לידע שורשן ומקורן, ונקווה שחיבור חשוב זה יצא לאור מהרה בעזרת ה'".
